"נתניה כולה צריכה להיות עיר שמעצבת חינוך"

ד"ר אולגה (אולי) ברמסון, אשת חינוך בכל רמ"ח איבריה, רואה בחזונה מרכזי לימודים בתנועה שלא יצרו תחרות בין בתי הספר, אלא יאפשרו עשייה במגוון תחומים ויעניקו שוויון הזדמנויות. כמספר 5 בסיעת "עוצמה לנתניה" בראשות הרצל קרן, היא מקווה להיבחר למועצה ולפעול מבפנים להגשמת חלומותיה. "אני יותר מ-40 שנה במערכת החינוך ויש לי המון מה לתת ולתרום לעיר", היא אומרת

סיעת "עוצמה לנתניה" חרטה על דגלה זה מכבר את קידום נושא החינוך בעיר. מי שללא ספק יכולה לתרום ולהשפיע טוב יותר מכל אחד בתחום היא אשת החינוך הוותיקה ד"ר אולגה (אולי) ברמסון, שמדורגת במקום החמישי ברשימה בראשות הרצל קרן. "אני מאוד מקווה שכחברת מועצה אוכל לשנות דברים ולהגשים הרבה מהחלומות שיש לי לגבי נושא החינוך והתרבות בעיר נתניה בה נולדתי ובה אני גרה כל חיי", אומרת ד"ר ברמסון בראיון ל"נתניה נט". "אני יותר מ-40 שנה במערכת החינוך וחושבת שיש לי הרבה מאוד מה לתת ולתרום לעיר. רכשתי לא מעט ניסיון ואני חושבת שאני מכירה מקרוב את כל האוכלוסייה המגוונת בעיר – מבוגרים, נוער וילדים". על מצב החינוך הנוכחי בעיר אמרה: "אני רוצה להחמיא על דברים רבים שנעשו מתוך התכווננות מלאה להצלחה. מצד שני, כשעושים יש גם טעויות וחלקן נובעות מכך שבדרך כלל הבכירים במערכת החינוך לא נמצאים בשטח. גם כשהייתי בהנהלת תיכון "אלדד" לא ויתרתי על האפשרות להיות מחנכת ומורה. רק מי שמכיר היטב את השטח מסוגל לייצר פתרונות יצירתיים. אני מניחה שיש כאלה שיחלקו עלי, אבל לצערי השינויים האחרונים שנעשו לא היו טובים".

משאבים ללא אנטגוניזם

בחזונה רואה ד"ר ברמסון את נתניה כמקשת חינוך אחת ותקוותה היא למנוע תחרויות בין מוסדות חינוך שונים שמן הסתם אינם משרתים דבר. "אני רואה את נתניה כולה כעיר שמעצבת חינוך. לא בי"ס מסוים אלא מרכזי לימודים בתנועה לא הוראה פרונטלית אלא עשייה במגוון תחומים", היא אומרת. "זה יכול להיות מרכז בנושא קונדיטוריה שיגייס את מיטב השפים או מרכז לספורט מסוים אליו יגיעו טובי המדריכים. המרכז יסובסד על ידי העירייה וישאב תלמידים מכל בתי הספר בעיר. בצורה כזו לא תהיה תחרות בין מוסדות חינוך ולא יהיו התנגחויות ואנטגוניזם בין מנהלים. רק באופן כזה נוכל ליצור שוויון הזדמנויות אמיתי בעיר".

כמי שרואה לנגד עיניה את טובת האוכלוסייה כולה, לצד החינוך לילדים ונוער שואפת אולגה לשדרג משמעותית גם את נושא התרבות עבור ציבור הפנסיונרים בנתניה. "לצערי הם מאוד מוזנחים לעומת קהילות אחרות ולצורך השוואה המועצה האזורית עמק חפר עושה בלי סוף למען הפנסיונרים", היא מספרת. "יש לנו אולמות בעיר שעומדים ריקים בכל יום וזה פשוט בזבוז משווע. מעבר לכך, נתניה היא בין הערים היחידות שגובה מבתי ספר כסף על כל פעילות באולמות שלה וכך בעצם אי אפשר לקיים בהם פעילות. זה לא יעלה על הדעת וזה דבר שאני מאוד רוצה להילחם עליו ולשנות אותו. הרצאה שבועית והסעות עבור מי שאינם יכולים להגיע הם דבר נפלא ולא מדובר בעלויות גבוהות מדי. חשוב לתת מענה גם לפנסיונרים".

מורה-סטודנטית

אולגה (אולי) ברמסון היא ד"ר לספרות ערבית-פוליטית. מתגוררת בשכונת משה שפירא, אם לשלושה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. כבר בגיל 21, בהיותה סטודנטית בשנה א', הוזעקה להחליף מורה שסבל מבעיה רפואית ומאז ההוראה היא חלק בלתי נפרד ממנה. בוגרת בית הספר "טשרניחובסקי", בו לימדה לאחר מכן כ-15 שנים ובהמשך הייתה שותפה להקמת תיכון "אלדד" בו עבדה במשך 27 שנים, לימדה לשון, הבעה וערבית ובהמשך מונה לסמנכ"לית. במשך שלוש שנים רצופות זכה התיכון בתואר בית הספר המצטיין עם נתונים מרשימים באחוז הזכאים לבגרות. על פי הערכה גסה, תחת ד"ר ברמסון עברו כעשרת אלפים תלמידים. לפני שנתיים פרשה ומאז התמכרה לאהבה נוספת שלה – הציור. אולגה יוצרת בסגנון ריאליסטי-פורמלי ומציירת בדרך כלל את נופי ארץ ישראל האהובים עליה – מפרחים וצמחים, דרך מדבריות ועד נופי ירושלים. אפילו לחסקה המוכר מחופי נתניה מצאה מקום ביצירתה. לאחרונה זכתה לתערוכת יחיד בגלריה נחשבת בניו יורק.

"אני מאוד מעריכה את הרצל קרן ואת הפעולות הרבות שהוא עושה למען העיר", מספרת אולגה על החיבור בין השניים. "בכל דבר בו הוא נוגע הרצל נלחם עד הסוף ולא מוותר. עקבתי אחריו כל השנים, אבל האמת שלא תמיד הצבעתי לו. הייתי נאמנה למרים שהייתה ראש עיר מצוינת, אבל הגיע הזמן לשינוי אחרי 20 שנה ואני מאמינה ומקווה ש"עוצמה לנתניה" תוכל להגיע ל-5-6 מנדטים. לגבי מרים, אני אפילו קצת מופתעת שהיא ממשיכה לרוץ בכזה מרץ אבל זו בחירה שלה. היא עשתה עבודה נהדרת ואני במקומה הייתי מסיימת בגאון. הגיע העת לחדול ולקחת פסק זמן. הרצל הוא האדם הראוי ביותר להחליף אותה".