"נתניה לעולם לא תזכה בראש עיר כמו מרים"

משפט עתיק ולא רשמי גורס כי לא מערבים פוליטיקה וכדורגל.

לירון פרטוק אמנם מאמין בו, אך נאלץ לעשות זאת כמעט בעל כורחו. מי שנחשב לשם נרדף בענף כדורגל החופים בנתניה, השחקן הוותיק והקפטן שמונה העונה למאמן, פעיל כבר ארבע שנים בסיעת "נתניה אחת" של ראש העיר מרים פיירברג-איכר והדרך בה הוא מדבר עליה מזכירה לעיתים בן המתאר בהערצה את אמו. אין לו ספק שהיא תצלח את התקופה הקשה והמתמשכת שעוברת עליה והוא מצהיר שאם תזדקק לשירותיו בבחירות הקרובות – הוא איתה לטוב ולרע. 

"היינו מגיעים ללשכת ראש העיר לפני או אחרי טורנירים גדולים", מספר אחד ממייסדי ענף כדורגל החופים בארץ על הקשר הראשוני שלו לפיירברג-איכר. "לפני ארבע שנים, חודשיים לפני הבחירות, פנה אלי אחד הנציגים המקומיים ורצה שאהיה בסיעה שלו. בזמן שהתייעצתי ועשיתי חושבים, מישהו מהסיעה של מרים שמע על זה ופנה אלי כדי שאצטרף ל"נתניה אחת".

כאן, להבדיל, פרטוק לא חשב פעמיים. "כבר בהתחלה אמרתי לה – לא משנה מה את מציעה, אני בפנים עד הסוף. באמת, בכלל לא עלה לי בראש לסרב לה. יכולים להגיד עליה הכל בעקבות הפרשות האחרונות, אבל אני אומר לך בתור מי שמכיר אותה המון שנים וטוב יותר מהרבה אחרים – אין אדם שאוהב את העיר ככה. זו אהבה מטורפת ומרים אוהבת את נתניה הרבה יותר מאשר את עצמה. כילד בן 10 או 11 אני זוכר שהיינו נוסעים לטיולים מבית הספר ותמיד היו שואלים 'מאיפה אתה?'. הייתי עונה נתניה וכולם היו מגיבים 'אהה, עיר הפשע עם המשפחה הזאת והזאת. זו הייתה בושה. העיר הזו הייתה מרוסקת תדמיתית, כלכלית ותעסוקתית. היה פה כאוס, אפילו בלי אזור תעשייה. מרים עשתה פה מהפך פשוט מטורף ואין מה לעשות – כשאתה אדם חזק ונמצא למעלה תמיד ינסו לשים לך רגליים, גם בפוליטיקה המקומית שהיא לא פחות "מלוכלכת" מהפוליטיקה הארצית, ולפעמים אפילו יותר". 

"דיברנו מעט יחסית כי לא רציתי להטריד אותה, אבל שלחתי לה הודעות עידוד ותמיכה. אתה אף פעם לא רוצה לשאול בן אדם במצב כזה איך הוא מרגיש, כי עצם השאלה לא נעימה. את מה שהיא עשתה מרים עשתה בתום לב וחד משמעית, גם אם יוגש נגדה כתב אישום אני בטוח שהיא לא תורשע בבית המשפט ולא תשב יום אחד בכלא. ברור שיש מי שאורב ומחכה לה בפינה, אבל אני מקווה בשביל כל תושבי נתניה שהכל ייגמר על הצד הטוב ביותר והיא תיבחר לקדנציה נוספת. נתניה לעולם לא תזכה לראש עיר כמו מרים וקשה לי לדמיין את העיר בלעדיה".

פרטוק לא נבחר כחבר מועצה, אך משמש כחבר בוועדה הציבורית של האגודה למען התיירות. בעבר עלתה האפשרות שימונה לחבר גם בדירקטוריון הספורט, אך הוא נמנע מכך בסופו של דבר. "ברור לי שכמה "נשמות טובות" היו רואות את זה בעין לא יפה בגלל הקשר שלי לחופים", הוא אומר. "לא רציתי להצטייר כקומבינטור או מי שעושה דברים לא חוקיים. אני ישר כמו פלס ומתפרנס בכבוד, ולא מעיריית נתניה. משלם ארנונה ומיסים וגם כשאני צריך עזרה אני מגיש בקשה בדרכים המקובלות. כשאתה רץ למועצה, תמיד חושבים שאתה כבר עובד עירייה ושואלים 'איזה ג'וב קיבלת?'. אנשים חייבים לעצור לרגע ולהבין שרוב האנשים עושים זאת בהתנדבות ולוקחים נתח ענקי מחייהם לטובת פעילות ציבורית". 

תשע שנים שיחק פרטוק בקבוצת כדורגל החופים של נתניה, עד שקרע את רצועות הברך לפני שנתיים ועבר לאמן את הפועל פתח תקוה. בסיום אותה עונה, קשר את גורלו לחול החם בפולג גם בהיבט הרומנטי, כשהציע בשידור חי נישואין לחברתו אסנת. אגב, באופן לא מפתיע הכירו השניים בחסות הבחירות, עת עבדה אסנת במטה הצעירים בעיר. 

"אני ילד קיץ, כך שזה מסתדר נהדר עם כדורגל החופים", צוחק פרטוק שיחגוג בשני הבא יום הולדת 34. "בכל שנה עושים לי טקס נחמד בליגת החופים עם עוגה, פרחים וברכות. ביום ההולדת ה-32 ידעתי שאסנת רוצה להפתיע אותי, אבל בשיתוף עם אחי אורן החלטנו על "תרגיל נגד" ומצאתי את עצמי קונה טבעת. בטקס הדופק שלי היה על 670 וחשבתי מה לעשות ואיך. תבין, קשה מאוד לכרוע ברך עם קרע ברצועות. כולם עשו מעגל גדול סביבנו, כרעתי והצעתי לה. היא התרגשה ובכתה, ובזמן שכולם מחאו כפיים היא שכחה להגיד "כן". ביקשתי ממנה לתת תשובה כי כבר כאב לי והייתי חייב לקום". על האהבה לענף שהובילה למיסוד הקשר עם אהבת חייו הוסיף: "ליגת החופים היא הבית שלי. קשה לי להעריך כמה כסף וכמה ימי עבודה הפסדתי בשביל הענף הזה, אבל הוא חלק ממני. עכשיו אשתי סובלת מזה. כל אשה רוצה לטוס בקיץ עם בעלה, אבל אני כבר 11 שנה בכל קיץ בחוף פולג".           

פרטוק נולד וגדל בנתניה. כיום מתגורר בקריית השרון ועושה מדי יום את הדרך לראשון לציון, בה הוא משמש כסמנכ"ל תפעול ומשנה למנכ"ל בחברה לטיהור מי שפכים. נמצא בעיקר על הקו לחו"ל שכן הפעילות מתרכזת באפריקה, במדינות דוגמת גאנה, נמיביה ובורקינה פאסו. 

מגיל 9 החל לשחק כדורגל וקט רגל, ובהמשך הגיע לנבחרת הנערים ולקבוצת הנוער של נתניה. לצד פציעות לא פשוטות בברכיים ובקרסוליים, עבר לא מעט עבירות משמעת, ובגיל 22 החליט על שינוי כיוון וטס לאוסטרליה. שיחה עם חבר במסנג'ר, בה גילה כמעט במקרה כי אביו עבר צנתור וניתוח מעקפים, גרמה לו להזמין כרטיס בכיוון אחד הביתה ולהפתיע את משפחתו בערב פסח. ימים ספורים אחר כך כבר נרשם לתואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה.  

בשבוע שעבר פתח עונה מספר 11 בחופים, הפעם כמאמן בקבוצת נעוריו. הפרמיירה הייתה מלחיצה ומתישה, אך הסתיימה בצורה חיובית עם ניצחון 3:6 על בית"ר ירושלים. היום (שישי) ינסה לזכות בניצחון שני רצוף כשנתניה תשחק מול כרמיאל. במקביל, מונה פרטוק לאחרונה לעוזר מאמן הנבחרת הלאומית, בה רשם 35 הופעות, ויעבוד לצדו של מאמן כפר קאסם, מאמון עאמר.     

"ההצלחה של נתניה הכי חשובה לי בעולם, בכל המישורים", הוא מסכם. "אני מחובר לעיר הזו בוורידים ורואה את עצמי כאן כל החיים".