רדיפת צדק, עיתונות כשליחות ודאגה לסביבה: לזכרה של אופירה חסיד
אלבום פרטי
העיתונאית הוותיקה וחברת ועד מרכז העיר הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. חבריה לוועד נפרדים, נזכרים כיצד לימדה אותם לדאוג לכלל כפעילים חברתיים ומספרים על חברה טובה ואשת סוד, שתמיד הייתה שם עבור הזולת ולעולם לא ויתרה על העקרונות שלה
אופירה חסיד הייתה שם דבר בנתניה. העיתונאית וחברת ועד מרכז העיר, שנודעה בפעילותה הענפה לתיקון עוולות למען התושבים והסביבה, הלכה לעולמה ביום חמישי שעבר לאחר מאבק במחלה קשה.
"במשך עשורים רבים הייתה אופירה עיתונאית, חוקרת ואשת תקשורת ידועה בנתניה והסביבה שקצרה היריעה לספר על הישגיה הרבים ובעיקר על היושרה והמקצועיות. בשנים האחרונות זכינו שהיא תהיה חלק חשוב מאיתנו בוועד מרכז העיר נתניה", נכתב בהספד מטעם חברי הוועד, רז משולם, הרב רון יוסף, עומר שחר, נתי ריגלר ועירית גולני.
"לכתה בטרם עת השאירה אותנו כואבים עם חור בלב. אופירה, העשייה הייתה נר לרגליה, בין אם מזכירים אותה ובין אם לא. היא ידעה איך לגשת לכל סוגיה וכיצד לפתור אותה, גם אם זה דרש מחשבה מחוץ לקופסא, הייתה יצירתית ומיוחדת".
עוד נכתב בהספד: "אין דבר כזה לא, אלא איך כן ניתן להתגבר על כל אתגר וללמוד ממנו. איך אמרה תמיד? תעשו לי טובה, אל תזכירו את השם שלי או שלא תעזו לרשום את השם שלי אחרת.. ולימים הבנו ולמדנו שזהו היה חלק מתהליך הלמידה, ובזכות זה העשייה שלנו הייתה טובה ומשמעותית יותר. עולם התקשורת לא היה עבורה זירה לפרסום ותהילה. העיתונות הייתה שליחות כי אופירה ניסתה לשפר ולתקן את חלקת האלוהים הקטנה שלה – העיר נתניה. להפוך את הסביבה למקום טוב יותר, צודק יותר, הוגן, מוסרי. היא חיברה את המשפט לצדק – והתקשורת הייתה האמצעי".
חברה ומנטורית
"אופירה הייתה חברה טובה ואפילו מנטורית עבורי כשהצטרפתי לוועד, ובכלל בפעילות הקהילתית. היא לקחה אותי יד ביד ולימדה אותי מה צריך לעשות פעיל חברתי כדי להיות טוב", אומר חבר הוועד וחברה הקרוב של חסיד, רז משולם. "היא הייתה מאוד אסרטיבית ומכילה, לא מתפשרת, קשובה ותמיד ידעה לתת עצה טובה ומדויקת לסיטואציה ומה נכון לאותו רגע. היא תמיד אמרה לי 'אל תהיה בצד, תדרוש ותתעקש - רק ככה נקבל תשובות ונתקדם".
עוד הוסיף משולם כי "כשחשבתי האם להתמודד למועצה היו לי המון שיחות איתה. היא עזרה לי לבחור להתמודד ואיך להתנהל בפן האישי בעולם החדש שנחשפתי אליו. כשרציתי עצה טובה תמיד התקשרתי אליה, לא רק בענייני ועד מרכז העיר, אלא בכלל לחיים. היא תמיד עזרה ככל יכולתה בכל דבר, לא רק לי, אלא לעוד המון אנשים. האמון והכנות תמיד היו לנגד עיניה, לצד הרצון לעשות צדק ולהגיע לחקר האמת. היא לא נתנה לשום דבר לשבור אותה. אני אפילו זוכר איך בחתונה של אחת מבנותיה היה מבול מטורף, אבל היא צחקה ומיד אמרה 'אתם תראו שבסוף כולנו נשמח' בזמן שהצטופפנו יחד תחת פטריית חימום. לא התרגשה מכלום ודאגה שלכולם יהיה טוב – זו הייתה אופירה".
"אופירה הייתה תחקירנית מעולה וחשפה דברים שהעירייה ניסתה להסתיר", מוסיף חבר הוועד, הרב רון יוסף. "היא עסקה בהרבה עניינים חברתיים ובין השאר העבירה מידע חיוני למשטרה על עברייני מין ופדופילים, דבר שעשה רעש גדול בעיר, ובנוסף קידמה את מתנ"ס אופק, שנבנה לאחר שנים רבות. היא הייתה מנוסה מאוד והנחתה אותנו כיצד לפעול ואיך להשיג מידע. היא בדקה כל דבר, לא עיגלה פינות ודחפה אותנו בוועד בצורה מקצועית ומדוקדקת. היא לא פחדה מדבר וידעה הכי טוב איך עושים פעילות ציבורית".
עוד הוסיף הרב יוסף כי "אופירה תמיד הייתה זמינה, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית. אישה מצחיקה וצינית, שתמיד ידעה לגרום לך להרגיש טוב עם עצמך. גם בתקופות לא פשוטות היא חיזקה, תמכה ותמיד הייתה שם בשביל האחר".
"את הביקורת המחודדת והצודקת שלה היא הפנתה לכולם, ללא מורא וללא חישובים של פוליטיקה או קשרים. הסרגל שלה היה פנימי, והיא לא זזה ממנו מילימטר. לא זזה, כי היא לא ידעה להוריד את הראש ולא הסכימה לעגל פינות.", נכתב בדברי ההספד של חברי הוועד.
"להיות עיתונאי משמעו להיות טעון בתכונות אישיות שנשארות איתך לכל החיים, מלוות בכישורים שרכשת תוך כדי עבודה. רובנו יודעים לזהות עיתונאי טוב, נטול פניות ובעל משמעת מקצועית ודחף להביא את הסיפור שישנה את הסביבה. לא פלא אגב שאופירה המשיכה מתפקידה כעיתונאית להיות חברה בוועד מרכז וצפון העיר נתניה במשך כמעט עשור. ועד מרכז העיר פועל בהתנדבות, השכר היחידי עבורנו היה לגרום לעירייה לשפר ולייעל, להאיר ולהעיר כדי שיהיה טוב יותר לתושבים. כל מי שפועל בשליחות ציבורית, יודע עד כמה הדבר יכול להתיש ולעצבן, זה לא קל ולפעמים יש בו כפיות טובה. אופירה תמיד מילאה את השליחות הזאת באופן הגון, בעצות טובות ובחשיבה מפוקסת. לעולם לא דרשה לעצמה הכרה או פרסום".
איך הייתם רוצים שיזכרו אותה?
משולם: "חברה אמיתית, אשת סוד ואדם של עשייה וצדק".
יוסף: "לוחמת סביבה. אישה שתמיד דאגה לציבור על מנת לתקן ולקדם את מה שקורה בעיר. זה ממש היה בדמה".
אופירה חסיד ז"ל השאירה אחריה שתי בנות, מיתר ותאיר, ונכד – אורי. יהי זכרה ברוך.