בוקר תייצג את נתניה בתחרות הסבתא היפה בישראל שתיערך בסוף החודש זו השנה השישית ברציפות. "בגילאים שלנו אתה בדרך כלל גונז את החלומות בארכיון מאובק, אבל עכשיו אני מגשימה אותם", היא אומרת בראיון. "אני סבתא טובה ומאמינה בקארמה, והתחרות הזו היא מתנה מגניבה שאני ראויה לה"

טלי בוקר

טלי בוקר | צילום: אורי קריספין

טלי בוקר, אמא וסבתא במשרה מלאה, לא בדיוק רגילה להתראיין. זו הסיבה שפעם אחר פעם היא מתנצלת מעודף התרגשות. אבל גם יש לה סיבה גדולה לגאווה – היא נבחרה לייצג את נתניה בתחרות "סבתוש – הסבתא היפה בישראל", בה ייטלו חלק 30 סבתות מנהריה ועד אילת. התחרות תתקיים ב-31 במאי במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, בהפקתו של אורי קריספין, מי שמפיק כבר שנים רבות גם את תחרות מלכת היופי של הדרום.

טלי בוקר

טלי בוקר: צילום: אורי קריספין

"אני בת 55 ולכבוד יום ההולדת הבנות שלי פינקו אותי בטיפול פנים אצל הקוסמטיקאית קרינה באשדוד", מספרת בוקר איך הכל התחיל. "היא ממש התלהבה ממני והמליצה עלי למארגנים של התחרות. בהתחלה נלחצתי כי אני לא טיפוס מוחצן ותמיד מאחורי הקלעים, אבל אחר כך זה נשמע לי מגניב ומשעשע".
טלי עברה את האודישנים והתקבלה לתחרות. בשבועות האחרונים היא מוצאת עצמה מתרגלת הליכה על מסלול ושותפה למפגשים עם יתר החברות-מתמודדות, שהפכו לחבורה מגובשת ומלוכדת. במסגרת זו נפגשו לצילומים ספורטיביים בחדר כושר, עשו קמפיין עצמאות בלבוש כחול-לבן ואפילו עלו על מדי צבא למען הצילומים, הגשמת חלום פרטי של טלי, שלא שירתה בצבא לאחר שנישאה בגיל צעיר. "בגילאים שלנו אתה גונז את החלומות בארכיון מאובק, אבל עכשיו אני מגשימה אותם וחוזרת להיות צעירה בכל פעם מחדש", היא אומרת בחיוך.

בין הרוח לחומר

טלי בוקר (55) היא אם לשלוש בנות וסבתא לשבעה נכדים – הגדול אוטוטו בן 17 והקטן בן חמישה חודשים. מתגוררת בנת 600 סמוך לחוף לגון ומן הסתם אוהבת מאוד את הים, כמו גם חיבור חזק לטבע ומוסיקה על שלל גווניה. כבר בגיל 19 וחצי הפכה לאמא ו-20 שנה מאוחר יותר נוסף התואר "סבתוש". לפני 13 שנים חוותה משבר מטלטל כשאיבדה את אחד מחתניה והקדישה את חייה לגידול שניים מן הנכדים אותם היא מגדירה "האור בחיי". לפני כארבע שנים איבדה גם את בעלה אבל דבקה בחיים. "החלטתי שאני ממשיכה בדרך של אהבה, נתינה וחיבור", היא אומרת. "כשבחרתי בחיים הפסקתי לחיות את העבר, אלא רק להחכים ממנו".

טלי בוקר

משתתפות התחרות | צילום: אורי קריספין

דווקא בתקופה המשגשגת כביכול בחייה, חשה ריקנות ופנתה ללימודי קבלה, תודעה ורייקי. כדי לאזן בין הרוח לחומר למדה בהמשך עיצוב והפקת אירועים. "רציתי לשלב בין העולם הרוחני לגשמי והיום אני במודעות של קבלה והשלמה עם כל החלקים שבי. הגעתי לתחרות על מנת לנצח בעיקר את עצמי ולהוות השראה ותקווה".

איך הגיבו במשפחה להשתתפות שלך בתחרות?
"הבנות שלי מפרגנות מאוד וגם החתנים והנכדים אומרים שהכי מגיע לי גמול על כל הטוב שאני עושה. זו מחמאה ענקית וזכות גדולה להיות סבתא פעילה ומעורבת בגידול הנכדים. אני סבתא טובה ומאמינה בקארמה, והתחרות הזו היא אכן מתנה מגניבה שאני ראויה לה. המשפחה תגיע לתמוך ולעודד אותי, התחרות מתקרבת ואני מאוד מתרגשת. זו חוויה של פעם בחיים".

לסיום, מה הדבר הראשון שתעשי במקרה של זכייה?
"אודה לבורא עולם. עבורי זו שליחות גדולה והמסר שלי לכולם הוא שלא משנה מה עברתי בחיים, כשיש אמונה בדרך ובוחרים באור ואהבה אפשר לצלוח הכל".