אהבה, זהות וצבא: "המחסום" חושף את המציאות שמאחורי המדים

רומן הביכורים של אלעד וינגרד, "המחסום", שוזר סיפור אהבה מותח בתוך מציאות ישראלית מורכבת. הספר, שכבר מעורר הד תקשורתי, בוחן את הגבולות שבין האישי ללאומי ואת השאלות שמעצבות דור שלם 

"המחסום", רומן הביכורים של אלעד וינגרד ממושב בית חרות, יצא לאור החודש במסגרת סדרת "ספרייה לעם" של הוצאת "עם עובד". הספר, המתאר את שגרת חייהם של חיילים צעירים במחסום צבאי בשטחים באמצע שנות ה-90, מצליח ללכוד באופן נדיר את רוח התקופה ואת הדילמות שהן חלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית.

במרכז העלילה עומד יונתן, חייל צעיר שנקרע בין שגרת המחסום המתישה לבין רצונו לשוב הביתה ולתקן את יחסיו עם חברתו לשעבר. למרות הסיכונים, הוא מתכנן לעזוב את המחסום ולפגוש אותה – מהלך שמעמיד אותו מול מציאות מורכבת של פקודות, חברויות והחלטות הרות גורל.
האם בנסיבות האלה יוכל להיעזר במישהו, חבר לצוות או אדם אחר? אולי פלסטיני דווקא? ומה יקרה אם התוכנית תתגלה? אלה ימים סוערים – לא מזמן נחטף חייל ונרצח, אבל יונתן לא יכול בשום פנים לוותר על תוכניתו.

וינגרד אומר כי "מעבר לעלילה ולמחסום הפיזי, לדילמות ולסיטואציות הקשות שהוא מייצר, הספר בוחן את המחסומים שבין האדם לחברה, בין החייל למערכת, בין הרצון האישי למציאות הקולקטיבית"

וינגרד, שהיה עיתונאי ועורך בכיר, מספר שהספר נכתב מתוך השראה מחוויותיו האישיות כחייל, אך אינו אוטוביוגרפי. "הספר הוא אולי גרסה קיצונית של מה שיכול היה לקרות, אבל הוא מייצג מצבים ומתח שעברו רבים מהחיילים הצעירים," הוא אומר.

מעבר לעלילתו הסוחפת, הספר נוגע בנושאים אוניברסליים של זהות, אהבה והתבגרות בתוך סביבה לחוצה וטעונה. הביקורות הראשונות כבר משבחות את הכתיבה המדויקת, המאפשרת לקורא כמעט "להריח את האבק במחסום".

לצד "המחסום", וינגרד חתום על ספרי ילדים מצליחים כמו "בטח יש ילד" ו"במקום הכי יפה בחוף", אך הוא מודה שכתיבת הרומן הייתה אתגר שונה לחלוטין. "עבדתי על הספר במשך שנים רבות," הוא משתף. "אחרי שנים במגירה ושינויים רבים, אני מרגיש שסוף סוף הוא בשל לצאת לעולם."

עם הוצאתו של הספר, וינגרד מצטרף לשורת כותבים ישראלים שמצליחים לשרטט תמונה מורכבת ומדויקת של המציאות המקומית. "המחסום" כבר מעורר עניין רב, ולאור התגובות הראשוניות, נראה שהוא עומד להפוך לאחד הספרים המדוברים של השנה.