מודעות פשקווילים שנתלו בנתניה תחת הכותרת "איסור חמור ונורא" נגד שימוש וצפייה בכל סווגי הווידאו למיניהם חושפת טפח מעולם הרואה באותם סרטים כדבר עבירה, מנוגד להלכה ומוביל לירידה ביהדות

 המודעה שפורסמה

המודעה שפורסמה

כיום, כשמסכי הטלפונים החכמים קיימים כמעט בכל בית, צפייה בסרטונים הפכה לשגרתית ולדרך מרכזית לצריכת תרבות ואינפורמציה. אלא שיש מי שמשוכנעים שחשיפה לכל תוכן מסוג זה פירושה התדרדרות הנוגדת את ההלכה ואינה שייכת בשום צורה לעם היהודי. מודעות גדולות שנתלו בין השאר בנתניה ועוצבו בסגנון מודעות אבל, גורסות כי "גדולי ישראל", כך במקור, אוסרים בתכלית על שימוש בווידאו – להסריט/לצלם או כל פעולה אחרת הקשורה אליו "וחלילה להחזיק כלי משחית זה לא בבית ולא בשום מקום". עוד נאמר כי כל מי שבידו מחויב למחות כנגד התופעה הפסולה לכאורה, לבל יישא באחריות להשחתת דורות.

השרוך של הנעל

"בשנים האחרונות נכנסה תופעה של התרבות הלא יהודית במחנה החרדי. זה התחיל עם נשים שהחלו להיות במאיות של סרטים למיניהם ועד לדברים חמורים ופגמים הפוגעים בשורש קרן ישראל", אומר הרב אברהם בצלאל, דובר העדה החרדית הספרדית. "חז"ל לימדו אותנו שגם אם חלילה אומות העולם ינחו אותנו איזה צבע שרוך בנעל לא לשרוך – נעשה זאת ונישמע להם". חשוב לציין כי הרב בצלאל מדגיש כי הוא ואנשיו לא ממש ראו את הדברים/חטאים עצמם, אלא מדובר בעדויות שהגיעו לידיהם.

מה בעצם הבעיה עם צפייה בסרטונים?

"זה הביא לשינוי בתרבות החרדית ובמקום להתחבר לתורה מתחברים לתרבות לא יהודית. אפילו עצם זה שאישה עושה הצגות. בהתחלה זה רק לנשים, אחר כך מסריטים אותה, אחר כך רואים את זה כך ואחרת. משפחות שלמות התדרדרו ביהדות מהדברים האלה ועשו שינויים כאלה ואחרים. לשינוי יש התחלה, אבל אין סוף. אנחנו צריכים להיות מחוברים לתורה ולשמור על עיקרון היהדות. כל הבעיות מתחילות ברגע שהעיקרון בורח ומשם מגיעה הפגיעה בקרן ישראל".

אחת התמיהות מתייחסת לכך שהאיסור נוגע גם לסרטים "כשרים ומצונזרים", שהרי בדיוק לשם מניעת מבוכות כאלה ואחרות נוצרה הצנזורה. כבוד הרב לא רואה הבדל מהותי בהגדרות. "הדברים האלה מאוד קשים לצנזור ואנשים לא מבדילים בין זה לזה. בעבר ניסו לצנזר דברים ואחר כך גילינו שיש בעיות גם בצנזורה. מדובר במעשה המונים - זה מתחיל בהיקף עירוני, ממשיך לארצי ואחר כך לבין לאומי – כל אחד תופס את זה אחרת ואי אפשר לעמוד במטלות האלה".

קולנוע לא שייך ליהדות

"אנחנו יודעים שקולנוע לא שייך לתרבות היהודית. המילה "קולנוע" כבר בעייתית והיום כבר יש סרטים בטלפון החכם. זה אסור מכל וכל והביא לביזור עצום וירידה גדולה ביהדות בקרב משפחות שלמות", מדגיש הרב בצלאל. "על פי הגמרא, היצר הרע אומר לך עשה כך, ולמחר עשה כך, ולמחר לך עבוד בעבודה זרה. זה לא קורה ביום אחד, אלא בעבירה קטנה. בהתחלה לא מרגישים, אחר כך מתפשרים עד שחלילה מגיעים לשאול תחתית".

מה אתם עושים כדי למנוע ולמגר את התופעה?

"אנחנו צריכים להתריע ולהזכיר. הלוואי שנגיע לדרגה שהייתה בתקופת הנביאים, שהזכירו לעם ישראל מה הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו לעשות. זו למעשה המטרה והיסוד של העדה החרדית הספרדית". וכאמור, תמיד ישנה את הדרישה למחאה כנגד התופעה, גם היא בשם השם ועל פי הגמרא, כמובן. היטיב לסכם הרב בצלאל: "כשאין מחאה מגיעות כל הצרות, אבל כאשר הקדוש ברוך הוא רואה שיש מחאה, הוא אומר 'או, בני עושים מאמצים' ומוריד את חרון אפו".