מבצע התרומה הענק של איתי דוייב איתי דוייב

דוייב, תושב שכונת אגמים, עזב את העסק הפרטי ובמהלך השבעה על אמו ז"ל, חורש את הארץ מדרום לצפון ודואג שלא ייחסר דבר לחיילים – מפנסי ראש ועד מוצרי פרפומריה. בזמן שקבוצת הוואטסאפ "מעודדים את חיילי צה"ל" עם למעלה מ-300 תושבי נתניה בפעילות מקסימלית, הוא מבהיר: "לא יכול להיות שיעשו לנו שואה כזו, ועם ישראל ימשיך כאילו דבר לא קרה"

איתי דוייב לא חיכה הרבה זמן אחרי אותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר. יום לאחר מכן לקח יוזמה אישית, העמיס את המסחרית שלו בציוד עבור חיילי צה"ל והתייצב בקיבוץ מפלסים בעוטף עזה. "לא היה מקום להכניס קש באוטו. אפילו החיילים לא הבינו איך הצלחנו להיכנס כשהמקום מוגדר שטח צבאי סגור", הוא משחזר. "המקום היה ממש סדום ועמורה. תוך כדי שאנחנו שם הייתה תקרית וממש לידינו תפסו ארבעה מחבלים".
הייתה זו רק נקודת הפתיחה במבצע תרומה רחב היקף שמנהל דוייב, בעל עסק סיטונאי בשם "בוקר של כיף" של כלים חד פעמיים. הוא העלה פוסט בנושא ונתן את האות לפעילות חסרת תקדים של קבוצת וואטסאפ בשם "מעודדים את חיילי צה"ל", בה חברים לא פחות מ-321 איש, כולם ללא יוצא מן הכלל תושבי נתניה.

אנשים בנתניה - מבצע התרומה הענק של איתי דוייב

"תוך כמה שעות פשוט חטפנו סחרחורת מההיענות והיוזמה הענקית הזו הפכה לחמ"ל", מספר דוייב. "הקבוצה בפעילות מקסימלית וכולנו באטרף". במסגרת זו דואגים דוייב וחבריו לחיילים לכל מה שתוכלו להעלות על הדעת – ממזרנים, פנסי ראש ותאורת חירום, המשך בביגוד חם ותחתונים, גרביים וגופיות לגברים ונשים, ועד רכישה מרוכזת בעשרות אלפי שקלים מספקים של מוצרי פרפומריה דוגמת שמפו ודיאודורנט.

קידוש ברעים

איתי דוייב מתגורר בשכונת אגמים בנתניה, נשוי ואב לשתי בנות. באופן אירוני, בימים אלה הוא יושב שבעה על אמו ז"ל, מה שלא מונע ממנו להמשיך לתפעל את מבצע התרומות לחיילים. ספק אם הוא זוכר את כל המקומות שביקר בהם בדרום ובצפון, בהם בארי וכפר עזה.

אנשים בנתניה - מבצע התרומה הענק של איתי דוייב

רכבי השינוע עובדים שעות נוספות והספיקו להעביר גם טלפונים ואפילו בלוני גז בשעת הצורך. כמו כן, בנותיו של דוייב אספו משחקים חדשים ויחד עם ממתקים הגיעו לחלק אותם למפונים בבתי מלון ברחבי הארץ.

איך נולדה אצלך היוזמה הזו?
"מהרצון הטוב שצה"ל ינצח, להעלות להם את המורל ולכסח את עזה. לא יכול להיות שיעשו לנו שואה כזו ועם ישראל ימשיך כאילו דבר לא קרה. לקחנו על עצמנו דרגת סיכון גבוהה מאוד וראינו מראות לא פשוטים, אבל כולם נרתמים למשימה. לגבי התגובות, אני לא יודע איך לתאר במילים את האושר והכרת הטוב. יש לנו עם מיוחד וכל מי שיש לו את היכולת עוזר. אחד הרגעים המרגשים היה קידוש שעשינו עם החיילים בקיבוץ רעים. הדבקתי על שלט הכניסה שם ציור וברכה מהבנות שלי, וכתבתי שהדבר הכי טהור ואמיתי נמצא במקום שהשטן עבור בו. בשורה התחתונה, לראות חיוך של חייל שווה הכל. אישית, אמא שלי לא הייתה בקו הבריאות בשנים האחרונות, אבל אני בטוח שהיא רואה את הדברים שאני עושה וגאה בי".

מסר לחיילי צה"ל סיום?
"רק תהיו חזקים, תשמרו על עצמכם ותכסחו אותם על מה שהם עשו לנו".