אוצר רפואי: סיפורו האומנותי של גיא מורג צפלביץ'

כמה אנשים אתם מכירים שסיימו לימודי רפואה אבל בחרו בקריירה אלטרנטיבית? מורג צפליביץ' תכנן להמשיך את השושלת המשפחתית, אבל עוד לפני שהפך לדוקטור הבין שייעודו האמיתי הוא אוצר תערוכות. העובדה שחזר בתשובה לא מפריעה לו להציג דברים כמו עירום או נושאים פוליטיים. "הקריטריון היחיד הוא איכות העבודה", הוא אומר. "אני עוף קצת מוזר בתחום, אבל עושה את מה שאני אוהב ומאמין בו"

גיא מורג צפלביץ. פורטרט מהתערוכה | צילום: קשר שפילשר

ספק גדול אם מבקרי שתי התערוכות הייחודיות בגלריית "על הצוק" בנתניה מכירים את הדרך המיוחדת שעשה גיא מורג צפלביץ' כדי להגיע לנקודת הזמן הנוכחית, בה הוא אוצר תערוכות. מי שרצה להמשיך את דרכו של אביו בתחום הרפואה ואף הקדיש לכך לימודים קדחתניים שנמשכו שבע שנים, הבין עוד בטרם הפך רשמית לדוקטור מה הייעוד האמיתי של חייו, ועשה סיבוב פרסה. "מגיל 13 אני אוסף פרטי אומנות והנושא תמיד היה קרוב לליבי", מספר מורג צפלביץ' בראיון ל'נתניה נט'. "אבי, ד"ר בני מורג ז"ל, היה רופא ילדים מפורסם בבי"ח וולפסון ואילו אני חיפשתי מקצוע שתמיד יש בו עניין".

כך בחר מורג צפלביץ' ברפואה ונרשם ללימודים באוניברסיטת סמלוויס בבודפשט, הונגריה. בשנה השישית, עת עשה סבב מחלקות כעוזר רופא בבי"ח תל השומר, הבין שזה לא בשבילו. "אתה לא הולך ללמוד מקצוע כמו רפואה אם אתה לא חושב שתעסוק בו, אבל היה לי קשה מאוד עם הסבל של האנשים", הוא אומר. "המרפאה של אבא 'חיכתה' שאקח אותה תחת חסותי, אבל החלטתי ללכת לכיוון שיש לי אליו משיכה אמיתית. למזלי זכיתי במשפחה תומכת ומכילה. עזרו לי בכל דבר ואף אחד לא הרים גבה או התנגד".

צילום מהתערוכה עם שושקה אנגל מאיר 'עיניים גדולות" שהוצגה בגלריה על הצוק | צילום: קרן שפילשר

דיווה לטרנטינו

מורג צפלביץ' השלים את לימודי הרפואה, קיבל את הדוקטורט ומיהר להירשם ללימודי אוצרות במרכז לאומנות עכשווית בתל אביב, שם למד שנתיים במהלכן אצר שלוש תערוכות. בעשור האחרון בו הוא עוסק בתחום צמח המספר ל-60, בכלל זה תערוכות מחווה לעופרה חזה ז"ל, צביקה פיק ("טרנטינו הגיע עם דניאלה ואפילו קנה עבודה", הוא מתגאה) ולאחרונה גם לדיווה דנה אינטרנשיונל. "אני אחראי על כל מה שמסביב כדי שהתערוכה תצא לפועל ותהיה הכי נכונה ואמיתית מבחינת האמן והכי מעניינת מבחינת הצופה", הוא אומר. "מייעוץ ובחירת נושאים ורעיונות ועד דברים טכניים".

שיח גלריה בתערוכה 'עיניים גדולות' בגלריה על הצוק בנתניה | צילום: קשר שפילשר

בן 46, נשוי לאומנת קרן שפילשר ואב לבן בן ה-7. מראהו עלול להטעות, שכן לראשו כיפה לבנה גדולה שלא תמיד מתיישבת עם העבודות שהוא מציג בתערוכותיו. "בגיל 16 וחצי חזרתי בתשובה, אני שומר שבת וכשרות, אבל דתי מאוד ליברלי שנשוי לאשה חילונית", הוא משתף. "אני מציג גם דברים שאנשים אולי חושבים שאדם דתי לא יציג כמו עירום או דברים פוליטיים והקריטריון היחיד שיקבע אצלי אם להציג עבודה או לא היא איכות העבודה והתאמתה לנושא. אני עוף קצת מוזר בתחום הזה, אבל לא אכפת לי כי עושה את מה שאני אוהב ומאמין בו".

אוכל עם העיניים

התערוכה הראשונה בנתניה עסקה באחת האהבות הגדולות של גיא - האוכל. 30 אומנים שהתייחסו בעבודותיהם לאוכל, כל אחד מנקודת מבטו, הציגו בתערוכה שנשאה את השם "עיניים גדולות". "עשיתי כבר חמש תערוכות על נושא אוכל שכל אחת הייתה שונה מאוד מקודמתה", הוא מספר. "אוכל הוא האהבה הגדולה שלי אחרי המשפחה ואומנות. אני מבשל כל יום אוכל טרי, כולל מאכלים "של פעם" כמו קובה וממולאים. זה בנפשי". לתערוכה השני שעוסקת בניקיון ולכלוך באומנות הישראלית, העניק את השם הציורי "הסבון בכה מאוד".

גולת הכותרת של יצירתו היא תערוכת ענק קבוצתית שהוצגה בתל אביב בהשתתפות 350 אומנים מלמעלה מ-50 מדינות ברחבי תבל, בהם כאלה שעבודותיהם הוצגו במוזיאונים נחשבים ברומא ובוונציה. השם המקורי שניתן לתערוכה: "פושטית". "שלחתי לאומנים מכל העולם מחברת פושטית של פעם. אלה של 'דפתר' שכתבנו בהן כשהיינו ילדים, וביקשתי שייצרו מהן עבודת אומנות", הוא אומר בחיוך. "זה היה פרויקט מאוד מגוון. חלק ציירו במחברות, חלק לקחו את לתחום הווידאו והיו גם אנימציות, הדפסת ספרים ויצירת פסלים". ואיך נוצר הקשר עם נתניה? פשוט מאמונה שלא כל האומנות צריכה להתרכז במדינת תל אביב. "חלק מהאג'נדה שלי היא להוציא את האומנות מחוץ לתל אביב, בה כל אבן שתזרוק תפגע בגלריה או בסטודיו שהפכו אותו לגלריה. חשוב להביא אומנות טובה, חכמה ונגישה גם למקומות אחרים", הוא מסכם. "אני נהנה מאוד לעבוד בגלריית "על הצוק", היא אחת היפות בארץ ואנחנו עובדים בימים אלה על פרויקטים עתידיים. השאיפה היא לאצור כמה שיותר תערוכות גדולות ומעניינות בארץ ובחו"ל".