יריב שיפוני: האיש והקשרים הביטוחניים בהודו
הכירו את יריב שיפוני האיש והמורשת, מראשוני ילידי העיר שכיהן כקונסול הביטחוני הראשון של ישראל בהודו.
יריב שיפוני נולד בשנת 1946 בעיר נתניה. משפחתו הגיעה לנתניה ב 1931. הם היו מבין 30 המשפחות הראשונות בעיר נתניה.
משפחת שיפוני הנתנייתית
משפחת שיפוני הייתה ידועה כמשפחה רוויזיוניסטית קיצונית. חלק מבני המשפחה היו אסירים בכלא לטרון. באותם ימים משפחת שיפוני גרה בחלקה ברחוב דיזנגוף ובחלקה האחר ברמת טיומקין. נתניה של הימים ההם הייתה ידועה בהתפלגותה למחנה הימין והשמאל.
כילד למד שיפוני בבית ספר ביאליק ובתיכון טשרניחובסקי. שיפוני מתאר ילדות מאושרת, כולם הכירו את כולם, אווירה קיבוצית. דודו עבד כמקרין סרטים בבית קולנוע אסתר ובבית קולנוע מגדלור- אמפי בריטי קייצי פתוח- ליד הים- שנהרס, כך יכלו הוא וחבריו להגיע לקולנוע ולצפות בסרטים "חינם".
יריב למד כלכלה ולימודי ארצות באוניברסיטת תל אביב, שם הכיר את אשתו ומשנת 1970-2000 עבד במשרד הביטחון, מרבית הדברים שעשה שם חסויים.
השרות בדרום אפריקה
בשנת 1975 עבר לדרום אפריקה לשליחות מטעם משרד הביטחון. מערכת היחסים הביטחונית עם דרא"פ הייתה אז אדוקה. בשנת 1979 חזר לנתניה לרחוב "הנגב" והמשיך לעבוד במשרד הביטחון, עסק בפיקוח ועידוד ייצוא בטחוני ישראלי, עם הפנים למזרח הרחוק.
הפרק ההודי
בשנת 1992 נוסדו היחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל והוחלט שיריב יעבור להודו על מנת לפתח את מערכת הקשרים הביטחוניים עם הודו. יריב ואשתו השאירו בארץ 2 ילדים. הקטנה בדיוק השתחררה מהצבא ועברו להודו. יריב מדבר על התקופה הזו בהתרגשות "הכל היה ראשוני, לא היו יחסים בין 2 המדינות, היה רב מוסלמי של 250 מיליון תושבים וישראל לא הייתה אהודה. בניתי הכול יש מאין, בניתי מערכת יחסי - אמון עם אנשים שלא הכרתי בתנאים קשים, ימים ללא חשמל וללא מים, חום והתמודדות יומיומית במדינת עולם שלישי" יריב הכיר בתפקידו הרבה נספחים צבאיים שבהתחלה חשדו ב"אויב הציוני" שהפך לחבר קרוב.
שגריר ישראל הראשון בהודו אפרים דובק
אחד הרגעים המרגשים היו כשהגיע שגריר ישראל הראשון להודו. שמו "אפרים דובק" וביום שהגיע היה טקס בארמון הנשיא בניו דלהי, הגישו "כתב הבנה". לראשונה ניגנו את התקווה בארמון והניפו את דגל ישראל. "הראשוניות בדבר הייתה כל כך מרגשת" אומר שיפוני מפקד חיל האוויר הרצל בודינגר מפקד חיל האוויר הרצל בודינגר הגיע לביקור בהודו. לפני ביקורו ביקש לבקר בבית אימו בניו דלהי. אימו זכרה את הכתובת שמאז שינתה את שמה.
תקופה ארוכה חיפש יריב שיפוני את הכתובת דרך הודים מקומיים. הכתובת נמצאה והסתבר שכעת גרה שם משפחה מוסלמית כך שבעייתי שמפקד חיל האוויר יבקר בבית.
המקומיים הצליחו להוציא את המשפחה מהבית ביום הביקור וניקו את האזור שהיה מזוהם. מפקד חיל האוויר נכנס לבית וזיהה אותו לפי תיאוריה של האם. הוא התקשר בהתרגשות לאימו מהבית וסיפר לה שהוא שם. "זה היה יום מרגש שייחקק בזיכרון לעד" אומר שיפוני "מפקד חיל האוויר היה עם דמעות בעיניו".
נשיא המדינה עזר ויצמן
הנשיא עזר ויצמן הגיע לביקור בהודו. בצעירותו סיים קורס טיס בחיל האוויר הבריטי והוצב בשנת 1941 בבסיס חיל אוויר בעיירה שנקראת באנגלו, שם היה במשך שנתיים ובחופשותיו הכיר בעיירה סנדלר יהודי שלא זכר את שמו. כעת בביקורו, ביקש הנשיא לבקר בבסיס ולהראות לראומה אשתו את הבסיס ואת מגוריו וכן לפגוש את אותו סנדלר יהודי שלא זכר את שמו. לקח לשיפוני 3 חודשים לאתר את אותו סנדלר יהודי, שהסתבר ששמו "סלומון" וכן לאתר את הבסיס שבינתיים שופץ וחודש ונראה אחרת לגמרי ממה שזכר אותו כבוד הנשיא.
לכן "שיפצו" מקומיים את מבנה המגורים כך שיראה ישן כמו שצריך היה להיראות במהלך השנים. אכן הנשיא עזר ויצמן הגיע לביקור והתרגש להראות לראומה אשתו את הבסיס ואת המגורים ש"נשארו כפי שהיו", בהמשך הגיע סלומון הסנדלר למפגש מרגש בבית המלון בו שהה הנשיא.
נשיא קרואטיה מגיע לישראל
בשנת 1997 חזר שיפוני לארץ. מדינת ישראל רצתה למסד יחסים דיפלומטיים עם קרואטיה. קרואטיה הייתה אחראית לביצוע פשעים שביצעו בני העם הקרואטי ביהודים במהלך מלחה"ע השנייה. כשהתפרסמה הידיעה שנשיא קרואטיה מגיע לארץ, קמה צעקה. בין המתנגדים היה טומי לפיד ז"ל שדרש שהנשיא יישא נאום התנצלות.
לבסוף הגיעו לפשרה בה הנשיא ינחת ומייד ייסע ליד ושם לסיור מודרך שלאחריו תמתין לו התקשורת ובפניה הוא יצא בהצהרה שהם מתנצלים על מה שאירע. שיפוני הוא שקיבל את הנשיא בשדה התעופה, ליווה אותו לסיור ביד ושם ומשם לעיתונות. מאז 1997 קיימים יחסים דיפלומאטיים בין ישראל לקרואטיה.
במהלך עבודתו במשרד הביטחון הכיר שיפוני ראשי ממשלות ושרי ביטחון, אנשי עסקים ונשיאי מדינות. בשנת 2000 עזב את משרד הביטחון והתחיל לעבוד באלביט מערכות בשיווק הבינלאומי. שם עבד 12 שנים עד שעייף מהנסיעות הרבות והחליט שהוא יוצא לפנסיה.
כיום שיפוני מתנדב במוזיאון נתניה ועובד עם צוות ההיגוי של המוזיאון על שינוי קונספט המוזיאון, הוא הולך להרצאות בתחום הקולנוע ומייצג מספר חברות ישראליות כפרילנסר כיועץ שיווקי.