איך היינו מסתדרים בלי הסבתות בחופש הגדול?
סבתות בחופש הגדול | תמונה: fotolia
להיות סבא וסבתא בחופש הגדול זו משימה לא פשוטה. אבל מה היינו עושים בלעדיהם?
אחרי שהילדים סיימו את הקייטנות, ובילינו איתם כמעט בכל אטרקציה אפשרית, רובנו גם צריכים לחזור לעבודה. עכשיו זה הזמן של הסבים והסבתות להיכנס לפעולה.
רובינו יודעים שלא היינו מצליחים לצלוח את 60 הימים הלוהטים של יולי אוגוסט ללא עזרת הסבים והסבתות. כאשר החופש הגדול הוא כה ארוך, לרוב ההורים העובדים, העזרה מהסבים היא הכרחית ורובנו כנראה לא היינו מסתדרים בלעדיה. כל מי שמסתובב בתקופה הזו בעיר ובמקומות הבילוי שהעיר מציעה, רואה את הסבים והסבתות מבלים עם הילדים סביב השעון ומנסים להפעיל אותם כמיטב יכולתם.
חנה נצח, תושבת נווה איתמר, וסבתא פעילה לשני נכדים, "בחופש הגדול הילדים שלי חייבים עזרה עם הילדים, הם עובדים במשרות מלאות וניצלו כבר את ימי החופש שלהם. לכן אני מתייצבת ועוזרת ככל יכולתי", היא מספרת. "בחופש הגדול אני שומרת עליהם שלושה ימים מלאים בשבוע. אני נאלצת לוותר על ספורט, על חברים, על הרבה דברים בכדי להיות עם הנכדים. אני לוקחת אותם לבריכה, לג'ימבורי, לנמל תל אביב. אבל למרות הוויתורים, להיות איתם זה האושר הכי גדול בעולם".
עבור ההורים העובדים, 'כוח סבתא' הוא פיתרון מתבקש, אבל יש כאלה שמנצלים את המפלט גם כדי לצאת להתאוורר רחוק מהבית. עליזה קלמן, תושבת אזורים, סבתא גאה לשבעה נכדים. "ההורים טסו לחו"ל לשבוע ימים והשאירו לי את ארבעת ילדיהם. הנכדים חמודים, אבל מעייפים. כל דבר והגיל שלו. סה"כ אני מאוד נהנית, הילדים מקסימים. לקחתי בשביל זה חופש. אני לוקחת אותם בכל פעם לאטרקציה אחרת - לשלולית החורף, לפסטיבל הליצנים, לקניון. אני לוקחת אותם בכל פעם למקום אחר כדי שלא ישתעממו וזה מה שקשה".
אסור לשכוח שסבתות רבות עדיין נמצאות בשיא הקריירה שלהן, ובכל זאת מנסות לעזור לילדיהם. איווט, תושבת אגמים, סבתא לשמונה: "בחופש הגדול הזה הייתי הרבה עם הנכדים ונאלצתי להשתמש בכל ימי החופש השנתיים שמגיעים לי מהעבודה. אבל אני מאוד נהנית מזמן האיכות עם הנכדים ושמחה שאני יכולה לעזור להם, אבל יחד עם זאת מחכה בכיליון עיניים לתחילת שנת הלימודים.