"לתת כמה שיותר למדינה": ראיון עם מפקד איסוף קרבי מנתניה

רס"ן עידו וסרשטיין התגייס לפני למעלה מעשור למגמת איסוף קרבי. לאחר שיצא לפיקוד וקצונה סגר מעגל וכיום הוא מכשיר את דור העתיד של לוחמי המגמה. כעת הוא מספר על ההקפצה לדרום ב-7 באוקטובר, המודעות לחשיבות התפקיד שעלתה בעקבות המלחמה, מוטיבציית השיא של הנוער, תחושת הסיפוק האישית והתמיכה מבית. "כיף לראות את המוטיבציה של הנוער שמתגייס היום לצה"ל", הוא אומר. מגן הגבולות 

הביטוי 'איסוף קרבי' עשוי אולי להישמע כמו איתור חפצים שונים תחת אש עבור הקורא הממוצע, אבל רס"ן עידו וסרשטיין, מפקד מגמת איסוף קרבי בבהל"ג (בית הספר להגנת גבולות) מבהיר עד מהרה שמהות התפקיד היא איתור האויב והשמדתו, הן במרחב הלחימה והן במרחב ההגנה.

"הלוחמים נעים בשטח כאשר יש עליהם אמצעי תצפית כאלה ואחרים במטרה לאתר את האויב בשטח. העיסוק המרכזי הוא באיתור מחבלים והשמדתם תוך שיתוף פעולה עם כלל הכוחות בשטח הלחימה, אם זה חי"ר, שריון או חיל האוויר. בנוסף, אנחנו אוספים מודיעין רב ממדי, שזה בעצם שימוש בטכנולוגיה מתקדמת וברחפנים המאפשרים לחשוף את האויב", הוא אומר בראיון ל'נתניה נט'.

תמונה: דובר צה"ל 

על סדר היום הייחודי שלו מספר עידו: "אנחנו מכינים ציוד, עוברים על נתוני הפעילות המבצעית שעתידה להתבצע, חוברים לכוחות הרלוונטיים ויוצאים לפעילות, זו השגרה. חשוב להבין שמדובר במסגרת לחימה בשטח, בין אם בעזה או בדרום לבנון, כאשר אנחנו פועלים גם באיו"ש. המטרה היא לקחת את האזרחים ובמשך שמונה חודשי הכשרה להפוך אותם ללוחמים בחמישה גדודים ובכל גבול - לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, רצועת עזה ואיו"ש. בימים אלה אנחנו נמצאים בהכשרתם של הלוחמים הבאים בגדודים".

צו השעה

רס"ן עידו וסרשטיין, 29, מתגורר בשכונת קריית רבין בנתניה. נשוי לג'ני ואב לשניים. במרץ 2014 התגייס לאיסוף קרבי ושובץ בגדוד 869 האמון על גזרת לבנון. עידו יצא לפיקוד וקצונה והשתבץ בתפקידי מפתח בגדוד בו גדל, הבולט שבהם מ"פ מבצעי בגדוד 869. לאחר מספר תפקידים בגדוד נכנס לתפקידו הנוכחי כשבועיים לפני המלחמה – מפקד מגמת הכשרת איסוף קרבי בבהל"ג, כאשר במסגרת זו הוא מכשיר את הדור הבא של הלוחמים והלוחמות.

תמונה: אחיטוב צילום 

בדומה לרבים, גם עבורו אירועי ה-7 באוקטובר טרפו את הקלפים, והוא הוקפץ יחד עם פלוגת האימון המתקדם של איסוף קרבי שתחתיו לעוטף עזה על מנת לתגבר את הכוחות. "הלוחמים לא הספיקו לסיים את ההכשרה ונשארה להם עוד כברת דרך, אבל הם הבינו שזה צו השעה, עכשיו זה הזמן וצריך לפעול", הוא אומר. "הם עמדו במשימה הזו בצורה מוצלחת מאוד וקצרו הישגים יפים שבאו לידי ביטוי בכל הפלטפורמות של צה"ל, עם חיסול כמות גדולה מאוד של מחבלים. הם הסבו לי ולכולנו הרבה גאווה".

איך המשפחה שלך הגיבה?

"גם אשתי בצבא בתחום משאבי אנוש, כך שהיא מבינה את הצורך להיות הרבה זמן בשטח או לא לחזור הביתה. לשמחתי יש לי תמיכה מלאה מהבית".

בעצם סגרת מעגל כמפקד בגדוד אליו התגייסת.

"כן. הייתי מ"פ בגדוד אליו התגייסתי כחייל והיום אני מכשיר לוחמים כמו שאני הוכשרתי לפני 11 שנה, כולל לגדוד 869. כיף לראות את המוטיבציה של הנוער שמתגייס היום לצה"ל. זו תחושה מרגשת של תרומה למדינה, ועבורי זו תחושת סיפוק להגיע לאותו מקום בעמדה אחרת, להיות עם הלוחמים ולהכשיר אותם".

עד כמה אירועי ה-7 באוקטובר שינו אותך ואת התפיסה הצבאית שלך?

"האמת היא שזה שינה את ההכשרה בהרבה מובנים. יש יותר אימונים של ירי בשטח בנוי, אנחנו מתרגלים הרבה ימים בשטח, כולל שבתות, ומייצרים ללוחם רצף ארוך של שהייה בשטח כולל תרגילים קשים גם בהיבט החוסן. לשמחתי כולם שומרים על מוטיבציה גבוהה, משקיעים את כל מה שיש להם ורוצים לתרום. מעבר לזה, בשנה האחרונה מבינים את חשיבות העשייה של לוחמי האיסוף ושאנחנו חלק בלתי נפרד מהלחימה, תוך פעילות מבצעית עם כל החטיבות והגדודים. אין ספק שאחרי העשייה בכזה ובלבנון מבינים יותר את הצורך, ואני יכול לומר חד משמעית שיש יותר מודעות, ניתנת יותר תשומת לב ללוחמים והדגשים להכשרה והאיכות שלה עלו משמעותית בהתאם. אני פוגש בהכשרה לוחמים מכל גווניה של המדינה - מהקיבוץ והכפר, העיר והישיבה וגם חיילים בודדים מארצות שונות שעשו עלייה כדי לשרת בצבא. כולם עם מוטיבציית שיא".

לסיום, מה השאיפות שלך בהמשך הדרך במישור המקצועי והאישי?

"לתת כמה שיותר בשביל המדינה, להמשיך להתקדם והכל להצלחת עם ישראל. בהזדמנות זו אני שולח תנחומים למשפחות השכולות, מאחל החלמה מהירה לפצועים ומייחל לחזרתם הביתה במהרה של החטופים והחטופות. בעזרת השם ננצח".