שחר גרינשפן

שבוע לפי שהייתה אמורה לחגוג בת מצווה, נהג שיכור דרס את שחר גרינשפן, והותיר אותה עם נזק מוחי קשה. שש שנים אחרי, כשהיא בת 18 ועדיין בתהליך שיקום, שחר חגגה את בת המצווה שכל כך ציפתה לה.

שחר גרינשפן, חגגה השבוע בת מצווה, באיחור של שש שנים. 

זה קרה אחר הצהריים, ב-29 בנובמבר, בשנת 2009. שחר גרינשפן, אז ילדה מתוקה בת 12, שהייתה רגע לפני חגיגת בת המצווה שלה, יצאה עם חברתה לפגוש חברים נוספים בטיילת בנתניה. השתיים עמדו על מדרכה באי תנועה וחיכו שהרמזור האדום יתחלף לירוק, בזמן שנהג שיכור, מרק פטריק, אז בן 57, עלה על אי התנועה ודרס את השתיים.

חברתה של שחר נפצעה קל, ואילו שחר נפגעה באורח אנוש. היא הובהלה לבית החולים שניידר כשהיא מחוסרת הכרה, עם חבלת ראש קשה ושברים בגולגולת. ״אחרי שהיא עברה ניתוח ראש, הרופאים אמרו לנו שאין לה סיכוי לצאת מזה, שהיא לא תתעורר ולא תשתקם. ואנחנו התחלנו לאבד תקווה״. מספרת נחמה גרינשפן, אמה של שחר. ״אבל שחר היא לוחמת והיא נלחמה על חייה״.


sh2

                                   שחר גרינשפן לפני התאונה 

״ההתקדמות של שחר ממשיכה״

לאחר אשפוז של חודש ימים בשניידר, בסיומו הרופאים לא נתנו לשחר שום סיכוי להשתקם, החליטו בני משפחתה להעבירה למחלקת נפגעי ראש במרכז הרפואי שיקומי "הרעות". אחרי שנה של טיפולים וניתוחים, שבה שחר לביתה בנתניה, והחלה בתהליך שיקום ארוך, שנמשך עד היום.
״לקחנו מטפלים שעבדו עם שחר עם הרבה אהבה ותקווה״. מספרת נחמה. ״אף אחד מהם לא הבטיח לנו ששחר תעמוד על הרגליים ותחזור לעצמה לגמרי, אך הם הציבו יעדים, ושחר עמדה בהם. היא התחילה לאכול בכוחות עצמה ולהזיז את יד ימין. למרבה השמחה, ההתקדמות שלה ממשיכה כל הזמן״.
התקשורת עם שחר נוהלה תחילה באמצעות מצמוצים, ולאחר מכן באמצעות נגיעות. נגיעה באף סימנה ״כן״ ונגיעה באוזן סימנה ״לא״. השיפור המשמעותי במצבה החל כששחר החלה לעבוד עם פסיכולוג. הוא הכין לה לוח עם אותיות, ובכל פעם ששחר רוצה לומר משהו היא מסמנת לסובבים אותה על האותיות, וכך מרכיבה משפטים. "שחר זוכרת את כל מה שלמדה בבית הספר עד גיל 12", מוסיפה נחמה. "היא יודעת אנגלית ומתמטיקה וכותבת בעברית ללא שגיאות. אך הזיכרון לטווח קצר שלה בעייתי. כך למשל, היא לא זוכרת את חתונת אחותה שהתקיימה לפני שנה ולא את הטיסה שהייתה לה בטרקטורון מעופף". אבל מה ששחר מסרבת לשכוח זה את בת המצווה המקורית שהיא הייתה אמורה לחגוג, חגיגה שלא התקיימה בגלל נהג שיכור. 

אחרי בת המצווה, חזרה גם לביה"ס

במשך שש שנים, חיכתה שחר לחגוג את אירוע בת המצווה שלה, וכעת, בגיל 18, היא מגשימה את החלום. לאולם ״פולגה״ בנתניה, הגיעו 100 מוזמנים, בני משפחה וחברים של שחר, שהתרגשו לחגוג איתה את המאבק הארוך שהיא עדיין בעיצומו. ״זה היה מעבר לכל הציפיות. בהתחלה לא רצינו לחגוג את בת המצווה, כי לא ידענו מה יהיה ומי יבוא והיו לנו רגשות מעורבים. אך שחר התעקשה. לכבוד המאורע איפרו אותה ועשו לה גוונים בשיער והיא הייתה מאושרת״.
אורי זמרוצ'ינסקי, חברה של שחר מגיל 4, עזרה למשפחה לארגן את האירוע. "לא התייחסתי לזה כאל בת מצווה, אלא כאל אירוע שיעזור לה לעבור שלב. יצרתי קשר עם החברים מהכיתה בפייסבוק ובווטס אפ והייתי אחראית על ההזמנות, וכולם בלי יוצא מן הכלל הגיעו. היה אירוע מאד מרגש. אני חושבת ששחר לא הפנימה אותו עדיין ואני מאד מקווה שזה יעזור לה להמשך. כל מי שהגיע רצה ששחר תהיה מאושרת, והיא באמת נהנתה מאד".
בזמן שאנחנו משוחחות, יושבת שחר ומצביעה על לוח האותיות. אפשר לחזור למסיבה?״ היא שואלת באמצעות הלוח. ״שחר עדיין תקועה בגיל 12״. מציינת נחמה. ״זה גם בא לידי ביטוי באופן שבו היא מתנסחת, כמו שהייתה בת 12. אנחנו מקווים שאולי חגיגות בת המצווה של שחר יהוו עבורה קפיצה בהתקדמות שלה״.
מלבד בת המצווה, שחר חוגגת גם את חזרתה לספסל הלימודים. בספטמבר היא תתחיל ללמוד בבית הספר ״און בצהלה״, בית ספר לימודי שיקומי. ״אף אחד לא יודע מה יהיה עם שחר, אבל אנחנו מקווים שהיא תמשיך להתקדם״. אומרת נחמה. ״אנחנו מצליחים להיות חזקים בזכות ההתקדמות שלה״.