"היו לי המון ציפיות מכתה י"ב. זו שנה שלא תחזור"

יובל זנזורי, שמיניסט בתיכון אלדד, לא דמיין שיעביר את זמנו בעבודה חיונית בסגר במקום לפקוד מדי יום את המוסד החינוכי בתקופה קריטית של בגרויות. בראיון הוא מספר על הקשיים הבלתי אפשריים של הזום, האכזבה מביטול הטיול השנתי האחרון והמסע לפולין, והאמונה שבכל זאת הוא וחבריו יצליחו לקיים את נשף הסיום 

יובל זנזורי

הסגירה הקולקטיבית של מערכת החינוך ממשיכה לעמוד בראש סדר היום הציבורי בצל משבר הקורונה. בזמן הדיונים הבלתי נגמרים על אפשרות ההארכה של הסגר והייאוש בקרב התלמידים, ישנם כאלה שמתחילים להשלים עם העובדה שייתכן וחוויית הלימודים במסגרת בית הספר הסתיימה עבורם מוקדם בהרבה מן המתוכנן. הכוונה היא כמובן לתלמידי י"ב, שיתגייסו בקרוב לצה"ל ובמצב העניינים הנוכחי הסיכוי שישובו למוסדות החינוכיים בהם למדו לא נראים גבוהים בלשון המעטה.

אחד מאותם תלמידים הוא יובל זנזורי, 18, שמיניסט בתיכון "אלדד" בנתניה ותושב שכונת פולג בעיר. "אין ספק שהמצב הזה מאוד מבאס. תמיד חיכיתי לכתה י"ב, היו לי הרבה ציפיות מהשנה הזאת והייתי אמור ליהנות בה", הוא אומר בראיון ל"נתניה נט". "זו השנה שבה אתה הכי גדול בתיכון עם אירועים משמעותיים כמו מסיבת פורים שכבר לא תהיה, הטיול השנתי האחרון בו היינו אמורים לנסוע לאילת והמסע לפולין. הכל בוטל. ת'כלס אנחנו בסוג של חופש גדול כבר שנה בערך וזה לא דבר בריא. אני מרגיש כאילו עדיין לא סיימתי י"א ויודע שכולנו לא נזכה לחוות את השנה הזו, שלא תחזור. זה עצוב ופוגע מאוד מבחינה מנטלית".

יובל זנזורי

השביתה הארוכה הובילה את זנזורי לחפש לעצמו תעסוקה חיונית לימי הסגר, וגם למצוא עבודה. בחודש וחצי האחרונים הוא מפעיל מועדונית של העירייה לכתות ב'-ה', שגם הם שכחו מתי למדו כהלכה לאחרונה. במסגרת זו הוא מקיים עם הילדים פעילויות שונות ומסייע להם בשיעורי הבית. חוץ מזה הוא פוגש חברים, כי "פשוט אי אפשר בלי זה" לדבריו. "זה הדבר היחיד שאפשר לעשות כשהכל סגור".

מבחנים עם ד"ר גוגל

הבעיה האמיתית נוגעת כמובן לנושא הלימודים ולתקופת הבגרויות הקריטית, שלא ברור איזו צורה תלבש בעידן בו העולם מתנהל בזום. "מתחילת י"ב לא באמת למדנו כמו שצריך בבית הספר", אומר זנזורי. "לי ולכל מי שאני מכיר הרבה יותר קשה ללמוד בזום. זה לא כמו להיות בכתה כשכל הריכוז בשיעור ואתה רואה אנשים פנים אל פנים וגם את התגובות שלהם. בבית יש הרבה יותר הסחות דעת. אישית אני שכחן באופי שלי, ולכן קשה לי לעקוב אחר השעות בזום ואני מפספס המון שיעורים".

דיברו אתכם על חזרה אפשרית, או לחלופין דחייה של חלק מהבחינות?

"בסגר הדברים משתנים כל הזמן. אומרים שהוא יסתיים במועד אחד, ואז מדברים על מועד אחר וזה משנה גם את הבחינות. הן הרי אמורות להיות בבית הספר, אבל כמה ימים לפני מודיעים לנו שהן יהיו בזום. זה די הורס את טוהר הבחינה, כי יש אלף ואחת דרכים לעקוף את "השמירה" על התלמידים. לתלמידים אין סיבה ללמוד, המבחן בזום אז לאף אחד לא אכפת. בסוף כולם עושים את המבחנים עם ד"ר גוגל. חשוב לי להגיד שהמורים לא אשמים, הם מבינים את המצב ורובם מתחשבים, אבל זה פשוט לא עובד. הזום בעייתי, במיוחד עבור תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז".

לגבי הבגרויות, יש לציין כי חלקן בוטלו ומאלו שיתקיימו ירד לא מעט חומר. במקצועות הבחירה יתאפשר לתלמידים לבחור בגרות אחת פנימית, שתחובר ותיבדק על ידי בית הספר, מה שישחרר לחץ מהתלמידים.

באוגוסט צפוי זנזורי להתגייס לצה"ל, עדיין לא ידוע באיזה תפקיד. "יש לי חברים שעושים הכנות לשירות קרבי ומצליחים להתאמן בקבוצות קטנות, אבל יש גם כאלה שרגילים לחדרי כושר וסגרו להם הכל", הוא משתף. "בסופו של דבר בחלק מהבניינים יש חדרי כושר, אז מסתדרים".

יש סכנה לקיומו של נשף הסיום?

"למרות הכל אני מאמין שיהיה נשף סיום, כי האירוע תלוי בנו ולא בבית הספר. התלמידים כל כך רוצים את זה ואני מקווה מאוד שזה יקרה"

מה החלום הכי גדול שלך בתקופה הזו?

"הכי קיטשי, אבל הלוואי שנוכל לחזור לבית הספר כמה שיותר מהר ונספיק ליהנות ממה שנשאר מהשנה הזאת".