גולני שלו: יום ההולדת העצוב של גיבור ישראל דולב אמויאל

משפחתו של דולב אמויאל הי"ד, לוחם גולני שנפל ב-7 באוקטובר, קיימה אירוע מרגש לזכרו ביום ההולדת הראשון בלעדיו ובשיתוף גדוד 13 שכל כך אהב. בין מצעד האופנועים, הגזיבו המתנפח והבלונים בצבעי הגדוד, אי אפשר היה לעצור את הדמעות. אביו, יניב אמויאל: "הילד הזה היה האור של החיים שלי. נשרף לי הלב" 

ההשלכות הקשות של מלחמת 'חרבות ברזל' הובילו לכך שגם יום הולדת, שבבסיסו הוא היום השמח ביותר בשנה, הפך עצוב. בשלישי השבוע נערך אירוע יום הולדת מרגש לגיבור ישראל, דולב אמויאל הי"ד מנתניה, לוחם גולני שנפל ב-7 באוקטובר.

כ-150 איש הגיעו לכבד ולהוקיר את זכרו של אמויאל, שאמור היה לחגוג 22. יום ההולדת הראשון בלעדיו צוין באירוע מרשים שכלל מצעד אופנועים, אותם אהב כל כך. הרכיבה החלה בבית משפחת אמויאל ברחוב השעורה בנתניה ונמשכה דרך כיכר העצמאות ולאורך הטיילת. הנוכחים צפו בים האהוב על דולב וסיימו את המסלול בבית העלמין הצבאי.

גדוד 13 בגולני דאג לשולחנות עמוסים בכל טוב - עוגות, פירות, שתייה וחטיפים, שנפתחו על רקע גזיבו מתנפח עם סמל הגדוד. בהמשך הופרחו באוויר בלונים בצבעי ירוק וצהוב המסמלים את גולני, לצד בלונים לבנים לזכר דולב, 'המלאך בלבן' כפי שהגדיר אותו אביו. חלי בלילטי, 'האמא של הגדוד' בכלל ושל פלוגה ב' בפרט, בה שירת אמויאל, תמכה במשפחה וסייעה רבות בהפקת האירוע.

"היה לדולב ולחלי קשר מיוחד, הוא היה חייל מצטיין ובכל מקום ישר התאהבו בו. הוא היה מוכר מאוד בעיר ולאן שהלכתי זיהו אותי כאבא של דולב", אומר אביו של דולב, יניב אמויאל. "הוא תמיד היה מנהיג, נמצא במרכז העניינים והמסמר של הערב. חייכן, שמח, בן בכור ונכד בכור, חתיך הורס שהאיר כל מקום שהגיע אליו. אחד שנגע בכולם, עזר לכל אחד ותמיד ראה את הטוב".

שינוי סטאטוס

דולב אמויאל ז"ל כלל לא אמור היה להיות בעוטף עזה בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר. הוא אמור היה לצאת לחופשת שחרור ב-19 באותו חודש ושהה בביתו בשכונת עין התכלת בנתניה. כשהתעורר בבוקר שבת והבין שחבריו נלחמים על חייהם, היה נחוש לסייע להם בשטח. תחילה הסיע אותו האב יניב לנקודת כינוס באשדוד, שם גם נפרד ממנו בפעם האחרונה.

בשלב מסוים חבר אמויאל לחלק מחבריו בג'וליס והם יצאו לשטח במטרה לחלץ פצועים והרוגים במוצב 'פגה' שהיה נצור, כ-2 ק"מ בלבד מנחל עוז. תוך כדי הפעולה המסוכנת נאלצו לקחת מהרוגים שכפ"צים ואפודים קראמיים. בערך בשעה 18:00 יצא דולב ברכב שטח ממוגן מסוג 'פנתר' עם לוחמים נוספים. האב יניב מספר כי הוא כלל לא היה אמור להיות על אותו רכב, אבל התעקש להוריד ממנו חבר אחר ולתפוס את מקומו. זמן קצר לאחר מכן הגיע הפנתר למרחק של כ-100 מ' בלבד מהמוצב, אז נפגע מטיל קורנט שנורה מעזה. דולב ספג רסיס בליבו ונהרג במקום.

שלושה ימים בלבד לפני שנפל שינה דולב סטאטוס בוואטסאפ וכתב: "המרגיל עצמו לשמחה, לעולם לא נופל לעצבות". המשפט הזה, שהפך למזוהה עמו יותר מכל, נכתב בחזית של כ-100 חולצות שחולקו לנוכחים ביום ההולדת הראשון שנערך בלעדיו, כאשר בגב החולצות נכתב – 'זאבי הדממה' לצד סמל הפלוגה שלו בגולני.

"לחגוג לבן שלי יום הולדת ראשון בלעדיו זה פשוט בלתי נתפס", מסכם יניב אמויאל. "לצערי הרב יש עוד הרבה כמוני, זה לא מנחם כמובן, אבל אתה מבין שאתה חלק מאירוע גדול. הנשמה שלי שרופה ונשרף לי הלב. הילד הזה היה האור של החיים שלי".

מה לדעתך דולב היה אומר על האירוע לזכרו?

"אני בטוח שהוא היה מחייך חיוך רחב ואומר - תהנו חבר'ה, לכו תרימו כוסית לכבודי".