הצייר יוסף קפליאן

האמן יוסף קפליאן, ממקימי כפר האומנים שא-נור בשומרון, שפונה במסגרת ההתנתקות, לא נח רגע. בגיל 79, עם מאות תערוכות ברזומה, שני ספרים פרי עטו וניהול אגודת הציירים, ידו עוד נטויה. 

האמן יוסף קפליאן ממשיך ליצור גם בגיל 79. 

״מאז שאני זוכר את עצמי חלמתי לצייר״, מספר האמן יוסף קפליאן, בן 79, תושב נתניה. הוא נולד בבלרוס, וכבר בגיל 8 למד בחוג ציור. כשהיה בן 16 המשיך ללימודי ציור ושרטוט ושימש כמורה לציור. גם לאחר שירותו בצבא הרוסי, קפליאן לא זנח את התחביב האהוב עליו, שהפך למקצוע. הוא למד ציור במשך שש שנים במינסק, בירת בלארוס, ואז הגיעה ההצלחה האמיתית. קפליאן התקבל לאגודת הציירים של בלארוס, מעמד שנחשב ליוקרתי במיוחד, והציג בתערוכות שונות עבודות אומנות במגוון סגנונות, מאבסטרקטי ועד ריאליסטי, עבודות גרפיקה, ציורים ופוסטרים. 

"בבלרוס הייתה צנזורה על האמנות"

למרות ההצלחה, משהו בער ביוסף. הוא הרגיש רצון עמוק לעזוב הכל ולעלות לישראל: ״למרות שהרווחתי טוב מאוד כצייר בבלרוס, לא נהניתי מחופש אומנותי. בבלרוס, חלק מברית המועצות לשעבר, הייתה צנזורה על אומנות ולא יכולתי לצייר כל מה שרציתי. מעבר לכך, הייתי ציוני. מרבית העבודות שלי עסקו, ועדיין עוסקות, בסמלי תורה, ביהדות. לכן, הגשתי בקשה לעלות לארץ ואחרי שנתיים בהן השערים היו חסומים בפניי, עליתי בשנות ה-80' לישראל״.


Jerusalem

"היה קשה לעזוב את שא-נור"

למרות היותו עולה חדש, קפליאן התקבל בזרועות פתוחות בעולם האומנות הישראלי. במשך 20 שנה הוא עבד כצייר באגף הארכיאולוגי של אוניברסיטת תל אביב, כשבין לבין הוא הקים בשנת 1987 את כפר האומנים שא-נור שבשומרון, דרומית לג׳נין.

שא-נור, הייתה התנחלות שהפכה לכפר אומנים, עם עלייתם של אמנים רבים מברית המועצות. בביתני הסטודיו שהוקצבו לכל אמן, יוסף צייר, הציג את עבודותיו בתערוכות, וניהל אורח חיים שכולו סביב האמנות. אך האידיליה הסתיימה כאשר בשנת 2005 הוחלט על פינוי היישוב במסגרת תכנית ההתנתקות. ״זה היה קשה ועצוב מאוד״, מספר יוסף בערגה. ״שא-נור היה מקום יפהפה, ובכל זאת מה שהיה היה. צריך להמשיך הלאה״.

"מצייר בשמחה"

ויוסף אכן המשיך הלאה. בשנת 2005 הוא, וכמה אמנים אחרים שפונו משא-נור, קיבלו סטודיו בסמוך לשוק נתניה. מאז, יוסף יושב בסטודיו הזה ובו הוא מצייר לתערוכות שונות. עד היום הוא לקח חלק ביותר מ-200 תערוכות, הציג 36 תערוכות יחיד, היה יושב ראש אגודת הציירים של נתניה, והוציא לאור שני ספרים המציגים את יצירותיו. ״אני מצייר בשמחה ונהנה מכל רגע. הכי מרתק אותי לראות את השינוי שעברה האומנות בישראל. כשרק עליתי לכאן האמנות המופשטת היא זו ששלטה והריאליזם נדחק הצידה, אבל עכשיו כל הסגנונות מקובלים. הסצנה האמנותית דומה למה שקורה בחו״ל, ואני מאושר להיות חלק מעולם האמנות בישראל״.

 

  violin