למען הקהילה: סיפורה של ג'וליאנה בן אברהם

ג'וליאנה בן אברהם פועלת רבות למען הקהילה כבר שני עשורים – מקבלות שבת, דרך מסיבות ריקודים, צעדות ועד הקמת פורום נשים ופעילויות לבני נוער. "חשוב שאנשים בעיר יידעו שיש להם אוזן קשבת ולמי לפנות כדי לקבל עזרה", היא אומרת
את ג'וליאנה בן אברהם לא ממש מעניינות הגדרות פורמליות.

 

בשנה וחצי האחרונות היא אמנם תחת הטייטל של יו"ר ועדת תרבות וקהילה במתנ"ס מזרח נתניה, אבל כמי שפועלת ללא לאות ובהתנדבות מלאה בתחומים רבים כל כך עבור תושבי נתניה כבר 20 שנה, לא קשה להבחין מיד בפתיחת שיחתנו בהנאה הצרופה שהיא מקבלת מעצם העשייה. 

בין שלל הפעילויות של ג'וליאנה היא מארגנת כבר שנים קבלת שבת בגינות ציבוריות וגני שעשועים למען ילדי העיר. במפגשים, המתקיימים אחת לחודש במהלך חודשי הקיץ, דואגת ג'וליאנה להפעלות, לצד מוסיקה וכיבוד עשיר, בין השאר ממאפיית 'לחם האופים' שצועדת איתה יד ביד משך תקופה ארוכה. כמו כן, במהלך האירוע נעשים מפגשים עם כוכבי קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה, לצד סופרים ומרצים מקומיים. 

בנוסף, ישנה באמתחתה של בן אברהם מסורת ארוכה של צעדות ומסיבות זומבה, לצד פורום הנשים החדש שנפתח לאחרונה בהובלתה במתנ"ס מזרח נתניה, ויכלול הדרכה נרחבת על ספורט, תזונה נכונה והתמודדות עם הקשיים שבגידול ילדים. בימים אלה שוקדת על קידום פעילות עבור בני נוער בשישי בצהריים, עבור אלה שלא משתייכים לתנועות נוער בתשלום כמו הצופים או בני עקיבא. הכל, כאמור, בהתנדבות.  

 

    

"את מולידה שלושה ילדים ומבינה שאם לא תעשי למען הקהילה שלך זה פשוט לא יהיה", מספרת ג'וליאנה כיצד סללה את דרכה למען פעילות קהילתית. "קהילה צריך לבנות ולטפח, ללקט אנשים טובים ולהבין את ההשתייכות למקום. מעבר לזה, נתניה היא אחת הערים הבודדות בה אני יכולה לכתוב בפייסבוק שאני צריכה פיצות ושתייה כדי לפנק חיילים ותוך פחות מחצי שעה יש לי הכל". 

בן אברהם מדגישה שכדי שדברים ייצאו לפועל היא לא יכולה לפעול לבדה: "אני עובדת הרבה עם מתנדבים למען נזקקים ויש מין רשת קשר כזאת", היא אומרת. "הרבה עסקים פרטיים נרתמים לזה ואנחנו מעניקים את התרומה ישירות ליעד הספציפי ולא דרך חברה או עמותה. בנתניה זה מאוד חזק וכולם מתגייסים. שוב, מכירה הרבה אנשים ואין הרבה מקומות בארץ שזה יכול לקרות. אנשים נמצאים באזור הנוחות שלהם אבל בנתניה זה לא ככה. זה מצמרר כל פעם מחדש וטוב לדעת שיש אנשים בעיר שלך שמוכנים לתת יד, כי אף פעם אי אפשר לדעת מי יהיה בצד הנזקק". 

"חשוב לי שאנשים בעיר יידעו שיש להם אוזן קשבת ולמי לפנות כדי לקבל עזרה. אנחנו לא מחליפים עירייה או משרדים ממשלתיים, כי הם מוגבלים למסגרת החוק. מה שאני יכולה לארגן תוך 10 דקות גם חברי מועצה לא יכולים". 

ג'וליאנה נזכרת באירוע מרגש במיוחד: "לפני שנתיים עשיתי מפגש עם אוהדים ושחקני מכבי נתניה. הגיעו כ-1000 איש לספורטק בקריית השרון ואי אפשר היה להכניס שם סיכה. היה מרתק לראות אנשים מבוגרים שהחלום שלהם הוא לשחק כמה דקות עם השחקנים האלה. זה דבר מטורף שרק אוהד כדורגל יכול להרגיש".

ג'וליאנה בן אברהם (43) מתגוררת בשכונת קריית רבין בנתניה ומשמשת גם כיו"ר ועד השכונה. אשת כספים בחברה פרטית, נשואה לאשר ואם לשלושה – עמית בת ה-14 והתאומים עומר ונועם בני ה-11. בגיל 19 עלתה לישראל מהקווקז, דרום רוסיה. אוהדת שרופה של מכבי נתניה וכואבת את ירידת הליגה הנוכחית ("השנה הפסקתי לבוא כי לא ראיתי ברק בעיניים, והם איבדו את הקמע שלהם", היא צוחקת). בחצי שנה האחרונה החלה לרוץ מרתון וב-8 באפריל צפויה להשתתף במרוץ נתניה.    

"כשעולה חדשה אני יודעת שתהליך ההתאקלמות לא פשוט. קיבלתי המון עזרה מתושבי העיר והרגשתי צורך להחזיר", היא מדגישה. "האני מאמין שלי הוא 'תעשה טוב-תקבל טוב'. אני באמת מאמינה שאם ניתן יותר יד זה לזה, המדינה שלנו תיראה הרבה יותר טוב. כל אחד יכול לעשות משהו קטן". 

"הבנים שלי זיהו באחד מגני השעשועים ילדה שהייתה זקוקה לעזרה. הם באו וסיפרו לי ושמחתי כל כך לראות שהנתינה מושרשת גם בהם. לדעתי, ילדים גדלים עם ערכים טובים ורציניים הרבה יותר כשהם יודעים מה זו נתינה. כמובן שנרתמתי ועזרנו לה. שוב, אין לי כלים בלתי מוגבלים, אבל אין מצב שאני אומרת לא".

"כרוסיה, בשבילי זה יום הכי שמח, כי מגיל אפס זה יום בו האישה הופכת למלכה וכולם מוקירים את העבודה שלה. אישה היא אישה. אף אחד לא יכול להחליף אותנו כאימהות וכנשים. חשוב להגיד שאישה עדיין לא נמצאת במקום הראוי לה, אבל אני קמה כל בוקר ואומרת 'ברוך שעשני אישה' ".