הכריש הוותיק שהביא את הפוטבול מטקסס לנתניה
אביגדור יונה בן ה-66 עוסק בפוטבול מאז שהוא זוכר את עצמו, הן כשחקן והן כמאמן. לפני תשע שנים עלה לישראל מארה"ב וממשיך לעשות את מה שהוא אוהב גם במדינה שלא בדיוק יודעת איך לאכול את המשחק הזה. כיום הוא מטפח את דור העתיד ב-Netanya Sharks ומבהיר: "יש בישראל שחקני פוטבול ברמה גבוהה. ככל שיגיעו יותר, הענף ילך ויתפתח"
פוטבול מעולם לא היה כוס התה של ציבור חובבי הספורט בישראל. מעטים צופים בו בטלוויזיה, עוד פחות משחקים בעצמם. במדינת ספורט שמתנהלת על טהרת הכדורגל ומדי פעם חורגת לגבולות הגזרה של הכדורסל, איש לא טרח אפילו להקים מגרש שיענה על הצרכים של ענף הספורט הפופולרי בארה"ב. רק לפני שנתיים נחנך הראשון (והיחיד) בעמק הארזים בירושלים שעומד בתקן. את אביגדור יונה, שמדריך את קבוצת כרישי נתניה ("Netanya Sharks") בליגת התיכונים ובעל רקורד אימון מרשים במיוחד בפוטבול ברחבי ארה"ב, כל זה לא מעניין. פעמיים בשבוע, בימים שני וחמישי, הוא מתייצב במגרש הסמוך לקניון עיר ימים ועורך אימונים לשחקנים בגילאי 15-19 (מי שמתגייס מאוחר יחסית לגילו רשאי לשחק מעבר לסיום התיכון) רובם ככולם ללא כל ניסיון בתחום. "אני לא מאוכזב מהרמה וזה דווקא כיף גדול, כי הילדים האלה מעולם לא שיחקו את המשחק ורק צפו בו בטלוויזיה", אומר יונה בשיחה עם "נתניה נט". "עכשיו הם יכולים להגיע אלי כדי ללמוד ולקבל את ההזדמנות לשחק פוטבול". באשר לגיוסם של חלק מהשחקנים הוסיף בחיוך: "מי שיוצאים מהקבוצה שלנו נמצאים בכושר מצוין ובהחלט מגיעים מוכנים לשירות הצבאי".
עם הזמן מתברר שהמשחק הפיזי שמצריך בין השאר מיגון וקסדות דווקא מסקרן לא מעט שחקנים פוטנציאליים והשמועה על כך שישנה קבוצת פוטבול בנתניה התפשטה מעבר לגבולות העיר. לאימונים של "קואוץ'" אביגדור מגיעים שחקנים מכל האזור - מחדרה וקיסריה, דרך כפר יונה ואפילו שחקן מזיכרון יעקב. הקבוצה, שכללה השנה מספר שיא של כ-35 שחקנים, מתחרה כאמור בליגת התיכונים, שכללה בעונה החולפת עשר קבוצות, בהן כפירי ירושלים, באר שבע ספרטנים ואיילי חיפה. כאמור, בשל העובדה שרק מגרש אחד עומד בתקן, שאר המשחקים מתקיימים על מגרשי כדורגל ומסומנים על פי חוקי הפוטבול. כל קבוצה מקיימת בעונה כעשרה משחקים. בשנתיים האחרונות סיימה הקבוצה במרכז הטבלה, אשתקד הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף ולפני שלוש שנים הגיעה למקום השלישי המכובד. האימונים לקראת העונה הקרובה יחלו בחודש אוגוסט, כאשר העונה עצמה נפתחת בדצמבר ומסתיימת בתחילת מאי. אגב, בניגוד לכדורגל, בו נהוג לפנות למאמן בשמו הפרטי, אימצו השחקנים את הגינונים המקובלים בארה"ב ופונים למאמנם בתואר הכבוד הראוי לו: "המאמן".
נפש צעירה
האנרגיות ושמחת החיים שמשדר יונה בקולו הבטוח כאשר הוא מדבר על פוטבול גורמות לחשוב שמדובר במאמן צעיר בהרבה מכפי גילו – 66, באופן לא מפתיע המאמן המבוגר בליגה. "יש הרבה מאמנים צעירים בליגה, אבל אני מסביר להם שאם אתה עובד נכון תוכל לאמן למשך המון זמן", הוא אומר". נולד בטקסס, ארה"ב, ושנת 2010 עלה לישראל עם אשתו דניס. לשניים בן אחד, אנתוני, שמטבע הדברים שיחק פוטבול בתיכון וכיום מתגורר באוסטרליה. תחילה התגורר יונה במעלה אדומים, אימן את קבוצת "אריות ירושלים" ובהמשך, ב-2011, הדריך גם את הנבחרת הלאומית של ישראל. כיום מתגורר בצפון נתניה. מגיל צעיר שיחק פוטבול בתיכון הסמוך ליוסטון ובאוניברסיטת מערב טקסס ואת דרכו באימון החל כבר בגיל 24. ניסיונו העשיר כולל לא פחות מ- 35 שנות אימון בתיכונים ובקולג'ים הגדולים באמריקה, בהם האוניברסיטה בטקסס בה שיחק קודם לכן וניו מקסיקו סטייט. בקולג'ים הדריך כ-70 שחקנים בכל קבוצה ובתיכונים הגדולים מספר שחקניו אף עבר את ה-100, אותם בחר מתוך כ-150 נבחנים. לא ממש מזכיר את המספרים אותם הוא פוגש כיום. "זה לא ממש כמו בישראל, כשבכל פעם מגיעים רק כמה עשרת שחקנים", הוא מספר. "באמריקה זה הספורט מספר 1 וכאן כולם משחקים כדורגל".
למרות הפערים הברורים, יונה מלא אופטימיות באשר לפיתוח הפוטבול בישראל בכלל ובנתניה בפרט. תכנית האימונים שלו תתפרש למשך שנה שלמה מאוגוסט ועד יולי והוא מוכן ומזומן להעביר את הידע שלו לדור העתיד: "זה זמן נהדר לכל מי שרוצה ללמוד לשחק פוטבול להגיע ולהצטרף אלינו", הוא אומר. "כאן לומדים הכל – איך לחסום, למסור ואת כל יסודות המשחק. אני מלמד אותם מספיק טוב כדי שיוכלו להתקדם ולשחק בעתיד גם בקבוצת תיכונים ברמה הגבוהה באמריקה. כל קבוצה שונה בכל שנה, אבל תמיד יש לי קבוצות טובות. הפוטבול האמריקאי בנתניה צובר עוד ועוד שחקנים מדי שנה וכך יש יותר אפשרות לבחור את האיכותיים ביותר. אין עדיין מספיק, אבל אנחנו מגדלים שחקנים טובים. בסופו של דבר יש בישראל שחקני פוטבול ברמה גבוהה וככל שיגיעו יותר, הענף ילך ויתפתח. אנחנו מחפשים ילדים נוספים שירצו להפוך לשחקני פוטבול ואני מקווה שעכשיו זה יקרה, גם בזכות הכתבה הזו".
עד איזה גיל תמשיך לאמן?
"(צוחק) בכל פעם מגיעה אלי קבוצה ממש טובה ואני אומר לעצמי שכאשר הם יסיימו אפסיק, אבל אז מגיעה עוד קבוצה טובה ואני ממשיך ליהנות איתה. כל עוד אוכל לאמן אמשיך לעשות את זה. אני עדיין לא רוצה לפרוש".
לפרטים נוספים: NETANYA SHARKS FOOTBALL TEAM