פרידה מסבו של החטוף איתי חן, גדעון רביב, שהלך לעולמו

הסב, גיבור ישראל שהיה קרוב מאוד לאיתי שנחטף לעזה, לא עמד בשיברון הלב והתמוטט ביום כיפור. בעברו, עת לחם כטייס קרב במלחמת יום הכיפורים, קפץ ממטוס כדי לא ליפול בשבי. בתו של גדעון ואמו של איתי, חגית חן, נפרדת בכאב: "גם אבא שלי קורבן של ה-7 באוקטובר" 

מעגלי הפגיעה של ה-7 באוקטובר מסרבים להיפסק ולהרפות ממשפחת חן. כשנה לאחר שהבן איתי נחטף לעזה, הלך לעולמו אביה של האם חגית וסבו של איתי, גדעון רביב, והוא בן 80. "מאז ה-7 באוקטובר כל המשפחה שלנו נפגעה בצורה קשה ואבא שלי היה בשיברון לב כבר יותר משנה. זה דרדר מאוד את המצב הבריאותי שלו ומדי מוצאי שבת בעצרת ראו את הצער על הפנים שלו. ביום כיפור הוא פשוט התמוטט", מספרת חגית חן בראיון לאתר 'נתניה נט'. "אבא היה אדם כל כך חזק ודומיננטי, חלק בלתי נפרד מהקרב על איתי ומהכוח שנלחם עליו. הוא צעק לאיתי בימים האחרונים וזה היה ממש קורע לב. למרות גילו המתקדם, לא ציפינו שיתמוטט והיינו בטוחים שיש לנו עוד הרבה שנים יחד".

עד כמה היו קרובים, תעיד העובדה שהסב התגורר באותו בניין של בתו ונכדו, קומה אחת מעל משפחת חן בשכונת עיר ימים בנתניה. "בתקופת הקורונה כולם אמרו להתרחק מסבא וסבתא, אבל אנחנו החלטנו שחשוב יותר לשמור על השפיות של אבא ולא הסכמנו להשאיר אותו לבד. יותר פחדנו מהבדידות שלו מאשר שיידבק בקורונה", היא מספרת.

הקרבה הגיאוגרפית תרמה מן הסתם רבות גם לקרבה הרגשית, מה גם שאיתי חן דומה מאוד לסבו. "אבא היה טייס קרב בחיל האוויר בעברו. איתי פייטר וכל הזמן אמר לי שהוא רוצה להיות טייס כמו סבא גדעון", אומר דן רביב, אחיה של חגית. "הוא לא התקבל לקורס טיס, אבל נדלק על השריון והיה ברור שיעשה שירות משמעותי כלוחם. יחד עם כל הגאווה באיתי, אבא מאוד דאג לו ואחרי כל הדברים שעבר ולא פחד על עצמו, ניסה לשמור על איתי. הם היו בקשר קרוב מאוד. שניהם בעלי אופי דומה – עקשנים, עצמאיים ואוהבי מדינת ישראל. לא אשכח איך איתי היה חוזר הביתה מהצבא, שם את התיק ודבר ראשון עולה קומה לראות מה שלום סבא. גדעון בינתיים היה מפנק אותו עם חטיפים שהוא אוהב. סבא גם לא אהב לאכול המבורגרים, אבל איתי כן, אז הם היו הולכים יחד ישר מהצבא לבורגוס".

דור הנפילים

גדעון רביב ז"ל היה מדור הנפילים של חיל האוויר, שיצרו בזמנו את ההילה הגדולה סביב החיל. היה במגמת קרב של מטוסי סקייהוק ומיראז' ושירת בצבא כשבע שנים. השתחרר בדרגת רב סרן ובתפקידו האחרון היה סגן מפקדת טייסת 109 של מטוסי סקייהוק. לאורך השנים השתתף במבצעים רבים, בהם מבצע מוקד לתקיפת שדות התעופה של ארצות ערב. במלחמת יום כיפור, עת הייתה חגית בת 3, לחם גדעון במסגרת שירות מילואים ומטוסו נפגע. הוא קפץ לים כדי לא ליפול בשבי רגע לפני שהמטוס התפוצץ וכך ניצל.

דן ואבא גדעון 

לאחר שירותי הצבאי היה שנים רבות טייס באלעל ובמסגרת זו הכשיר דורות של טייסים בחברה. ילדיו אף שחזרו בהתרגשות כיצד הוא מחזיק עד היום בשיא גינס להטסת מספר מקסימלי של אנשים במטוס, כאשר במהלך 'מבצע שלמה' בשנת 1991, במסגרתו עלו ארצה למעלה מ-14 אלף יהודי אתיופיה, המריא עם מטוס ג'מבו ובו 1,086 איש, כאשר במהלך הטיסה נולדו שני תינוקות וקבעו את מספר הנוסעים על 1,088.

חגית מאמינה בלב שלם כי אם לא אירועי ה-7 באוקטובר, אביה היה עדיין בחיים. "אין לי ספק בכך", היא אומרת. "ב-7 באוקטובר היינו כולנו יחד עם אבא בטקס הרשמי של נתניה בכיכר העצמאות. הוא נפרד מאיתנו בפתאומיות ואני אפילו לא יודעת איך להתמודד עם זה. עדיין לא הגיע זמנו ללכת מאיתנו".

אשר לאיתי, שעדיין חטוף בעזה, הרי שהמשפחה קיבלה בחודש מרץ השנה את בשורת האיוב מהמדינה והצבא על כך שאינו בין החיים, אבל מבחינת חגית לא מדובר בסוף פסוק. "אני יודעת שהמדינה החליטה מה שהחליטה, אבל אנחנו מטילים ספק במידע המודיעיני על איתי", היא אומרת בכאב. "לא מצאו שום דבר שקשור אליו ולא החזירו לנו דבר ששייך לו. לא ישבנו שבעה ואנחנו עדיין מקווים ומתפללים שאיתי יחזור בחיים. הלב נחמץ מכך שאבא שלי לא יזכה לראות אותו חוזר הביתה".

איך היית הכי רוצה שיזכרו אותו?

"גיבור ישראל וסבא של איתי. שנה שלמה לא ראינו את אבא מחייך ורק בוכה. כולנו מתגעגעים לחיוך של גדעון והשנה הזו לא הגיעה לו. מעגלי הפגיעה של ה-7 באוקטובר לא פסקו ולא נעצרו, גם אבא שלי קורבן של ה-7 באוקטובר".

מאיפה בכל זאת שואבים תקווה בתקופה הנוראית הזו?

"איתי עדיין בעזה ולכן אין לנו זכות לעצור ולהתכנס באבל שלנו. חייבים להחזיר אותו ועוד 100 חטופים ולהמשיך להילחם על זה עד שנצליח. אני מודה לכל אלו שממשיכים להגיע לעצרת בעיר ימים בכל מוצאי שבת ותומכים בנו ובמשפחות החטופים, אנחנו מעריכים מאוד וזה נותן לנו כוח. לא מספיק להגיד שהלב איתנו, אלא להגיע וכל הזמן לחשוב בצורה יצירתית איך אפשר לעשות יותר, כי בסופו של דבר אסור לנו להשאיר בעזה אף אחד".