עוגות מבראשית

האם יצא לכם פעם לחשוב כיצד נוצרו העוגות? מי חשב להכין עוגה? ומדוע? למה היא שימשה? כיצד נראתה ואילו טעמים היו לה? לשאלות אלו ועוד יש תשובות רבות לאורך ההיסטוריה שבה התפתחו העוגות עוד מימי העת העתיקה ועד לימינו אנו

היווסדותן של העוגות היא מסע מרתק שלוקח אותנו אלפי שנים אחורה בזמן. הצטרפו אלינו למאמר זה, אשר בוחן את כל השינויים התרבותיים והטכנולוגיים עד להתפתחות העוגות שקיימות כיום.

איך הכול התחיל?

את העוגות הראשונות ניתן לאתר עוד מימי מצרים העתיקה, בסביבות 2600-2100 לפני הספירה. המצרים נהגו להכין עוגות די פשוטות המזכירות יותר לחם מאשר עוגה ולהמתיק אותן עם דבש. לעוגות אלו היה מרקם דחוס וכבד, המתכון לעוגת שוקולד היה פשוט בשל המחסור ברכיבים אשר הופכים את המרקם לקליל יותר, ולכן הזכירו יותר לחם אך עדיין היו ממותקות כדי לבדל בין השניים.
בתקופת היוונים והרומאים הקדמונים נושא העוגות התחדד יותר כאשר היו אלו היוונים אשר המציאו את עוגת הגבינה הראשונה שהייתה עשויה מגבינת עיזים ודבש. הרומאים אשר כבשו את יוון, הושפעו בין היתר מטכניקות האפייה של היוונים והחלו לייצר עוגות בשם "ליבום" ו"שליה" שמטרתן הייתה מנחה לאלים. עוגות אלו היו ממותקות בדבש גם כן ואף נוספו אליהן אגוזים ופירות יבשים.

יבשת אירופה מתוודעת לעוגות

בתקופה של ימי הביניים כבר הייתה הבחנה ברורה בין עוגות ללחם. אך העוגות נותרו עדיין כבדות, למרות שנוספו לבלילתן גם אגוזים, פירות יבשים ואף תבלינים לשיפור הטעמים, וגם הן הומתקו עם דבש ובשלב מאוחר יותר עם סוכר. הן השתדרגו אף יותר כאשר הכניסו לתוכן גם שקדים ופירות הדר. לרוב הכנת העוגות הייתה לשם חגיגות ולטקסים דתיים.

רנסנס עד המאה ה-18

בתקופת הרנסנס כבר ניתן לראות התקדמות רבה בטכניקות האפייה. חומרי גלם כמו ביצים וחמאה הפכו לשכיחים וכעת היה ניתן להכין עוגות בקלות רבה יותר, גם שכלול התנורים הקיימים סייע לדיוק באפייתן. בשלב זה העוגות כבר החלו לתפוס את צורתן כפי שאנו מכירים אותן כיום. המתכונים שודרגו וכבר היו עוגות מפוארות שיועדו לאירועים חגיגיים.

המאות ה-17 וה-18

עם הכנסת הסוכר המזוקק חלה השפעה ניכרת באפיית העוגות באירופה. הסוכר הפך למרכיב עיקרי אשר אפשר הכנת עוגות מתוקות. לצד הסוכר התפתחו גם תבניות אפייה מתוחכמות יותר שאפשרו להציג עוגות יפות יותר. חומר נוסף שסייע עד מאוד להתפתחות העוגות הוא חומרי ההתפחה הכימיים, דוגמת אבקת האפייה והסודה לשתייה. אלו סייעו לעוגות לתפוח יותר מאשר עוגות השמרים – הדבר היה לא פחות מסנסציה לאותה התקופה.

המאות ה-19 וה-20

התקופה הוויקטוריאנית מאופיינת כתור זהב לאפיית עוגות. הסיבה לכך נובעת מעליית מעמד הביניים וההתקדמות הטכנולוגית שהתבטאה בתנורי גז במקום תנורי אבן, דבר שהפך את האפייה לנגישה הרבה יותר. לפתע תפסו העוגות מקום מרכזי בחברה, דוגמה מצוינת לכך היא שעת התה הבריטית.
בתקופה זו החלה לייצר גם עוגות מרובות שכבות שניתן היה לצפות ולקשט. זו הייתה התקופה שבה החלו להופיע מתכונים כמו עוגת ויקטוריה, עוגת פאונד (עוגת החמאה הראשונה) ועוגת פירות אשר הפכו לקלסיקות.
המאה ה -20:
במאה ה-20 החלו לייצר עוגות באופן תעשייתי וצצו עוגות מוכנות שניתן להוסיף לאבקתן ביצים ושמן ולאפות. דבר שהפך את האפייה לנגישה עד מאוד. לאחר מלחמת העולם השנייה תערובות העוגות המוכנות פרחו במיוחד.
בשנים אלו הגיחו לאוויר העולם יצירות פאר כגון: עוגת השוקולד האמריקאית, הגטו הצרפתית והקסטלה היפנית אשר הפכו לפופולריות ברחבי העולם במהירות.

העוגות כיום

כיום יש מגוון עוגות עצום ובלתי נדלה וגם חומרי הגלם הרבים והמגוונים מאפשרים להכין כל עוגה שעולה על דעתכם. העוגות כיום הגיעו לרמת ביצוע ויצירה חדשה לחלוטין כאשר ניתן לצפות ביצירות פאר מדהימות עם עיצובים מורכבים.
העוגות לא פסחו על מגמת הבריאות וכיום ניתן להכין אותן משלל חומרים מותאמים נטולי גלוטן, ביצים ולקטוז כך שיתאימו לכל אדם.

*תוכן שיווקי