מנער דתי לראפר איכותי: סיפורו המדהים של אליסף סמסון

מגיל קטן הבין אליסף שאין כל קשר בינו לחליפות החתן שהלבישו לו הוריו לבית הספר. עד מהרה איבד עניין גם במוסדות חינוכיים, שנמנעו מלסייע לו כשהותקף על ידי בני כתתו. במהלך אמיץ, יצא בשאלה ופינה זמן לדבר שהוא הכי אוהב לעשות – מוזיקה. עם להיט חדש שעושה כבוד לבנות המין היפה, אלבום מגוון בדרך ומפיק שהפך לחבר נפש, הוא נחוש להטביע חותם משמעותי בענף. "אני לא כלוא בתוך מסגרת. כל מה שנשמע לי טוב ואוכל לעשות – יקרה". אה כן, והוא רק בן 18

אליסף סמסון

כמעט שעה לתוך שיחה מרתקת עם אליסף סמסון, בלתי אפשרי להאמין שהדובר מצדו השני של הקו חגג לא מזמן יום הולדת 18. שטף הדיבור, הבגרות וחוכמת החיים מלמדים על אדם בוגר שחרף גילו הביולוגי עבר כברת דרך ארוכה ורבת תהפוכות, וכבר מזמן הבהיר לכל מי שניסה לעמוד בדרכו שלעצור אותו זו לא אופציה.

לסיפור החיים המאתגר במיוחד שלו נגיע בהמשך, אבל אותם מסרים בוגרים עוברים היטב גם בלהיט החדש 'אסטה לה ויסטה', שכתב, הלחין וביצע יחד עם המפיק וחברו הקרוב, אלעד שבת. בניגוד לקליפים שמבליטים מיניות ומשלבים גסויות, כאן יש יראת כבוד בכל הנוגע לבחורה, עם שורות שלא תשמעו בכל יום כמו "עם פיג'מות ועם גולגול היא נראית לי כמו אליטה, מאושרת במציאות ולא מזייפת את זה באינסטה", או "לא שופטת בן אדם לפי המזומן, העיקר שייתן את הלב שלו".

"בדרך כלל מדברים על כמה הבחורה כוסית ואני פחות מתחבר לסגנון הזה", פותח סמסון בראיון ל"נתניה נט". "הלכנו על וייב רומנטי שעושה כבוד לבחורה. השיר נכתב בהשראת חברה שהייתה לי באותה תקופה, ותמיד ראיתי אותה כמישהו שלא צריכה להוכיח כלום לאף אחד או לעמוד שעות מול המראה. תוך חמש דקות כתבנו את הפזמון והתלהבנו בטירוף כי הבנו שיש לנו משהו טוב ביד". גם המאזינים הבינו. רק בתחילת החודש ראה השיר אור, וכבר הוא עם קרוב ל-50 אלף צפיות ביוטיוב, כשבמקביל מספר העוקבים של אליסף באינסטוש זינק לאזור ה-2,000.

כמו כל ראפר שמכבד את עצמו, בחר לעצמו שם במה "סטריטקי", אבל בירור קצר מעלה שאין כל משמעות מאחוריו. "לא יודע מה חשבתי לעצמי, זה פשוט היה נשמע לי מגניב באוזן", הוא צוחק. "בתרגום חופשי זה 'מפתח רחוב', אין לזה משמעות ואני קצת מתבאס, כי אני מבין שאני תקוע עם השם הזה". לאחר מחשבה הוא מוסיף שככל הנראה "ישתחרר" ממנו בקרוב ויופיע תחת שמו המקורי.

אליסף סמסון ואלעד שבת

מעבר לטקסט המכבד והלחן המקפיץ, גם הלוקיישן – מבנים נטושים עם כתובות גרפיטי באזור ים המלח, כמו גם פארק מים שצולם מגובה הרחפן – כל אלה משדרגים פלאים את הקליפ שהפיק שגיב ליברה. בשיא הצילומים הגיעו לשביל לבן ומדהים ביופיו על הים. "הסתכלתי על השביל ואמרתי לאלעד שעכשיו אני מבין למה הוא התעקש שנצלם בים המלח", מתגאה סמסון. "בשבילי אותו מקום נחשב לאחד משבעת פלאי תבל". גם מאחורי הבחורה בקליפ יש סיפור פיקנטי. מדובר בשחקנית הדס סיטבון, שלפני כשלוש שנים הייתה בת זוגו של סמסון. שנה לאחר שנפרדו יצאה עם שבת, ולמעשה היא זו שאחראית על החיבור בין אליסף לאלעד. "הא אמר לה שהוא מפיק ראפרים והיא ענתה שיש לה ידיד ראפר", צוחק אליסף. "העובדה שהיא משחקת בקליפ שלנו הייתה אחלה סגירת מעגל".

הפרזנטור של הדתיים

אליסף סמסון רק בן 18, השני מבין ארבעה אחים ואחיות. נולד וגדל בנתניה, ומתגורר במרכז העיר. כבן למשפחה חרדית, התקשה להסתגל לאורח החיים של הוריו. "מאז בית הספר היסודי נכנסתי למערכת שפשוט הרגשתי לא קשור אליה", הוא משחזר. "אומרים לך תיטול ידיים, תלבש חוטים לבנים מתחת לחולצה, ואם לא תעשה כך וכך – אוי ואבוי מה שיקרה ומחכה לך גיהינום למעלה. אף אחד לא ניסה להסביר, ואתה מוצא את עצמך עושה הרבה דברים בלי לדעת למה. בשבת אין כמובן סיכוי לצאת בלי בגדים חגיגיים ולאירועים מיוחדים אמא הייתה מלבישה אותי עם חליפה ועניבה, ממש כמו חתן. כשהייתי יוצא להשתולל עם חברים בגן השעשועים ונראה כמו אחד שברח מבית כנסת, היו מסתכלים עלי חילונים ואומרים: 'תראו איך הדתיים האלה מתנהגים, אבל העיקר שיש להם כיפה על הראש. המשפט הזה חרה לי מאוד, כי הבנתי שמתייחסים אלי כפרזנטור של הדתיים ובמהלך השנים הבנתי שיש שיפוטיות מאוד גדולה כלפיהם".

ביסודי היה בעיקר עצבני ומתוסכל מכך שאיש לא הבין אותו. כתוצאה מכך נהג באלימות ואף היה בסכנת הדחה מבית הספר. בעקבות מקרה אלימות כלפיו מצד מורה בכתה ה', הגיע אביו לבית הספר, אבל התוצאה הייתה שגם המורים והמנהלים החלו להתנכל לו. בישיבה התיכונית אליה עבר תכנן לשנות כיוון והפך שקט יותר, אבל קיבל שוק מכמות הילדים הבעייתיים. באותה תקופה, בערך בגיל 14 וחצי, פרסם שיר ראשון וזכה ללעג הן מהתלמידים והן מהמורים, מה שהוביל אותו למחוק את השיר, אבל לא עצר את המהומה סביבו.

בכתה ט' הסיר לראשונה את הכיפה והציצית. שנה לאחר מכן חווה טראומה שמלווה אותו עד היום, כשארבעה מבני כתתו תקפו אותו, וכל מה שהוא זוכר מהאירוע הוא שראשו הותך לעבר ארון ברזל והוא נשכב בפינת הכתה. הוא סבל מחרדות וחשש לצאת מהבית. המוסד החינוכי, במקום לטפל בו כראוי, אישר לו לצאת מבית הספר בחזרה הביתה כאוות נפשו, מתי שרק רצה. "בחינוך הדתי מספיק שתגיד סליחה והקב"ה כבר יסלח", הוא מסכם ביובש. חודש וחצי לא יצא מהבית, ושב לבית הספר רק לאחר שיחה עם אביו, אליו הוא קשור מאוד. "הוא אמר לי שמצד אחד אני לא יוצא כי אני מפחד למות, אבל מצד שני אם אני יושב כל הזמן בבית זה כאילו שאני מת", אומר אליסף. "הבנתי שהוא צודק ואין לי סיבה לפחד יותר".

אליסף סמסון

בגיל 16 יצא רשמית בשאלה. "החלטתי שאני מאמין באלוהים וכל השאר מוטל בספק", מסביר סמסון. "אני לא מאמין שאם אדליק את האור בשבת ייקח אותי ברק ואלוהים יירד מהשמיים ויאכל אותי, כמו שאמרו לי מגיל קטן. "במקום שלמדתי בו לא היו דברים כמו קבלת האחר והשונה – מי שלא הולך בדרך שנקבעה, אלוהים מטפל בו. אני בהחלט מאמין באלוהים, אבל קשה לי להאמין שהרחמן ואבא של כולם, אמר שאם ילדה תקיים יחסי מין לפני החתונה, צריך לשרוף אותה בחוצות העיר".

הוריו התקשו לקבל את הדרך החדשה בה בחר, ולא מעט פעמים רב עם אמו, ברח מהבית ושהה אצל חברים לתקופות ממושכות, אך בסופו של דבר מצאו ההורים את הדרך להכיל את בנם בגרסתו החדשה. אפילו חברה הביא הביתה באישור, למרות האיסור המחמיר לייחוד. "אני מאוד מעריך אותם, ותמיד חונכתי שלהיות בן אדם חשוב יותר מדת", הוא מסכם את הסאגה בסיפוק.

גרפיקה ו-וידאו ארט

ובחזרה למוזיקה. כילד נחשף לקלאסיקות ארץ ישראליות אותן שמע אביו – מאריק איינשטיין, עבור בשלמה ארצי וכלה בעוזי חיטמן. "עד היום אני שומע אותם, למרות שזה ההפך הגמור מראפ", הוא מחייך. לסגנון האהוב עליו נחשף כשהושפע רבות מהראפר אמינם. לאחר שחבר חשף אותו ל'מעגלים' – חבר'ה שנפגשים ועושים יחד ראפ בכיכר רבין, הבין את ייעודו. "הייתי נכנס לשיעור עם סלט ומיץ לימון בפה ומביים הקאה כדי לקבל שחרור ולמהר לתל אביב", נזכר אליסף. "זה עבד המון פעמים, אבל כשלא פשוט קפצתי מעל השער של בית הספר. לא עניין אותי כלום, רק להגיע למעגלים. שם ידעתי שאעשה ראפ".

במעגלים נחשף למפיקים והחל ליצור. הוא הקליט כ-50 שירים בשני אלבומים שלא ראו אור מעולם. "עבדתי בממדיון כמו חמור והשקעתי בזה הרבה כסף, אבל אחרי ששמעתי את האלבומים הבנתי שהם לא אני", הוא קובע בפשטות. "אני לא מדבר ככה, לא כותב ככה והחומר לא אוטנטי. פעם לא הייתי מאמין שלא אצור ראפ קשוח כמו אמינם, אבל הבנתי שהתרבות שלי שונה וניסיתי להתאים את התכנים לעולם הערכים שלי". זמן קצר אחר כך חבר לאלעד, שהפך לחברו הטוב ביותר, והשאר היסטוריה. את הקליפ החדש, אגב, מימנו השניים מכיסם. עניין של כ-6,000 שקלים. מתברר שכילד משועמם לימד אליסף את עצמו עיצוב גרפי ועריכת וידאו. היום הוא רואה שכר לעמלו, עם מכירת עבודות שמאפשרות לו להתפרנס בכבוד. בשנתיים האחרונות הוא עובד על אלבום חדש שצפוי לצאת בקיץ הבא, בעוד חלק מהשירים יפורסמו כבר בחודשים הקרובים. בפברואר הקרוב יתגייס לצה"ל.

מה החלום הגדול שלך?

"לעשות את המוסיקה שאני אוהב, כזו שתעזור לאנשים. אני משתדל לשנות ולשלב סגנונות – מצד אחד להיטי מועדונים, ומצד שני שירים קודרים על פרידות. האלבום שאני עובד עליו הוא אלבום קונספט, מג'אז ועד היפ-הופ, עם דברים שעברו עלי ומעוררים הזדהות. אני לא כלוא בתוך מסגרת, כל מה שנשמע לי טוב ואוכל לעשות – יקרה. לא יאהבו את המוזיקה שלי כי היא טרנדית, אלא כי היא באה מהלב".

סטריטקי X אלעד - אסטה לה. הקליפ הרשמי