יובל בוצ'ן (חסידה בפולנית) מרמת פולג, זכתה בתחרות ריקוד בינלאומית בקוסטה ברווה, ספרד. עבור הנערה בת ה-16 וחצי זו רק ההתחלה. על הפרק: קורס קיץ לריקוד בלונדון, תחרות בשנה הבאה בפריז ובהמשך ניסיון להגשים חלום בארה"ב. "אני רוצה להגיע כמה שיותר גבוה והשמיים הם הגבול", היא אומרת 
כמה דקות של שיחה מספיקות כדי להבין, שהשאפתנות והמוטיבציה של יובל בוצ'ן (16 וחצי), אופייניות לנשים בוגרות ממנה בהרבה. אלא שהנערה האנרגטית, רק בכתה י"א, יודעת היטב מה היא רוצה מעצמה ומכוונת הכי רחוק שאפשר. 
יובל בוצ'ין
לאחרונה זכתה בוצ'ן במקום הראשון בתחרות ריקוד בלט בינלאומית בסגנון קלאסי ומודרני, שנערכה בקוסטה ברווה, ספרד, בהשתתפות למעלה מ-60 נבחרות מרחבי תבל, בהם גם רקדנים בוגרים ומנוסים ממנה. יצוין כי יובל ניצחה בשתי הקטגוריות בהן השתתפה – בדואט עם בן זוגה לריקוד – ליאור פסטרנק בן ה-16, ובריקוד הקבוצתי. 

"אם אין אתגר זה לא כיף"

"ברור שהיה לי חשש כי הנבחרות היו מאוד חזקות, אבל קיבלתי מחמאות מסביב והיה לי אמון בעצמי", משתפת יובל בתחושות שליוו אותה במהלך התחרות. "אתה חייב להאמין בעצמך כדי להצליח. היה מדהים ומלחיץ לראות את כל המתמודדים, אבל אם אין לי אתגר זה לא כיף. הלב דפק לפני העלייה לבמה, ודווקא בגלל שעבדנו כל כך קשה, המדליה הזו היא משהו מאוד משמעותי ומכובד עבורי". 
את רגע הזכייה עצמו היא כמובן לא תשכח לעולם: "הקריאו הרבה מאוד קטגוריות ואז פתאום הכריזו עלינו וכולם קפצו עלינו. היה מדהים. אפילו השופטים והמנחים חיבקו אותנו ובירכו אותנו מאחורי הקלעים. הייתי בהלם וממש התרגשתי".   
אילו תגובות קיבלת לאחר הזכייה?
"כולם בארץ התרגשו עד דמעות. מעבר לזה, מורות ורקדניות מנבחרות אחרות ניגשו אלי והחמיאו לי על הריקוד. זה פרגון שלא לא קורה בדרך כלל, במיוחד כשאני מתחרה מולן, וממש לא מובן מאליו".  
יובל וליאור זכו לקבלת פנים חגיגית בנתב"ג, כולל עם שלט מאיר עיניים בנוסח: "שמחים וגאים בכם ובהצלחתכם, אוהבים ומתרגשים, מאתנו ההורים. יובל וליאור הענקיים. שניכם זהב של רקדנים". כמו כן נעשתה לבוצ'ן קבלת פנים חגיגית בלשכתה של ראשת העיר, מרים פיירברג-איכר, כולל תמונה משותפת עם הגביע למזכרת.    
יובל בוצ'ן

לפעמים חלומות מתגשמים

יובל בוצ'ן החלה לרקוד בלט כבר מגיל 3 וכיום היא לומדת ריקוד בבית הספר של לימור רוז - בית ספר לאומנויות הבמה הסמוך להיכל התרבות בנתניה. תלמידת כיתה י"א בתיכון 'אלדד' בעיר, במגמות פסיכולוגיה-סוציולוגיה וספרות. "הלוואי שהייתה מגמת ריקוד, אבל אין", היא אומרת בחיוך. 
מה השאיפות שלך בעתיד, בריקוד ובכלל? 
"אני מכוונת לקורס קיץ בלונדון במסגרת בית ספר לריקוד בשם 'רויאל אקדמי', ולכן הייתי לחוצה לזכות בתחרות כדי להתקבל ואני מקווה שזה יקרה. יש גם תחרות בפריז בשנה הבאה שאני רוצה להשתתף בה. אני רוצה לעסוק בתחום הריקוד, הבידור והדוגמנות. זה מה שאני אוהבת, יודעת והכי רוצה לעשות. אחרי הצבא מתכוונת לצאת לארה"ב ולנסות להגשים את החלומות הכי גדולים שלי בתחום. השמיים הם הגבול ואני רוצה להגיע כמה שיותר גבוה. ההורים שלי עומדים מאחורי ב-100 אחוז ומאמינים בי. אם אשקיע כמו שצריך, אני בטוחה שאצליח ואם אני רוצה משהו - אשיג אותו".
לסיום, איזו סטיגמה הכי לא נכונה על רקדניות?  
"אומרים שאנחנו לא אוכלות. ברור שצריך לשמור על תזונה נכונה – אבל בגדול זה ממש ממש לא נכון. לא מדובר בדוגמנית, אלא ברקדנית".