"ליצור אחדות בעם ישראל זה סוד כוחנו"

שמם של בתי חב"ד הולך לפניהם בעיקר בתפוצות – לפחות בכל הקשור לתפישת הציבור החילוני בארצנו הקטנטונת.

העובדה הזו אתגרה את בני הזוג שניאור ונחמי ברוד להפוך לשליחי חב"ד דווקא בליבה של שכונה שאינה דתית בהגדרתה – פולג - עיר ימים בנתניה. 

"עוד לפני החתונה היה ברור לי ולזוגתי שנצא לשליחות", מספר שניאור ברוד, רב ומנהל בית חב"ד פולג – עיר ימים. "קיבלנו לא מעט הצעות, גם בחו"ל, אבל ראינו אתגר גדול להיות בלב ליבו של העם ולצאת לשליחות דווקא בארץ. בעיירה ממוצעת בחו"ל יש כמה מאות יהודים, אבל כאן יש הרבה יותר ולכן אני מאמין שיש לנו אפשרויות רבות יותר לתרום להם". 

לפני כשמונה שנים יצאו רשמית בני הזוג ברוד לשליחות וכהורים לתינוקת בת חודש ימים הקימו את בית חב"ד פולג – עיר ימים. "עיר ימים בדיוק התחילה להיבנות ולהתפתח", נזכר הרב שניאור. "היו בה אולי בניין אחד או שניים כשהגענו, והיום בפולג-עיר ימים יש כ-20 אלף נפש. ידענו שאנחנו מגיעים לשכונה לא דתית בהגדרתה, וזה חלק ממה שאתגר אותנו והביא לרצון שלנו להיות בה – לצאת מתוך החממה ולשמש כראש הגשר שמחבר בין הציבורים השונים בעם ישראל – זו מהות השליחות. לכולנו חשובה הזהות היהודית שבאה לידי ביטוי בהרבה צמתים, ואנחנו מנסים לפתוח דלת ולהציג את היהדות כפי שהא באמת - נעימה יפה ונקייה מאינטרסים זרים. לאף אחד אין מונופול על היהדות והשאיפה היא שכולנו ניקח בה חלק פעיל".      

 

מטבע הדברים העשייה בבית חב"ד הולכת מתרבה בתקופת החגים. בימים אלה נערך בפולג-עיר ימים יריד חוויות הפסח בבתי הספר בשכונה. "הילדים חבשו כובעי אופים, לבשו סינרים ואפו את המצה לגמרי לבדם. ממש חוו את החוויה", מתגאה ברוד. "בנוסף, יצאנו לקראת פסח במיזם בשם "פותחים דלתות – פותחים לבבות" – במסגרתו הוכנו ערכות מהודרות של מצה שמורה עבור כל משפחה בשכונה. זה היה פרויקט לוגיסטי וכלכלי מורכב, כאשר הפעלנו לא מעט אנשים כדי שיחלקו את הערכה לשכניהם ובסביבתם הקרובה. הצלחנו להגיע לכל בית בשכונה, נוצרו חיבורים מפתיעים וקיבלנו תגובות מדהימות. בסופו של דבר כולנו משפחה גדולה ואנחנו משתדלים להסיר מחיצות שהן מלאכותיות כמובן. ליצור אחדות זה סוד כוחנו". 

פרויקט גדול נוסף של בית חב"ד נערך לקראת יום הכיפורים בדמות בית כנסת פתוח – אוהל תפילה ממוזג גדול ממדים – תחת הכותרת "שמרנו לך מקום". "רצינו לענות על הצורך של אלו שלא מגיעים כל השנה להתפלל ולא תמיד מוצאים את מקומם", מסביר ברוד. "בשנה האחרונה נטלו חלק בתפילת יום הכיפורים למעלה מ-1,500 תושבי השכונה, כשהמסר הוא שלא צריך להזמין מקום, לשלם על כיסא או לדעת את נוסח התפילה המדויק – אם אתה יהודי מקומך איתנו". 

ואם בתפילות עסקינן, כשהגיעה משפחת ברוד לעיר ימים הייתה השכונה כאמור בחיתוליה, והרב שניאור קיבל פנייה מקבוצת תושבים לארגן את תפילת שישי בערב. "התחלנו במשרד מכירות ובקושי היה לנו מניין", הוא נזכר. "בהמשך עברה התפילה לגן ילדים וכיום מגיעים בכל שבת קרוב למאה איש שחלקם נאלצים לעמוד בחוץ מפאת חוסר מקום. לפני כשנה וחצי קיימנו טקס הנחת אבן פינה להקמת בית כנסת גדול וראשון בשכונה, בהשתתפות ראש העיר ומכובדים נוספים. כולי תקווה שנקבל בהקדם את האישורים הסופיים מהעירייה ונוכל להתחיל לבנות את בית הכנסת הראשון בשכונה, עבור התושבים שמצפים לכך בציפייה רבה".  

מעבר לפעילות הענפה בחגים, מקיים בית חב"ד פולג – עיר ימים בימים כתיקונם דברים פעילות שוטפת כמו התקנת מזוזות, חנוכות הבית, הכנת נערים ונערות לבר/בת מצווה, אירועים קהילתיים ועוד. כן מתקיים מעגל נשים אותו יצרה בשכונה נחמי ברוד – קבוצת נשים שנפגשות אחת לתקופה וזוכות לערבים מושקעים הכוללים תכנים ברמה גבוהה ובסביבה מוקפדת. "הנשים מגדירות את עצמן חילוניות אבל חשוב להן לחוות את החוויה היהודית", מדגיש הרב שניאור. "הכל נעשה בגובה העיניים ואם כבר כפייה – אז מלשון כיף".    

שניאור ברוד רק בן 32 ועבר הסמכה לרבנות בגיל 23 בלבד. הוא קרוי על שם הרבי הראשון של חב"ד – רבי שניאור זלמן מילאדי. "הרב הראשון נקרא על שם שני הסבים שלו – מאיר ואורי – בשניהם יש אור ולכן השם הוא שניאור", הוא מסביר. 

מתגורר בעיר ימים, נשוי לנחמה (נחמי) ואב לאסתי (8), מושקא (מוסי) בת ה-6, שמואל (4) ולוי בן השנתיים. מעבר לניהול בית חב"ד משמש כאמור שניאור גם כרב ובין השאר מחתן זוגות. "זה אתגר גדול והכל תלוי איך אתה מגיש אותו", הוא מרחיב. "זה אחד המפגשים היחידים - אם לא היחיד - של אדם לא דתי ממוצע עם רב, וחשוב להותיר אצלו רושם חיובי". 

נולד בבת ים, עבר לכפר חב"ד ובהמשך יצא ללימודים בישיבה קטנה ומשם עבר לישיבה גדולה. עוד ברזומה של הרב שניאור שנה של לימודים בארה"ב בחצרו של הרבי מיליובאוויטש ושנה נוספת בה שהה בשליחות חב"ד במוסקבה, רוסיה. לאחר נישואיו התגורר עם זוגתו תקופה קצרה בכפר חב"ד לפני היציאה לשליחות בנתניה.  

"אני וחברים נוספים החלטנו להשקיע בתחום כי ראינו בו חלק מרכזי במימוש השליחות. עניין הגיל הצעיר זו בעיה שתתוקן עם הזמן. אתה מכין כלים כדי להיות הכי טוב בזה. זה משהו שחונכתי עליו מגיל אפס וינקתי מחלב אמי - אתה לא כאן עבור עצמך אלא כדי לעזור ליהודי שני – ערך של אהבת ישראל במובן הנקי והאמיתי. אני שמח שהצלחתי לממש את זה". 

"הראשונים שהדברים האלה גורמים להם נזק הם אנחנו - שליחי חב"ד, כי לעיתים אנשים רואים בנו בטעות כמי שקשורים לזה. אני מתנגד כמובן לתופעה הזו. אנשי חב"ד כידוע הולכים לצבא וגם במגזר החרדי המפגינים מייצגים פלח שולי שחבל לתת לו ביטוי".  

"אין ספק שיש אנשים בשני הצדדים שאולי נהנים מהפילוג הזה. מה שאנחנו מנסים לעשות בחב"ד -  ובהצלחה יתרה - הוא להציג את היהדות בצורה אחרת. ליל הסדר, למשל, מוכיח שעם ישראל מחובר ליהדות ורובו ככולו בארץ ובעולם חוגג אותו ומציין את האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים. זו תופעה שאין לה אח ורע בעולם כולו. כמי שגדל על דמותו של הרבי מיליובאוויטש, שתמיד האמין בכל יהודי ובחר לראות את הטוב שבו – אני מעדיף לראות את הנקודות החיוביות האלו בעם ישראל". 

"כשיגיע המשיח בקרוב, ייעלמו גם הקנאה, השנאה, המלחמות בין היהודים והמלחמות בכלל".