מהרצל עד נאות הרצל: הכירו את פסטיבל אינזואגדה
קרנבל האמנות ברחובות ובבתים יעלה השנה מדרגה ויתקיים בשלושה מוקדים שונים בנתניה. עשרות בתים יארחו מאות אמנים על בסיס התנדבותי ויקדשו את המטרה הנעלה: לקדם ולבסס תרבות עצמאית בעיר
תיאטרון רחוב, גרפיטי, מוסיקה, הרקדות – על כל אלה במעטפת של פסטיבלים שונים בעלי שמות מפוצצים ושיווקיים כאחד ודאי שמעתם בעבר, אבל הקרנבל שטומן בחובו השם המסקרן אינזואגדה מציע משהו שונה בתכלית. הרחק מהאירועים הבומבסטיים והמסחריים שמאופיינים בבמות ענק, כאן תפגשו בקרנבל אמנות בבתים וברחובות. מפגשים אינטימיים בין יוצרים ואנשים, אמנים וקהל שבעצם אחד הם, שיעסקו נטו בדברים שעושים להם טוב – מפגש בלתי אמצעי מתוך הבתים אל תוך הלבבות. הכניסה, באופן לא מפתיע – חופשית.
מהשורשים והבלטות
פסטיבל אינזואגדה ייערך בין ה-2-4 באוקטובר זו השנה השנייה ברציפות, ויתקיים הפעם בשלושה מוקדים שונים בנתניה – בדורה, מרכז העיר ונאות הרצל. השכונה האחרונה גם אחראית בעקיפין לבחירת השם המקורי. משמעות דבריו של הרצל על חזון ומציאות השפיעו רבות על עשרות חברי קהילת התרבות בנתניה, המפיקה את הפסטיבל. "הרצל לא רק דיבר על חזון ומציאות, אלא התכוון שהמציאות יכולה להתגמש לכיוון החזון", אומר יפתח ביבר, מוסיקאי וחבר צוות ההפקה. "חיברנו את המשפט שלו למילה אחת ורוח הדברים היא יצירת מציאות חדשה". על משמעות קהילת התרבות הייחודית בעיר הוסיף: "כל הפסטיבל נעשה על בסיס פעילות מתמשכת בתוך העיר מהשורשים ומהבלטות. ממדרכה וגני משחקים ועד האנשים והאדמה. הכל מתוך רצון להצמיח כוחות וחלומות ולצייר את נתניה כמרכז תרבות, גם של השכונות החלשות".
הקונספט, כאמור, שונה בתכלית, כשמאות אמנים מכל רחבי הארץ יתארחו בכ-50 בתים וחצרות ברחבי העיר לשלל פעילויות והופעות שעיקרן חיבור בין האדם לאדם ובין האדם למקום. "הבנו שיש פה צורך אחר. פחות קונספט של בידור וצרכנות , אלא לשנות את היוצרות. אנשים מתרגשים ממפגש חדש עם אנשים בסלון ובחצרות, דבר ששובר את ההמוניות. כל אדם אצלנו משמעותי ולא עוד פרצוף בקהל וזה מה שהופך אותנו לקהילה", מסביר ביבר. "הקהילה שלנו לא מורכבת בהכרח מאמנים שזה המקצוע שלהם, אלא מאנשים שרואים במציאות יצירה ויכולים לעשות בה כרצונם".
בין הכסף לערך
הצורך להמשיך את החלום שיצרה קהילת התרבות הייחודית בדמות פסטיבל נוסף עלה כבר בפסטיבל בשנה שעברה. ההיערכות, כיאה לאירוע שסובב סביב התנדבות נטו, אינטנסיבית ולא פשוטה. בכלל זה עוברים המארגנים דלת דלת ומציעים את "מרכולתם" – מלקחת חלק בדרכים שונות- מאוכל ועד פעילות לבני נוער, עבור באירוח ההופעות עצמן ועד השתתפות בקמפיין מימון המונים הד סטארט למען הפסטיבל. לפני כשבועיים החל הגיוס כשהיעד שהוצב הוא 100 אלף שקלים. עד כה גויסו 30 אלף, הספק מרשים לכל הדעות. "קמפיין גיוס ההמונים נועד לאפשר את כל הטוב הזה, לבסס תרבות עצמאית בנתניה ולפתח עוד מרכזי תרבות בארץ", מדגיש ביבר. "עלויות של פסטיבל כזה יכולות להגיע למאות אלפי שקלים, אבל כשאדם פותח את הבית שלו ומארח אותך, אתה לא משלם על כל גנרטור, לא מקים כל במה פיזית ולא צריך לדאוג לתאורה. מישהו עוזר עם האוכל, אחר עם ההגברה, זה הכוח של הקהילה הזו. הכסף הפיזי מתגמד לעומת הערכים".
במהלך הפסטיבל עצמו אתם נשארים מאחורי הקלעים או יכולים ליהנות מפרי עמלכם וגם להופיע?
"האמת שזו דילמה מעולה אם להופיע או לא, כי צריך לתמרן בין האחריות לתשוקה. בטוח שחבר'ה מהקהילה יופיעו ואחרים ידאגו להפקה, כך שיהיה אירוע מגוון. אנחנו פתוחים לכל יוזמה והופעה ומזמינים עוד ועוד אנשים להצטרף לסיפור שלנו".