שקט, מצלמים: תערוכת צילום ייחודית

תרשמו ביומנים: יום רביעי, ה-1 ביוני, שעה 19:30.

הלוקיישן: עיריית נתניה, ממש בסמוך ללשכתה של ראש העיר, מרים פיירברג-איכר. האירוע: תערוכת צילום אמנות דיגיטלית "עולם של רגשות", פרי יצירתו של הוגו רומנו, שתכלול לא פחות מ-46 תמונות עוצרות נשימה, העוסקות בפנטזיה ומשלבות צילום, ציור וכן עבודה ממוחשבת. בהחלט משהו שלא רואים בכל יום. 

הוגו רומנו, נשוי ואב לשלושה, עלה ארצה מארגנטינה ועובד בכלל בהייטק. עם חברי מועדון הצילום בנתניה הוא נמנה קצת יותר משלוש שנים. "התחלתי לפני המון שנים את נושא הצילום ותחילה עסקתי בצילומי רחוב ונוף", הוא מספר. "התערוכה הנוכחית היא סוג אחר של יצירה כי נכנסתי לעולם הרחב והמגוון של האמנות הדיגיטלית. אני משתמש בצילומים שלי ומרכיב אותם כאילו זה ציור. במילים אחרות, אני מנסה לצייר עם צילום ובעצם יוצר מציאות אחרת. הפנטזיה הוא נושא שמאוד מדבר אלי, ושם אני יכול להביא את הפנימיות שלי לידי ביטוי. אני חושב על רגשות של אנשים ומנסה לדבר עליהם, כשגם כל מה שקורה מסביב משפיע עלי. מי שמבין בצילום וציור יבחין כי התמונות שלי בדרך כלל כהות יותר מצילומים אחרים, וחמות יותר מבחינת הצבע". 

הוגו רומנו הינו צלם ברמה בינלאומית שגרף שלל פרסים ומדליות בתחום בתערוכות ברחבי תבל, בין היתר בארגנטינה, ארה"ב, יפן, סינגפור, גרמניה, צרפת ואפילו טורקיה. חרף הניסיון הרב שצבר, זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלו, בהחלט לא דבר מובן מאליו: "אני מאוד מתרגש לקראת התערוכה וסקרן לראות כיצד היא תתקבל", אומר רומנו. "לא כולם מתחברים לאמנות הזו, כמו למשל צלמי עיתונות וספורט, שנמצאים בשטח והכי חשוב עבורם לתפוס את הפריים הטוב ביותר, אבל אני בהחלט מקווה שמי שיגיע יתחבר לזה ויאהב את התמונות".

חשוב לציין כי 46 התמונות שיוצגו, נבחרו בקפידה מתוך למעלה מ-100 תמונות מרשימות שיצר רומנו. לאחר התערוכה, שתוצג בנתניה עד יום רביעי, ה-22 ביוני, הוא צפוי לשלוח את אותן התמונות לתערוכה נוספת שתיערך בצפון ולנסיה, ספרד. על מועדון הצילום הוא מספר: "המועדון הוא אחד הטובים והאיכותיים בארץ ובשבילי הוא מקום בו אפשר לשבת ולדבר על צילום, כשכל אחד נותן את זווית הראיה שלו. כיף לבוא 'לנקות את הראש' ולהתעסק נטו באמנות, ובנוסף אפשר ללמוד הרבה מהביקורות ומהחברים בו וזו גם הדרך להשתפר ולהתקדם". 

 

מלבד יצירתו האישית והייחודית של הוגו רומנו, לא פחות מעניין לתהות על קנקנו של מועדון הצילום הוותיק בנתניה, שהוקם בשנת 1998 וברבות השנים, מעבר להישגים הכבירים והבינלאומיים, אליהם נגיע בהמשך, הפך למשפחה של ממש.  

"המועדון התחיל כמקום עבור המון עולים חדשים מרוסיה שהגיעו לארץ במסגרת העלייה הגדולה ולא מצאו עבודה", מספר ראש המועדון ומייסדו, בוריס רביץ. "בנפשם הם היו אמנים וצלמים מקצועיים, אך לא היה להם מקום להראות בו את היצירות שלהם. זיהיתי את הצורך הזה של האנשים והקמתי את המועדון".    

בוריס רביץ, נשוי ואב לשלושה, עלה לישראל בשנת 1990 והחל לעבוד כצלם עיתונות בשנת 1976. לדבריו, לאורך השנים עברו במועדון כ-100 אמני צילום, וכיום רשומים בו 24 חברים. בתחילת דרכו של המועדון, החלו החברים להיפגש פעם בשבוע בביתו של רביץ דאז, בשכונת המעלה בנתניה. שנה לאחר מכן, ב-1999, פנה רביץ לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, סיפר לה את סיפורו של המועדון הייחודי, והשאר היסטוריה. 

"ראש העיר הבינה את הצרכים שלנו והסכימה מיד לתת לנו חסות לפעול כמועדון עירוני בנתניה", מספר רביץ. "בעזרתה ובעזרת העמותה לחינוך בלתי פורמלי קיבלנו מקום מסודר להיפגש בו, ובנוסף דואגים לנו למקומות בהם אנחנו מקיימים את התערוכות". בין השאר קיים המועדון תערוכות בעמותה לחינוך בלתי פורמלי, בקפה 'סקואלה' הסמוך להיכל התרבות ואפילו בשוק העירוני. בשנים האחרונות, כאמור, התערוכות מוצגות בבניין העירייה.   

ברשימת המקצועות המרשימה של חברי המועדון ניתן למצוא את הרופא ליאוניד גולדין, המהנדסים יוסי בוכריס ואלכס מקרוב, שאגב גם אשתו זינאידה חברה במועדון, חיים שפרינגר – פרופסור בביה"ח הדסה עין כרם ואחיו, רואה החשבון אפרים שפרינגר, וכן השוטר דוד ברייר. חברים נוספים הם אהרון (אהרם) גמבריאן וליאוניד פיין. "אצלנו לא משנה המקצוע – כולם צלמים", מסכם רביץ בחיוך.

מועדון הצילום בנתניה נמנה עם ארגוני צילום ברחבי תבל, בהם האירופי (SIAP), האמריקאי (PSA) וכן הישראלי (IPAS). משנת 2002 משתתפים חבריו בתערוכות בינלאומיות. 

"בארץ מתקיימות עד ארבע תערוכות בשנה ועבור הצלמים שלנו זה לא מספיק", אומר רביץ. "התחלנו לשלוח תמונות לתערוכות בינלאומיות, זכינו בפרסים רבים וראינו שאנחנו ברמה גבוהה מאוד. כשמקבלים תמונה שלך לתערוכה בינלאומית זו כבר הצלחה, ובטח כשזוכים במדליה. באחת התערוכות בטוקיו, יפן, נשלחו לתערוכה כעשרת אלפים תמונות שמתוכן בחרו לתערוכה 130 בלבד. מהמועדון שלנו נבחרו שלוש תמונות לתערוכה הזו – וזה המון".

בכל חודש מוצגות בין 3-5 תמונות של מועדון הצילום בתערוכות ברחבי תבל, ולהערכתו של רביץ לאורך השנים זכו חבריו בלמעלה מ-500 מדליות, הישגים מרשימים בכל קנה מידה. בנוסף, משתתף המועדון בתחרות המועדונים השנתית שמארגן ארגון הצילום האירופי, ובשיאו דורג במקום ה-50 בעולם.   

באופן לא מפתיע, ולמרות שמדובר במכנה משותף גלובאלי וחוצה יבשות, מתברר שגם בגזרת הצילום נתקלים בבעיות כאשר מתברר שיהודי כלשהו 'העז' להציע את תצלומיו לתערוכה במדינות ערב. 

"במדינות המוסלמיות העסק בכלל לא פשוט וזו מלחמה שאנחנו מנהלים כבר שנים", מודה רביץ. "לא נאה למדינות הללו לכתוב בקטלוג שלהן את מדינת ישראל, והן עושות כל מיני בעיות. באחד המקרים כתבה מדינה מסוימת 'איטליה' במקום ישראל, ובמקרה אחר הוצגנו בתור 'שטחים פלסטיניים', כאילו אין מדינת ישראל בעולם. מדינה נוספת הגדילה לעשות וכשבאחת התערוכות שלה צריך היה לשלם סכום סמלי עבור ההשתתפות, כתבו לנו שהם לא מקבלים כסף מבנקים בישראל, ואם יש לנו חברים באירופה – שנשלם דרכם".

"התלוננו לא מעט פעמים בארגון האירופי שמדובר בתערוכות הפתוחות לכולם ולא ייתכן שיקטלגו יהודים בנפרד. אנחנו עושים להם לא מעט סקנדלים ובעיות ואין לנו כוונה לוותר בעניין הזה. דווקא בימים כאלה חשוב לנו מאוד שיכירו אותנו וידעו שאנחנו ברמה גבוהה מאוד. בשורה התחתונה, אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה שלנו ולהיות במקום בולט על מפת הצילום העולמית".   

"לא כל עיר יכולה להתגאות במועדון, הישגים ותערוכות ברמה שלנו, ועוד בלשכה של ראש העיר", מתגאה רביץ. "זה המקום להודות לגברת מרים פיירברג-איכר, שמעניקה לנו חסות ומסייעת בכל מה שהיא יכולה. יש בינינו קשר מצוין ואנחנו מרגישים שנושא האמנות בהחלט חשוב לה ולעירייה. תודה גדולה מגיעה גם מודים גם למשה קייזלר, ראש העמותה לחינוך בלתי פורמלי על העזרה והתמיכה, ולראש אגף הקליטה בעירייה, ג'ורג' דובין. יש בין הצדדים שיתוף פעולה פורה ואנחנו מאוד שמחים על כך שהם מבינים את חשיבות העבודה שלנו".