"אני קורא לקורונה המכה ה-11. הלוואי שנחזור בקרוב לשגרה ברוכה"

אלי דלל לא מוותר על הבישולים החביבים עליו, אבל יחגוג ליל סדר מצומצם בהתאם להנחיות. חוץ מזה, הוא מספר על הפעילות העירונית וישיבות הזום בצל הקורונה, הגעגועים לנכדים, וגם על המבצע המורכב להחזרת בנו ארצה מברזיל רגע לפני הגיוס. "מצד אחד רואים את עם ישראל במיטבו, ומצד שני זו צרה עולמית שאין לנו שליטה עליה", הוא אומר. ראיון אופטימי, למרות הכל

משפחת דלל המורחבת בחגים שמחים יותר

אלי דלל לא חלם על מציאות הזויה, בה ליל סדר שנערך בקביעות בהשתתפות כ-30-40 איש, יצומצם בחסות הקורונה לשולחן חג בו יישב רק עם רעייתו, אסתר. מתבשילים מגוונים של כבש, דגים, אורז עם שקדים וצימוקים ואפילו מפרום כשר, כל זאת בשילוב של קריאת ההגדה בסגנון ייחודי של יהדות בבל כיאה לעדה העירקית, תישאר הערב (רביעי) קריאת ההגדה ומספר מטעמים, אבל האווירה תהיה שונה בתכלית. "אצלנו ליל סדר זה אירוע-אירוע. היינו מתכוננים חודש מראש, אם בבישולים, אם בקניות ואם בניקיונות", הוא אומר בראיון חג, גרסת הקורונה, לאתר "נתניה נט". "הפעם נחגוג בצמצום ואנחנו נוהגים באחריות כדי לשמור על החיים".

לדלל שלושה ילדים – הבת נירית, מהנדסת ביוטכנולוגיה, והבנים, אבירן, רואה חשבון, ואור, שהתגייס לפני פחות משבועיים לצה"ל כעתודאי, לאחר שסיים לימודי הנדסה. בימים אלה הוא שוהה באימונים בעיר הבה"דים ובמקביל מסייע בהכנת חבילות חג לנזקקים. לליל הסדר בבית המשפחה לא יגיע. "בחודש האחרון עברנו קושי לא נורמלי", משתף דלל. "אור תכנן טיול של חודש לדרום אמריקה לפני הגיוס. הוא הספיק לטוס לברזיל ולהצטרף לקבוצת חברים, אבל אחרי שבועיים הבנתי שמשהו קורה וביקשתי ממנו לחזור דחוף. בהתחלה חשבו שאני סתם מכניס אותו ללחץ, אבל טיסות התחילו להתבטל. בסופו של דבר תוך ארבעה ימים הוא טס מברזיל לפורטוגל, המשיך לוורשה שבפולין ורק משם לישראל. הוא היה בבידוד של שבועיים והגיוס נדחה בכמה ימים, אבל העיקר שהכל בסדר".

זום מהיר לעיר

דלל, סגן ומ"מ ראש עיריית נתניה ואיש עשייה בכל רמ"ח איבריו, לא נח גם בתקופה בה כמעט כל המדינה מושבתת. מעבר לפעילות רחבת ההיקף שכללה סיוע בחלוקת מזון למשפחות נזקקות, הוא ממונה על מערך החירום בעירייה וממשיך לקדם תכניות בטווח הבינוני והארוך. בכלל זה עבודות הקמת הרמפה המערבית בגשר האחדות, וכן ישיבות בזום עם נציגי נתיבי איילון ונתיבי ישראל בנושא הקמת נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) ברחוב הרצל, זאת כדי שאוטובוסים יוכלו לצאת במהירות וללא פקקים מהתחנה המרכזית. העבודות על הנת"צ האמור צפויות להתחיל בסוף השנה הנוכחית, ומדובר בחלק מתכנית "מהיר לעיר" בהיקף של מיליארד שקלים, במסגרתה יוקמו 90 ק"מ של נת"צים ברחבי נתניה.

התבשילים החגיגיים של דלל

"העיר מנוהלת בצורה בלתי רגילה, כאשר אנחנו פועלים על פי המסגרות שניתנו על ידי משרד הפנים", אומר דלל. "כוח האדם אמנם צומצם עד ל-20%, אבל תגברנו את כל מה שקשור לחירום, המוקד העירוני, הפיקוח והרווחה. יש גם את המתנדבים הנפלאים מכל קצוות האוכלוסייה. אחת ליומיים מתקיימות ישיבות זום עם מנכ"ל העירייה, יורם כהן, לטובת עדכונים ומתן הנחיות".

מבחינה אישית, איך עוברים עליך הימים המאתגרים האלה?

"הרגשות מעורבים. מצד אחד רואים את עם ישראל במיטבו, עם כל הנתינה והאהבה, אבל מצד שני זו צרה עולמית שאין לנו שליטה עליה. חשוב שכל אחד יעשה את המיטב בתחומו ואני תמיד נוהג לומר, נוהגים באחריות – נשארים בבית. גם אני משתדל פחות להיחשף וכולנו עושים את המיטב כדי שהמערכת העירונית תמשיך לתפקד ולהעניק את השירותים החיוניים לתושבים".

קשה בלי חיבוק

עיקר הגעגועים של דלל הם לשלושת נכדיו – עומרי ורן, בניה של נירית, וזיו, בתו של אבירן. "היא רק בת שנתיים ולא מבינה למה לא התראינו הרבה זמן", הוא אומר בעצב. "מה שכן, היא כבר אוכלת את המאכלים שלי ויודעת לספר שהם של סבא אלי. בזכות הטכנולוגיה אנחנו יכולים לראות אותם, אבל כולנו היינו מבלים יחד לפחות פעם בשבוע והכי קשה רגשית זה לא לחבק ולהרגיש את הנכדים".

הדאגה של משפחת דלל נודדת גם מעבר לים, כאשר אחותה ושני אחיה של רעייתו, אסתר, מתגוררים ברומא, איטליה, שם הם עוסקים בתחומי האופנה והתמרוקים. "כולם במצור ובסגר מלא כבר למעלה מחודש וחצי. בריאותית הם בסדר, אבל המצב שם קשה", מעדכן אלי. "אנחנו בקשר איתם כמעט מדי יום ומקווים לבשורות טובות. כמו כל יהדות רומא, גם הם יחגגו סדר כהלכתו עם אספקה שהגיעה מהארץ".

משהו אופטימי לסיום?

"באווירת פסח, אני קורא לקורונה המכה ה-11, ומקווה מאוד שאלוהים יפטור אותנו ממנה ונחזור בקרוב לשגרה ברוכה".