"נועם אמר לי: אם לא היו עוצרים אותו, הוא היה רוצח אותי"

אושרי אביו של נועם בן ה-14 שנדקר על ידי בן כתתו בנתניה, מתקשה להתאושש מהאירוע הקשה. בראיון ל'נתניה נט' הוא זועק על אוזלת היד של מערכת החינוך ועל הטיפול הלקוי של הנהלת בית הספר בפרשה, מודה לאלוהים שזה לא נגמר יותר גרוע ורק מקווה שמי שצריך ייתן את הדין ומקרים כאלה לא יישנו. כאב האב 

פציעתו של נועם 

בעולם מתוקן, אף אחד לא היה עובר לסדר היום אחרי שתלמיד כתה ח', רק בן 14, נדקר במספריים על ידי בן כתתו, ולא משנה הסיבה. אלא שבמציאות המעוותת שלנו לא רק שהמקרה הקשה הזה לא טופל כהלכה, שרשרת המחדלים הותירה צלקות קשות בנפשם של נועם בן ה-14 ואביו אושרי, שעדיין מתקשים להירגע.

תזכורת: השבוע נדקר נועם בזרועו על ידי בן כתתו במוסד חינוכי בנתניה, וסובל משתי דקירות עמוקות בעומק של שני ס"מ כל אחת, כאשר למרבה המזל הגידים והעצבים לא נפגעו. מבחינה פיזית הרגשתו השתפרה והוא שוחח עם פסיכולוגית מטעם משרד החינוך, כאשר מן הסתם מוקדם לקבוע האם ועד כמה נגרם לו נזק נפשי כתוצאה מהאירוע.

הרקע למקרה: ילד הסובל מתסמונת טורט שחבריו לבית הספר סבלו בעבר מנחת זרועו, נכנס לכתה וסבר שנועם וחברו מדברים 'עליו'. בתגובה הסתער הנער לעבר נועם ודקר אותו מספר פעמים במספריים.

לדברי אושרי, לבנו נועם, לקח לא פחות מ-35 דקות לסיוע הרפואי להגיע למקום ולהעניק לבנו טיפול ראשוני. מלבד העובדה שהאב עצמו הגיע לזירת האירוע במקביל לכונן של מד"א, אמו של נועם היא זו שהזמינה את המשטרה, ולא הנהלת בית הספר כמתחייב.

"הילד שלי ישב כמעט 40 דקות בחדר המורים כשהוא חבוש בניילון נצמד, התעלף פעמיים אבל לאף אחד לא נראה חשוב להזמין משטרה. עכשיו ברוך השם הוא בסדר, זה ממש נס גלוי", אומר האב הנסער בראיון ל'נתניה נט'. "נועם הסתכל עלי ואמר לי: 'אבא, אם לא היו מזיזים אותו הוא היה רוצח אותי'. לא האמנתי למה שאני שומע והייתי בשוק. יש לי ילד בוגר, מבין, אחראי ו'קול' כזה, אבל כשהוא אמר לי שהתוקף היה אחוז טירוף ואיים שישחט אותו, הבנתי שקרה לנו נס משמיים. אבל למרות כל זה, למנהלת היה חשוב יותר לנקות את הדם – טשטוש של זירת פשע לכל דבר, בעוד הסגן שלה איים על הילדים שימחקו את הסרטונים של המקרה, אחרת לא יקבלו אותם לתיכונים בעיר".

בלשון עדינה, זה נשמע כמו ניסיון לטייח את המקרה.

"שמע, זה פשוט הזוי. טיוח מוחלט, שיבוש הליכי חקירה והעדפה לכסת"ח על המחדל הנוראי של בית הספר. המנהלת אמרה לי בפירוש שהיא לא מתכוונת להתנצל על איך שפעלה וראתה לנכון לנקות קודם כל את הכתה כדי שלא תהיה לילדים טראומה. ומה היה קורה אם חס ושלום זה היה נגמר אחרת? איך הם היו מסוגלים לסבול את עצמם ומי היה נותן את הדין?".

איך ילד עם בעיות כזה לומד בכלל בכתה רגילה?

"כשהילדים מתריעים על דברים כאלה בפני המנהלים הם מקבלים תמיד את אותה תשובה - תלמדו לקבל את השונה. אבל באלימות כזו? זה פשוט לא הגיוני. כששאלתי את המנהלת היא אומרת לי שיודעים על הבעיה שלו ונותנת לי את כל הסיבות למה הוא לא אמור להיות בכתה רגילה, או לפחות עם גורם מקצועי שמטפל בו צמוד. ילדים העידו כי יש מספריים שהוא קושר אליו בחוט, 'מעיף' על ילדים ואומר להם שאם הוא ירצה זה יפגע בהם. הוא כבר הלך מכות בעבר ולפי מה שהבנתי גם הכניס ילד או שניים לחדר מיון".

"היום הבן שלי ניצל, אבל מחר עלול לקרות אסון שלא יהיה בר תיקון", הוא מסכם בצער. "מוכרחים להעלות את המודעות כי הגיעו מים עד נפש. הבנתי שאין יותר אמון במערכת החינוך, אם במקום שבו אתה אמור להיות הכי בטוח ונמצא שם יותר ממחצית מהזמן שלך, אותם אנשים שאמורים לשמור עליך עושים את ההפך. טוב יעשו הצוותים החינוכיים אם לצד חומר לימודי יקנו לבני הנוער גם ערכים כמו מוסר וערבות הדדית. זה הרבה יותר מהותי לדור הזה".

נועם יחזור ללמוד בבית הספר הזה?

"האמת שלא הייתי רוצה שיחזור למקום בו יש מנהלת שכמעט רצחה לי את הילד, אבל הוא לא עם החברים האלה מכתה א' ולא רוצה לעזוב. אתמוך בו לחזור לשם כדי שלא תהיה לו טראומה קשה עוד יותר, אבל הלוואי שמי שצריך ייתן את הדין על מה שקרה לנו וזה יהיה המקרה האחרון".