הפטריוטים: הכירו את המשפחה שהתגייסה למלחמה בהרכב מלא

ההיסטוריון ששב ליחידתו המקורית; תמונות האווירה שנשלחו ממחנה הפליטים בעזה; הקצינה שמסייעת בתחום בריאות הנפש; התרומה המפתיעה מארה"ב בסכום אסטרונומי והמאבטח לשעבר של רבין שהוקפץ למילואים בשבת בבוקר. משפחת בר עסוקה כל כולה במלחמת חרבות ברזל, והאב אלי לא מופתע: "זה הושרש אצלנו. לכולם היה ברור שיתגייסו לצבא ויעשו שירות משמעותי". וגם: המילואים הייחודיים של אמא ציפי 

הפוסט המחויך שפורסם השבוע בקבוצת הפייסבוק התוססת של רמת פולג עיר ימים בנתניה לא השאיר מקום לספק באשר לרמת הפטריוטיות של משפחת בר: "הבכור ניל בצפון על הגדר, הצעיר נעם מעבר לגדר בעזה ,עינב קצינה במשטרה ועדן הצעירה דואגת לכולם. וגם אני במילואים אבל זה לא מצטלם טוב". כותב הפוסט הגאה, אבי המשפחה אלי בר, נדרש לעומקם של דברים בניסיון למיפוי רחב יותר של בני המשפחה בעידן מלחמת 'חרבות ברזל'.

הבכור ניל, 35, ד"ר להיסטוריה שבימים כתיקונם עושה מילואים בתחום, שב בצו 8 ליחידתו המקורית בהנדסה קרבית שיושבת על גבול הצפון; השנייה עינב, 33, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה, עובדת סוציאלית בהכשרתה, משרתת כקב"נית במשטרת ראשון לציון ועוסקת בתחום הרגיש כל כך של בריאות הנפש. בימים שכאלה, ובמשמרות ארוכות וכואבות בנות 12 שעות, כבר הפסיקה לספור את כמות הסיפורים הקשים אליהם נחשפה.

אחריהם הגיעו התאומים נועם ועדן בני ה-26. נועם מפקד D 9 בסיירת הנח"ל הנמצאת בלב ליבה של עזה, ובדיוק שלח לאביו 'צילומי אווירה', רובם ככולם פיצוצים ותימרות עשן ממחנה הפליטים שאטי, משם גם דאג לפנק את אלי בקילו קפה בטעם דובדבן שלקח מתחנת המשטרה המקומית. בשגרה הוא מנהל משמרת בפאב שהוקם, באופן לא מפתיע, על ידי יוצאי יחידות מובחרות של צה"ל.

ומה עם עדן, אתם שואלים? תשמעו סיפור. היא, שעסקה בצבא בתחום החינוך, לא מחוילת, אבל הגיעה לחמ"ל ההסברה הבינלאומי בארה"ב ביוזמת הבמאי הישראלי-אמריקאי וזוכה האוסקר גיא נתיב, שהוא ממש לא במקרה גיסו של אחיה ניל, והשחקנית גל גדות, שפועלים יחד כחלק מקמפיין הסברה בינלאומי שמובילה ישראל, שכלל בין השאר את הקרנת 'סרטון הזוועות' שהפיקו בדובר צה"ל, במוזיאון הסובלנות על שם שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס, ליותר ממאה אנשי תעשיית הבידור האמריקאית.

במהלך שהותה של עדן, שיצאה בין השאר להפגנות וסייעה בפעילות הכללית, התפתחה שיחה בינה ובן זוגה, אוהד, לזוג מקומי מבוסס ששמעו אותם מדברים עברית ובהמשך הזמינו אותם לארוחת ערב, כשעל הפרק תרומה רחבת היקף לישראל. אלא שגם הם לא דמיינו עד כמה רחבה היא תהיה – חצי מיליון דולר, כאשר סכום זהה נתרם במסגרת זו גם על ידי גוגל. התרומה הנדיבה בסך כולל של מיליון דולר הועברה הן למד"א והן לארגון 'אחים לנשק'. אגב, כששבו לארץ, גויס אוהד בצו 8 ליחידת 'עוקץ'.

משותקים מפחד

על הלהקה הצבאית מנצח האב אלי בר, 64, ששירת במשך למעלה מארבעה עשורים בשירות הביטחון. בין השאר שימש כמאבטחם לשעבר של יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל, ניהל את הכלא הפרטי הראשון והאחרון בנצרת של עובדים זרים לפני גירוש, שירת במשטרה, הקים חברת אבטחה ואף היה סגן ראש עיריית רמת השרון. כמו כן השתתף בכל מלחמות ישראל, ומלא סיפורים וזיכרונות כואבים מלבנון הראשונה והשנייה ועד האינתיפאדות. תמיד בקו ראשון כלוחם.

בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר היה מהראשונים שגויסו בצו 8 בסביבות השעה 10:15 בבוקר לענף הלוגיסטיקה, ובמסגרת זו הפעיל את הימ"ח – יחידת מחסני החירום בה מאופסן כל הציוד הצבאי לטווח ארוך למקרי מלחמה וחירום. לאחר 21 יום השתחרר מהמילואים, אבל חש היטב בעצמות שלא מדובר במילה האחרונה.

ואי אפשר כמובן בלי האישה שאיתו, ציפי, מהנדסת טקסטיל בהכשרתה ודיילת קרקע במקצועה. כעת, כשאין טיסות ואין עבודה, מתגאה אלי כיצד התגייסה במשרה מלאה לשירות מילואים פעיל ואינטנסיבי, 'פול טיים ג'וב' עבור שני נכדיהם – ילדיו של ניל – איתי בן החמש ומלודי בת השנתיים.

אלי, נראה שהפטריוטיות עוברת אצלכם בגנים.

"כל המשפחה שלנו גדלה על חינוך לערכים של המדינה, וגם הדודים שלי היו בתפקידים בכירים, מי במוסד ומי במשטרה. לא דקלמנו מסרים של ציונות, אבל כנראה שזה פשוט הושרש אצלם בלי לדבר יותר מדי. לכולם היה ברור שיתגייסו לצבא ויעשו שירות משמעותי, לא הייתה כאן שאלה בכלל. לשמחתי כולם שירתו בצבא, למדו והגיעו להישגים מרשימים.

אמנם העלית פוסט גאווה, אהבה ותמיכה בילדים, אבל אני בטוח שלא פשוט לך בימים אלה והמחשבות נודדות לגבי גורלם.

"איזו שאלה, אני ואשתי משותקים מפחד ומדברים בבית רק על דברים הכרחיים. הבנים בצפון ובעזה, כל רגע קורה משהו, עינב נחשפת להמון סיפורים קשים. צפויה לנו עוד מערכה ארוכה ואני לגמרי לא שקט".

עוד לפני שהחלו עשרות השיגורים לאזור הגליל והעיכוב המרתיח בעסקה לשחרור החטופים, אלי ראה את הנולד והבהיר: "אני סקפטי מאוד לגבי העסקה ועד שאני לא רואה את החטופים בעיניים, אני לא מאמין להם לכלום".

מסר לסיום?

"יש לנו צבא נפלא וחיילים מדהימים. רק תנו לצה"ל לנצח".