חבר ועדת הקורונה ותושב נתניה, ח"כ יואל רזבוזוב, בטוח שניתן היה להתנהל אחרת כדי להגיע מוכנים לגל השני. בראיון הוא משבח את אנשי ההוראה על המאמצים ללמד כשהילדים בבית, קובל על כך שלא הוכשרו צוותים רפואיים נוספים וכואב את כאבם של בעלי העסקים שקרסו. ומה עם הסגר וההגבלות? "בסוף כל ההחלטות מתקבלות מאינטרסים פוליטיים ושיקולים זרים" 

יואל רזבוזוב

חברי הכנסת יאיר לפיד ויואל רזבוזוב

קשה שלא לחוש בבטן המלאה שיש לח"כ יואל רזבוזוב על החלטות הממשלה בגל השני של הקורונה. כחבר ועדת קורונה פעל רבות בגל הראשון ואף הגיע להישגים משמעותיים, בהם פתיחת הבריכות וחדרי הכושר.

"בניגוד לקבינט של הממשלה, אנחנו בוועדת הקורונה לקחנו את העניינים ברצינות. לא עשינו שיחות זום באמצע הלילה וקיבלנו החלטות שמשפיעות על כל המשק, אלא שמענו את כל הצדדים – מערכת הבריאות, משרד האוצר ובעלי עסקים שנפגעו. קיבלנו החלטות מושכלות בכובד ראש וצדקנו בכולן", פותח רזבוזוב בראיון מיוחד ל"נתניה נט". "דווקא בגלל הצעדים הללו, ראש הממשלה לא אהב את ההתנהלות שלנו וזה הפריע לו מאוד. לכן הוא לקח לנו את הסמכויות והעביר אותן לוועדת חוקה – ועדה של יסמנים שמצדיעה לו. הוא מנהל את המשבר איך שהוא רוצה וכולנו רואים שהוא נכשל. בכל מקום אחר, כאשר מנהל נכשל מפטרים אותו, אבל נתניהו ממשיך לנהל הכל בצורה הכי איומה שיש. עכשיו נאלצנו לסגור את המדינה וזה קטסטרופה למשק".

דמעות בטלפון

הנושא הכלכלי נוגע במיוחד לליבו של חבר הכנסת מטעם "יש עתיד", המתגורר בנתניה. הוא ממשיך לקבל מדי יום מאות שיחות מבעלי עסקים מקומיים ולנסות לסייע להם ככל האפשר, למרות שלרוב ידיו כבולות. "השעה 13:00 בצהריים וזו כבר הפעם השלישית שאני צריך להטעין את הטלפון", הוא מדגים את העומס ומוסיף בעצב: "אנשים בוכים לי בטלפון על מפעלי חיים שבנו כעצמאיים ונהרסו. זה נכנס לכולם הביתה ועלול להוביל לדיכאונות ואפילו לגירושים. שכירים שנמצאים בחל"ת מקבלים כסף מהמדינה ומעדיפים להישאר בבית. המודל הזה כושל ולא עובד, ולעומת זאת יש מודל גרמני שמעודד תעסוקה. המדינה יודעת שטעתה, אבל לא מוכנה לשנות. אני פונה למשרדים הרלוונטיים ומנסה לעזור כמה שאני יכול, אבל יש אנשים שהגישו דו"ח לפיצויים מהמדינה וקיבלו תשובה שהם לא זכאים בגלל טעויות של פקידים או טעויות מחשב. רק לאחר 100 ימים אפשר בכלל לערער ועסקים ללא תזרים מזומנים לא יכולים לקבל כסף. צריך פתרונות מערכתיים ולא פרטניים. אנשים מבולבלים והפסיקו להאמין, בטח כשכל מסיבות העיתונאים הן פוליטיות. המשבר הזה הוא סוג של מלחמה, אבל המחדל הגדול של נתניהו הוביל לכך שהכל קרס".

מה דעתך לגבי מערכת החינוך והתלונות שהילדים לא באמת לומדים באמצעות הזום?

"אני חווה את זה בבית. אשתי מורה בנתניה ואני שומע את שיעורי הזום עם תפתח או תסגור את המצלמה ואל תדברו כולם ביחד. היא קמה מוקדם, מכינה חומרים וזה ממשיך עם שאלות עד הלילה. הבנות שלי לומדות בזום, אבל הקטנה לא יודעת להתחבר לבד ואשתי צריכה לעזוב את הכתה שלה באמצע ולעזור לה אם אני לא נמצא בבית. יש כמובן גם את הילדים שאין ברשותם מחשבים. זה לא אידיאלי, אבל הלימודים מתקיימים. קשה לבוא בטענות לאנשי ההוראה שבאמת מתאמצים ולוקחים את העניין ברצינות, אבל עם ילדים בבית, איך יכולים להתרכז בלימוד ב-100%?". 

מה דעתך על הסגר הנוכחי? 

"כל ההחלטות מתקבלות מאינטרסים פוליטיים ושיקולים זרים. גם גמזו וגם גרוטו אמרו שהסגר לא טוב ולא נכון. אין שום תכנית אחרי הסגר, אבל פתאום ביבי אומר שהוא עלול להימשך חצי שנה-שנה. כל דבר כזה משפיע נפשית על הציבור. אין שום אחריות".

נושא נוסף על סדר היום הוא קריסתה ההולכת וקרבה של מערכת הבריאות, שסובלת מעומסים בלתי נסבלים וראשיה זועקים לעזרה שלא מגיעה. "היה מספיק זמן להתכונן, אבל לא הכנו את מערכת הבריאות. נזרקו מיליארדי שקלים, אבל לא רואים שהכסף אכן הגיע", קובל רזבוזוב. "עלות של בית חולים שמקימה המדינה מוערך ב-900 מיליון שקלים, אבל הסגר הזה יעלה כ-30 מיליארד שקלים, ואנחנו עדיין לא יודעים כמה סגרים עוד יהיו. הסגר הקודם עלה כ-15 מיליארד. אלה המספרים והם מפחידים".

מה אפשר היה לעשות אחרת?

"כמעט הכל. בחצי שנה אפשר היה להכשיר רופאים, אחיות וצוותים רפואיים נוספים. באופן אישי נלחמתי במשך כמה חודשים עבור תקנים לרופאים עולים. הם עומדים בתור לקבל התמחות, בכל מקום בעולם היו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, אבל לא במדינת ישראל, שהיא מדינת עלייה. יחד עם יו"ר ועדת עלייה הוצאנו בעמל רב 40 תקנים, אבל בזמן הזה אישרו ביום אחד 126 תקנים לממשלה מנופחת".

אופטימיות זהירה

מעט לפני ערב החג הונחתה מגבלה נוספת שעוררה סערה גדולה, לפיה לא ניתן לארח אושפיזין בסוכה, והפרה תגרור קנסות. מצד שני, קשה לא להתקומם מול סוכות הענק המוקמות והחגיגות הגדולות הצפויות בחג מצד המגזר החרדי. "המטרה היא לאכוף התקהלויות ולא לחפש את האזרח הבודד שהמסכה שלו רק על הפה ולא על האף", אומר רזבוזוב. "הבניה של סוכות הענק במאה שערים היא לא בסדר ושם המשטרה צריכה להפעיל סמכות. אני לא רוצה להיכנס למגזרים ספציפיים, אבל כולנו רואים את מצב התחלואה, שגבוה הרבה יותר בקרב הציבור החרדי. אני בעד הרתעה אמיתית ואנחנו צריכים להראות סולידריות, אבל כשאף אחד לא רוצה להתעמת פוליטית עם מגזר מסוים, הציבור הוא זה שצריך לשאת בנטל".

נקודת אור לסיום?

"למרות כישלונות הממשלה, רוב הציבור ממושמע לוקח אחריות. אין לנו מדינה אחרת, זה העתיד שלנו ושל ילדינו ומתישהו זה ייגמר, בסוף ננצח את הקורונה. אני תמיד לוקח כדוגמה את עולם הספורט ממנו הגעתי, וכשאני מפסיד בודק מה עשיתי לא נכון כדי לתקן בפעם הבאה. חשוב כמדינה לראות איפה הטעויות ולא לחזור עליהן, אבל בשביל זה דרושה ועדת חקירה אמיתית".