"אין מי שימלא את המקום שלו. זה כמו לאבד אבא או אמא"

השבוע מלאו שנתיים ללכתו של הזמר והיוצר אמיר פרישר גוטמן ז"ל. חברים ואמנים רבים לקחו חלק בערב מרגש שנערך לזכרו. רגע אחרי, מספרת החברה הקרובה מיכל אמדורסקי על הקושי הנפשי לעמוד על הבמה, הגעגועים הבלתי פוסקים שלה ושל בנותיה והסירוב להשלים עם האובדן 

מיכל אמדורסקי ואמיר פרישר גוטמן ז"ל

"הזמן יעבור. הזמן יחזור. תמיד הבטחת שתחזור. לא הספקתי להגיד לך תודה, הולכת אבודה. אם זה רק סיוט, מתי אתעורר? חייב להיות פה סוף אחר. אולי ישנה תשובה בין
הגלים, ואין יותר מילים. אין יותר מילים" כך, בקול שבור, שרה מיכל אמדורסקי באירוע המרגש לזכרו של חברה הקרוב, אמיר פרישר גוטמן ז"ל, שמצא את מותו לפני שנתיים בנסיבות טרגיות
את השיר "להגיד לך תודה" שגם כתבה והלחינה יחד עם חברה קרובה נוספת של אמיר, נועה ברנר, שרה אמדורסקי לזכרו ביום שני השבוע בתאטרון הצפון, כשלצדה הופיעו גם טל מוסרי וחבריו של פרישר גוטמן ללהקת היי פייב, שכבשה את המדינה וזכתה להצלחה מסחררת בשנות ה-90.
"שלומי סמוחה, מפיק מטעם תיאטרון הצפון שהיה הבית של אמיר ונועה ברנר, חברה קרובה שעבדה צמוד אליו, הרימו את הערב לזכרו בהתנדבות מלאה" , מספרת אמדורסקי בשיחה עם "נתניה נט" " זה התחיל ממשהו קטן וצנוע והפך למשהו פסיכי כי הרבה אמנים שעבדו איתו רצו לקחת חלק בערב הזה, שקרה בתאריך שהוא מת לי מול העיניים. היה לי מאוד קשה באותו יום. זה כוון לאותו יום, אבל לא הבנתי את ההשלכות של זה. היה לי מאוד קשה נפשית לעמוד על הבמה ועד עכשיו אני לא יודעת איך עשיתי את זה".

מתוך הערב שנערך לזכרו של אמיר פרישר גוטמן ז"ל

גב ומשענת

בכניסה לערב הזיכרון הוצבה אנדרטה מרשימה אותה עיצב בן הזוג ינאי, לצד דיוקנו של פרישר גוטמן. "אבן לזכרו של אהובנו, הזמר, שחקן, כותב, מלחין, במאי, יוצר", נכתב על האנדרטה. "אמיר יליד קריית חיים זכה להצלחה גדולה והכרה על פעליו הרבים בתחום הבמה והמוזיקה. נלחם למען שוויון זכויות של חברי הקהילה הגאה ולמען קהילת החולים והמחלימים. אמיר היה איש משפחה וחבר אהוב אשר איבד את חייו בעודו מציל חיים. יהי זכרו ברוך".

"צילמנו סרטים לפני האירוע- אמיר האבא, המנטור, היוצר, החבר, הילד, וכל סרט הוביל לכמה שירים כאשר ההורים והחברים סיפרו עליו", משחזרת אמדורסקי. "כנראה שאני עדיין מסרבת לקבל את זה. מישהו צילם אותי והיתה תמונה של אמיר מאחור ופתאום זו הייתה נראית לי הזיה שאנחנו עושים ערב לזכרו".

מיכל אמדורסקי ואמיר פרישר גוטמן ז"ל

איפה הגעגועים אליו פוגשים אותך בשגרת היום יום?

"בדברים הפשוטים. אמיר היה החבר היחיד שנשענתי עליו. הוא היה הגב והמשענת שלי, עזר לי בהליכי הגרושים ועם הילדות מאז שהן נולדו. אין לי את היום יום, את המובן מאליו, את השיחות, הוא הבין את ההומור שלי. אין מי שימלא את המקום שלו, זה כמו לאבד אמא או אבא".

הדוד האולטימטיבי

לא רק אמדורסקי אינה מסוגלת לעכל את האובדן. חסרונו של אמיר הוא גם מנת חלקן של בנותיה הגדולות, מילה ונינה, לו היה חלק פעיל ומשמעותי בגידולן. "להן הכי קשה להתמודד עם זה", היא אומרת. "הייתי 'זורקת' אצלו את הילדות בפסטיגל בחנוכה, הן היו נשארות אצלו ימים שלמים והוא היה מחזיר לי אותן בערב. מוציא אותן מהגן, מבלה איתן שעות, מטייל איתן ברוטשילד, אוהב אותן ומשקיע בהן את כל כולו. ממש הדוד האולטימטיבי".

מיכל אמדורסקי ואמיר פרישר גוטמן ז"ל

דרך ארוכה עברו יחד מיכל אמדורסקי ופרישר גוטמן. מהאודישנים של היי פייב שם הכירו, עבור בחברת הפקה משותפת ועד שיתופי פעולה מקצועיים - שירה, משחק וטלוויזיה. "כל הזמן הדרכים שלנו נפגשו במישור הפרטי והעסקי", היא נזכרת. "לאמיר היה קשר כמעט לכל דבר שעשיתי וכל שיר שכתבתי תמיד נשלח אליו לשפצורים ותיקונים. כאדם מוזיקלי מאוד, אם הייתי צריכה קול שני הוא עזר לי".

כמי שחיה את האובדן מדי יום, מבהירה הזמרת והיוצרת כיצד חשוב לה שיזכרו את חברה בלב ובנפש: "נוטים לשכוח אדם שהולך לעולמו, אבל חשוב לי שיזכרו את אמיר כלוחם חברתי, כיוצר, ואנחנו הקרובים אליו הם אלו שצריכים לגרום לזה לקרות, כדי שהבן אדם הזה ימשיך לחיות אנחנו צריכים להזכיר את פועלו ואת השם שלו", היא מסכמת. "זה מאוד קשה נפשית ואני צריכה להתמודד עם הטראומה שחוויתי, אבל חשוב לי שיזכרו אותו ואת התרומה שלו לכל כך הרבה אנשים. הוא היה אדם ללא פגם, אין עוד כמוהו. אני לא יכולה להסביר במילים כמה הוא עזר לי בחיים, לא היה לזה סוף".

אנדרטה לזכרו של אמיר פרישר גוטמן ז"ל שהוצבה בתאטרון הצפון