רוקלקטים: ראיון עם להקת Bender

אהבה מג'אם ראשון הולידה חיבור בין ארבעה מוזיקאים מקומיים בתחילת דרכם. רגע לפני ההופעה הגדולה שלהם בפסטיבל אינדינגב, כשהם מצוידים ברוח נעורים ואהבה טהורה למוזיקה, Bender מקווים שתטו להם אוזן.

הכירו את Bander, ארבעה חבר'ה נתנייתים שבאים לתת בראש.

להקת Bender, להקה נתנייתית צעירה, שמורכב מארבעה חברים, עדי שיפר (גיטרה ושירה), אביב פרויליך (גיטרה בס), אלון תבורי (תופים) ודן אור (גיטרה), עושה בימים אלה את צעדיה הראשונים בביצת הרוק המקומי. פגשנו לראיון את עדי שיפר, 24, סולן וגיטריסט ההרכב והאחראי העיקרי על כתיבת החומרים.

נתחיל עם השם שלכם. מה המשמעות שלו?

"יש מונח באנגלית שנקרא 'going on a bender' שפירושו 'לצאת למסע שתייה במשך יומיים', יומיים בהם אתה לא עושה שום דבר חוץ מלשתות. יש למונח הזה משמעות נוספת שהיא 'משהו שאתה עושה אותו הרבה'. כמו ספר שלא ניתן להניח מהיד מהשנייה שהתחלת לקרוא אותו". 

לחיים. Bender. צילום: נסטיה קתרין סטיש  

הסטירה בתוכנית ריאליטי גרמה לאפקט הפוך

"תמיד התעסקתי במוסיקה, מספר שיפר". בתיכון היו לי כל מיני הרכבים, אבל את הפוש הגדול קיבלתי דווקא אחרי שהשתתפתי בתוכנית ריאליטי בערוץ 2, שלא השאירה לי טעם של עוד", הוא מגלה. "עד התוכנית לא ראיתי במוזיקה עיסוק רציני לחיים. אבל עם הזמן, אנשים בסביבתי דחפו אותי לנסות לקחת את זה לכיוון מקצועי ואז ניגשתי למיונים לתוכנית".

שיפר צלח את המיונים הראשונים והגיע עד למאה המתחרים הראשונים שעולים להיבחן מול השופטים. "מול השופטים התרגשתי מאד ולא הלך לי, ואחד מהם ממש נכנס בי", הוא מתאר. מעז, מסתבר, יצא מתוק. "אחרי ההלם הראשוני, החלטתי לקחת את זה לכיוון חיובי, זו היתה הסטירה עבורי, הסימן שאני צריך ללכת בדרך שלי ולעשות את הדברים כמו שאני רוצה".

זרמנו מהרגע הראשון 

Bender עוברים בימים אלה את המסלול שעוברת כמעט כל להקה צעירה שמנסה לגבש לעצמה זהות וסאונד ייחודי ולפרוץ את מחסום הנגינה המשותפת במחסן מקומי.

איך נוצר המפגש עם שאר חברי ההרכב?

"דן אור, הגיטריסט, תמיד היה חבר טוב, במקצועו הוא בונה גיטרות בעבודת יד, ככה שתמיד הייתי, לשמחתי, טייס הניסוי שלו. יום אחד הוא אמר לי, 'בוא ננגן ביחד', התחלנו לנגן והייתה כימיה טובה, השירים פשוט התחילו לזרום. את אביב פרויליך הבסיסט ואת אלון תבורי המתופף, פגשנו בג'אם אצל חבר, הייתה זרימה טובה בין ארבעתנו והחלטנו להמשיך לנגן יחד".

איך היית מגדיר את הסגנון שלכם?

"אנחנו הרכב של מוזיקאים מדהימים. כל אחד בתחום שלו הוא תותח. אנחנו אוהבים לנגן, להשתולל. אנחנו משלבים מגוון סגנונות: רוק אקלקטי, סטונר רוק דרומי והשפעות של בלוז, פאנק וג'ז. מה שמייחד אותנו זה ווייב של ילדים שמנגנים במוסך, ילדים שטוב להם וכיף להם עם מה שהם עושים. מוזיקה חיובית בהוויה שלה".

אבל שיפר לא תמיד היה מחובר לצד האלטרנטיבי שבו. "בתור ילד בזתי להרכבים שעשו רוק אלטרנטיבי, היום אני יכול לומר שאני מאד מושפע מכל הסצנה של מה שקרוי 'רוק אלטרנטיבי'. להקות כמו Allman Brothers Band, Queens of the Stone Age, דייב גרוהל. אנחנו מושפעים מהמון דברים שקרו לפנינו, אבל מאד חשוב לנו ליצור אמירה שלנו, רוק ג'מי עכשווי, ולא לחקות אומנים שאנחנו אוהבים את המוזיקה שלהם. 'רוקנרול מהמוסך' אני קורא לזה, במובן הכי טהור של הביטוי.

נותנים הכל על הבמה. Bender. צילום: נסטיה קתרין סטיש  

הופעה גדולה ראשונה בפסטיבל אינדינגב

בשבועות האחרונים השתתפה הלהקה בתחרות להקות צעירות שהתקיימה באתר פסטיבל אינדינגב, שיתקיים בסוף השבוע. הפסטיבל חרט על דגלו לקדם יצירה אומנותית שונה ומקורית, וכמו בסיפור סינדרלה, Bender המציאו את עצמם בדיוק ברגע הנכון, וקטפו את המקום הראשון בתחרות.

מה גרם לכם להירשם לתחרות?

"חברים אמרו לנו שאוטוטו נסגרת ההרשמה לאינדינגב, וזה נפל בדיוק על הזמן בו החלטתי שאני לא סתם יושב בבית ומנגן על גיטרה, אלא יוצא החוצה ומנסה לעשות עם זה משהו. אנחנו מקבלים המון פרגון, אנשים מצביעים לנו בסקר, כבוד גדול להיות בין ששת ההרכבים המועמדים. עשינו חמל"ים, נשארנו ערים בלילות וצילמנו טיזר לפייסבוק שקורא לחברים ולאנשים שכבר מכירים את המוזיקה שלנו להיכנס לאתר ולהצביע.

אינדי מבחינתי זה להיות 'אינדיפנדנט' לעשות את המוזיקה שאתה הכי אוהב והכי מדליקה אותך. זו הסיבה שאנחנו כל כך רוצים להיות שם על הבמה, להרגיש את החופש הזה, את העצמאות הזו".

ומה הלאה?

"בחודש פברואר נשתתף יחד עם אומן פולק מקומי בשם אורי רונן בתוכנית 'קוקטייל 88' בתחנת 88 fm, תוכנית שלוקחת אומנים ממקומות מאד שונים ומחברת ביניהם למפגש משותף. ההופעה הכי גדולה שלנו עד עכשיו הייתה ב'אוזן בר' בת"א. אנחנו כבר לא יכולים לחכות לפיצוץ באינדינגב. הרצפה בהחלט מתחילה לזוז בכיוון חיובי".

יש קהל בארץ לסוג המוזיקה הזה?

"יש, צריך למצוא אותו. לשבת בבית ולהגיד אין קהל לדבר הזה, זה הכי קל. אבל בוא נראה אותך מוציא את הקהל מהבית. זה שקשה בארץ ואין שוק גדול, זה ברור. אבל זו האחריות שלנו. אתה צריך לתת 200 אחוז כל הופעה ולדמם על המיתרים, לטבוע בזיעה של עצמך ולגרום לאנשים לצאת מהבית".

איפה אפשר לשמוע אתכם בינתיים?

"יש לנו ערוץ סאונדקלאוד של הקלטות שעשינו באולפן ואנחנו מאד מרוצים מהן. יש כבר כמה מאות צפיות לכל שיר, ובתור התחלה זה מצוין.

בגלל שאנחנו לא תלויים כרגע במוזיקה כמקור פרנסה, יש לנו חופש אומנותי לעשות מה שאנחנו רוצים, בלי להיות תלויים באף גורם. כרגע זה מצב שנוח לכולנו. לא יודע מה יהיה בעתיד. אלון תבורי, המתופף הוא תאורן ומעצב תפאורה, דן בונה גיטרות, לי יש שני תארים מהטכניון. ככה שאני לא מודאג. אנחנו לא עושים את זה בשביל הכסף, המוזיקה היא בשביל הלב".