מפעל חייה: שוש זיסמן נפרדה מכפר עידוד אחרי 25 שנים

מנכ"לית הכפר, שפעלה במשך שנים ארוכות למען דיירים בעלי קשיי למידה, תפקוד והסתגלות על רקע מוחי, פרשה מתפקידה באירוע מרגש. "הכפר היה חלק עצום מהחיים שלי, לא כל אחד מקבל הזדמנות להקים פרויקט יש מאין ובחלקי נפלה הזכות", היא אומרת בראון ל"נתניה נט". "המסר שלי לדיירים: אתם שווים ונפלאים, תוכלו לעשות כל דבר ולהשתלב בחברה ובעבודה כמו כל אחד. זה מגיע לכם בזכות ולא בחסד"

שוש זיסמן

מתנ"ס פולג עיר ימים היה מלא עד אפס מקום ביום שני השבוע, כשמאות אנשים הגיעו לאירוע פרידה מרגש משוש זיסמן, מנכ"לית כפר עידוד. מדובר במוסד נתנייתי ותיק שהינו דגם ייחודי של דיור מוגן עבור בוגרים עצמאיים בעלי הנמכה קוגנטיבית, קשיי לימוד, תפקוד והסתגלות על רקע נזק מוחי. דיירי הכפר, כ-140 במספר, בהם למעלה מ-20 זוגות, מתגוררים בדירות פרטיות ונהנים ממעטפת מקצועית, המספקת ליווי, פיקוח ושיקום. הכפר הוא פרי יוזמת הורים שהתארגנו כעמותה, במטרה לבנות לילדיהם בית באיכות חיים מכובדת ומתוך שאיפה לשחרר את ילדיהם האחרים מנטל אחריות בעתיד. זיסמן הייתה מאבני היסוד של הכפר, המוגדר בראש ובראשונה כבית לחיים. היא הייתה המנהלת המקצועית הראשונה במקום והתוותה בו דרך ומדיניות. לאחר 15 שנים בתפקיד עברה לשמש כמנכ"לית הכפר, תפקיד אותו מילאה במשך עשור, עד שפרשה לאחרונה לגמלאות.

שוש זיסמן

"התרגשתי ברמות על. לא הייתי מעורבת במה שעומד להיות והופתעתי מכמות האנשים שהרגישו רצון להגיע במזג אוויר סוער", מספרת זיסמן בראיון מיוחד ל"נתניה נט" על האירוע לרגל סיום תפקידה. "היו באירוע כל הרבה חום ואנרגיות חיוביות, ממש גלים של אהבה באוויר. אנשים השקיעו והכל היה ממלא ומרגש מאוד. הבנתי שזו סיומה של תקופה. כפר עידוד היה חלק עצום ומשמעותי מהחיים שלי במשך 25 שנה. לא לכל איש מקצוע יש הזדמנות להקים פרויקט יש מאין, ונפלה בחלקי הזכות לקבל ארגזים של ניירת ולהקים פרויקט חי, נושם, בועט ומאתגר מסגרת עם כל כך הרבה משמעות חברתית ואנושית. זה מפעל החיים שלי".

על התחלה חדשה והזדמנות

בטרם עזבה את הכפר, דאגה שוש לקיים שיחה עמוקה עם הדיירים ולהסביר להם את המשמעויות הנלוות. "לקראת העזיבה הייתה לנו שיחה ארוכה על המשמעות של פרידה ושל סוף, שהוא התחלה חדשה", היא משחזרת. "חשוב להבהיר שאמנם צריך להנגיש להם מידע, אבל הם מרגישים, חושבים ומבינים כמו כל אחד אחר. הם התבטאו בנושא, חלק היו מאוד עצובים וחלק סיפרו על חוויות ופרידות משמעותיות שלהם מהעבר. דיברנו הרבה על התחלות חדשות שמביאות הזדמנויות חדשות ובנוסף שמה שלמדנו ועשינו במהלך הקשר הארוך יחד, אלה כלים שישמשו אותם בעתיד".

בטקס הפרידה עם סגן ומ"מ ראש העיר אלי דלל

בטקס הפרידה נכח סגן ומ"מ ראש עיריית נתניה, אלי דלל, שהרעיף שבחים על פועלה ארוך השנים של זיסמן והעניק לה תעודת הוקרה. "בכל פעם שהייתי זקוקה לתמיכה או עזרה בכל נושא שקשור לעירייה, אם זה אגף ההנדסה, תמיכה או לקבל את בירכת העירייה באירועים משמעותיים, אלי דלל היה שם", אומרת זיסמן. "לא משנה מה הייתה הבקשה, תמיד ידעתי שיש לי ידיד בעירייה שאני יכולה להרים אליו טלפון. הוא מעולם לא אמר לא, תמיד נענה בחיוך לכל בקשה ועשה כמיטב יכולתו לקדם את הפעילות בכפר עידוד וליצור שיתופי פעולה נוספים. יש לי הערכה גדולה מאוד אליו".

בין הכפר למשפחה

שוש זיסמן, 69, היא עובדת סוציאלית בהכשרתה ובעלת תואר שני בתחום. מתגוררת ברעננה, נשואה, אם לשלושה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. "אחד האתגרים הכי גדולים היה לשלב בין ניהול הכפר למשפחה, לשמור על אווירה של בית ולהיות אמא וסבתא", משתפת זיסמן. "אתגר לא פשוט לאור העובדה שזו מערכת דינמית שפעילה 24 שעות ביממה דינמית וכל הזמן קורים בה דברים". זיסמן יודעת על מה היא מדברת. לכל אחד מהדיירים יש את הפרטיות בביתו האישי, כשבמקביל הצוות בונה תכניות שיקום וטיפול אישיות עבור כל דייר באופן אישי בכל תחומי החיים, בכלל זה ניהול משק בית, ניהול תקציב ועבודה.

כאמור, בכפר כ-140 דיירים, הצעיר שבהם בן 28 והמבוגר בן 74. דיירים חדשים מתקבלים מגילאי 21 ועד 40. למעלה מ-80 דיירים עובדים מחוץ לכפר, בין השאר במפעלים, גני ילדים ובתי אבות. השאר עובדים במרכזי עבודה בתוך הכפר - במשתלה ובמכבסה הפתוחות לקהל הרחב, וכן במרכז תעסוקה בו יש שילוב של עבודות מהמערכת הביטחונית ואף שיתוף פעולה עם אלביט מערכות. כמו כן ישנן פעילות מגוונת של תרבות ופנאי, הכוללת כ-30 חוגים מדי שבוע, המחולקים לאשכולות. הראשון מיועד לשימור והעשרה קוגנטיבית וכולל שיעורי אזרחות, קום והתהלך בארץ, הלכה ומשפט ואפילו קורס משפט ישראלי בשיתוף המכללה האקדמית נתניה. השני נוגע לפעילות גופנית, מריקודי עם ועד זומבה ופלדנקרייס, ואילו השלישי לאמנויות - מתיאטרון ואמנות פלסטית ועד מוזיקה וחבורות זמר. כמו כן נערכת קבלת שבת ודיירי הכפר חוגגים בקביעות חגים ומציינים כל אירוע הנוגע לתרבות יהודית וישראלית.

עבודה משותפת נוספת נעשית בתחום היחסים בין אישיים בכל רמות האינטימיות והקשר עם המשפחות, בכלל זה הסתכלות על האדם כחלק ממערכת משפחתית, לראות את האדם בכללותו ולשים לב לרצונות, לשאיפות ולרגשות שלו ולעזור לו לחיות חיים עשירים ומגוונים כמו כל אחד מאיתנו. "בית לחיים, פשוטו כמשמעו", מסכמת זיסמן בגאווה. "המסר שלי לדיירים הוא שאתם שווים ונפלאים. שתפו פעולה עם הצוות ותוכלו לעשות כל דבר ולהשתלב בחברה ובעבודה כמו כל אחד. זה מגיע לכם בזכות ולא בחסד".

מה התכניות שלך כעת?

"אני סבתא פעילה מאוד. מעבר לזה חשוב לי לנוח קצת אחרי עבודה אינטנסיבית כל כך. גם לנוח צריך ללמוד ואחרי תקופה שכזו זה הופך לאתגר. בשלב הזה אני מתכוונת להשקיע בביתי, ואין לי ספק שבעתיד אמצא אתגרים נוספים".