שיטת התעמולה באמצעות כרוזים השפיעה רבות על יחס האוכלוסיה המקומית כלפי היהודים עד כדי ראייתם בדרגה פחותה אף מחיית השדה. באמצעות הכרוזים הצליחו הנאצים להגיע לכל אחד ואחת אף בכפרים הנידחים ביותר בשטחי הכיבוש הנאצי

תעמולה נאצית

כרוז: "היהודונים הינם אויביכם לעד" בציור: דמות שטנית ועל מצחה מגן דוד ששולטת בראשו של סטאלין

פרופ' גדעון גרייף וד"ר ניסן שריפי סיימו לאחרונה מחקר משותף והגיעו למסקנה, כי שיטת התעמולה הנאצית "היעילה" לפגיעה ביהודים בשטחי הכיבוש הנאצי היתה באמצעות השלכת כרוזים ממטוסי הלופטוואפה- חיל האוויר הנאצי, או באמצעות שיגור כרוזים ע"י תותחים מיוחדים.
ממחקרם של גריף ושריפי עולה כי הכרוזים השפיעו רבות על יחס האוכלוסיה המקומית כלפי היהודים עד כדי ראייתם בדרגה פחותה אף מחיית השדה, וממילא - אין ליתן להם את הזכות לחיות כבני-אנוש, וניתן לקוטלם באכזריות יתירה, ללא כל סיבה ותירוץ. מכנה משותף נוסף שהיה לכרוזים הוא פנייה אל הרגש ולא אל התבונה. ניכרת היתה בהם הכוונתו הישירה של היטלר, ברוח הוראותיו, כי על התעמולה לפנות אל ההמון הפחות משכיל, ויש לפעול להכוונת ההמון למודעות לעובדות מסויימות, והעיקר: "יכולת הקליטה של ההמון הרחב מוגבלת ביותר, תפיסתו מועטה, השיכחה רבה, ולכן יש להגביל את נושאי התעמולה למוקדים מעטים בלבד. את אלה יש לעבד ולהחזיר אל ההמון בסיסמאות, שוב ושוב, עד שאחרון השומעים ידמיין לעצמו את הרצוי..." דומה, כי גישתו זו של היטלר הזינה היטב את מכונת התעמולה הנאצית לא רק בשטח מדינת גרמניה והרייך השלישי, אלא אף בשטחי הכיבוש בברית המועצות, ואף במדינות שהפכו לבנות בריתם של הנאצים, כמו רומניה וקרואטיה. בזו האחרונה הכין האירגון הלאומני הרצחני, האוסטשה, את הקרקע לקראת השמדת היהודים באמצעות תעמולת שיטנה שלא נפלה בזדוניותה מתעמולת הנאצים, אשר מטרתה היתה ליצור תדמית כוזבת כלפי היהודים ולפתח חוסר סובלנות אליהם.

בגרמניה הנאצית חברו להם שני תועמלנים מניפולטיבים ואכזרים, אשר באמצעות התעמולה האגרסיבית הצליחו לטעת בלב ההמון בגרמניה, כמו גם במדינות אחרות, את השנאה התהומית ליהודים באשר הם, שנאה שהיתה אך שלב מוקדם לפני השמדתם הפיזית.

פרופסור גדעון גרייף ודר ניסן שריפי

פרופסור גדעון גרייף וד"ר ניסן שריפי

היטלר דיבר לא אחת "אודות יתרון חשוב אחד שיש לאויב", הרי הם היהודים המהווים את הכוח הניסתר של אותן מדינות שבחרו להילחם כנגד הדיקטטור הנאצי "בכל מדינות האוייב פועלים היהודים ככוח מניע, ולנו אין גורם דומה להתמודד מולם. המשמעות היא שעלינו לחסל את היהודים לא רק בשטחי הרייך, אלא באירופה כולה". בעקבות נאומו זה של היטלר, ציין גבלס ביומנו כי "גם כאן הפיהרר מאמץ את נקודת ההשקפה שלי שברלין צריכה להיות הראשונה ושבעתיד הנראה לעין לא יורשה אפילו יהודי אחד להישאר בה" . נראה כי התעמולה הנאצית האפקטיבית והדורסנית, אשר באה לידי ביטוי בשטחי הכיבוש בברית-המועצות באמצעות הטלת הכרוזים, השפיעה רבות, בין השאר, גם על האוכלוסיה המקומית בשטחי הכיבוש הגרמני שם. השפעה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, בפרעות ובמעשי רצח ואונס באוכלוסיה היהודית השכנה, אשר התגוררה במדינות אלה מאות בשנים לא רק ללא כל פגיעה במדינת התושבות, אלא שאף סייעה כלכלית להתפתחותן של מדינות אלה ולביסוסן והתקדמותן הסוציואקונומית. יחס זה של התושבים שאינם יהודים המשיך בהתנכלות שיטתית ואף סיוע של ממש כלפי הנאצים ועוזריהם, המובילים את שיירות היהודים האומללים, בין אם אל עבר מחנות הריכוז בדרכים הארוכות והמשובשות, ובין אם אל עבר מותם בקברי אחים, אשר נחפרו בדרך-כלל במו-ידיהם של המומתים.
בכרוז המופיע למעלה, ניתן לראות כיצד תעמולת גבלס, על הנחיותיו המפורטות בוצעו בקפדנות בשטחי הכיבוש בברית המועצות: הכרוז ממקד מתקפה על סטאלין והיהודים, ומתיימר להראות דמות שטנית, המסמלת את העם היהודי, השולטת בסטאלין. ללא ספק המודיעין הגרמני ידע כי העמים הכבושים תחת הכיבוש הסובייטי מייחלים לנפילתו ולסילוקו של סטאלין, שנוא נפשם. גבלס ידע כי פגיעה תעמולתית באימפריה הרוסית תדרבן את חיילי הצבא האדום להילחם בנחישות. הוא ידע כי הצבא הסובייטי תומך בקיומה של "רוסיה הגדולה".
מאידך, המודיעין הגרמני הביא לידיעתו של גבלס את העובדה שסטאלין הוא דמות שרבים סולדים הימנה בברית-המועצות. כמו כן, רבים מבכירי המפלגה הקומוניסטית שם היו יהודים. לפיכך, התמקד גבלס בתעמולה שנסובה בעיקר כנגד סטאלין והיהודים.

תעמולה נאצית

כרוז "הכה את היהודי הפוליטרוק, הפרצוף שלו דורש לבנה"

יהודים בכל עיר וכפר, אשר ידעו על המתחולל, ונחשפו אף הם לכרוזי השיטנה, ניסו לברוח ולהימלט מאימת הצבא הנאצי ומרצחי האיינזצגרופן. ברם, רובם המכריע של הבורחים נאלץ לשוב על עקבו, שכן הדרכים והכבישים היו חסומים עקב תנועה מסיבית של כוחות מדינות הציר. רבים מהיהודים נהרגו במהלך בריחתם. בפצועים האומללים מביניהם עקב הפגזות מהאויר ומארטילריית הנאצים-לא טיפל אף אחד. לפיכך, רבים מהבורחים שבו לעריהם ולכפריהם, היישר למלתעות הנאצים ובני – בריתם.
כצפוי, כבר בימים הראשונים לאחר חזרת הבורחים היהודים למקום מושבם בשטחים הכבושים בברית-המועצות, החלו הגרמנים, בסיוע הצבא הרומני והז'נדרמריה אשר נתלוותה אליו, לבצע מעשה טבח המוניים ושיטתיים בקהילות היהודיות. לכל הפחות, בחלק מהמקומות, רוכזו היהודים בגטאות צפופים, חשופים לכל פגעי מזג האויר, למחלות ולרעב. רבים מהם מתו כתוצאה מתנאי כליאה אלה בגטאות הדחוסים, תחת תברואה ירודה ביותר. אכן, כאמור לעיל, הנאצים מימשו את הבטחתם ודרישתם להכות ביהודים עד נפש, כפי שניתן לראות בעליל בכרוז הבא.
את מחקרם סיימו פרופ' גרייף וד"ר שריפי במסקנה כי אין שמץ של ספק, כי הכרוזים ליבו את יצר האנטישמיות בקרב התושבים המקומיים שאינם יהודים ברחבי ברית המועצות, והללו, ברובם, ששו להצטרף לגרמנים במסעם ל"טיהור השטח" מפני היהודים. האנטישמיות המובנית ממילא בקרב תושבים אלה תודלקה היטב בדלק הנאצי, אשר בא בצורת הכרוזים המופצים לכל עבר, ומגיעים אף לכפרים נידחים, והעם היהודי הושפל, הורעב, עונה והושמד בהמוניו, ואין מושיע.