המסע לגילוי עצמי של ניר

ניר ספיר, תושב שכונת האירוסים, הוא מהנדס אלקטרוניקה, העושה את ימיו, ולעתים את לילותיו, בחברת היי-טק. זה לא הפריע לו להוציא ספר ביכורים, "למה יש לי כזה מקור?", המחזק את הקשר בין ילדים לבעלי חיים ולטבע שסביבם

בימים שבהם תעשיית הספרים חווה טלטלה גדולה, יש עדיין מי שמאמינים בחשיבותם של ספרים וביכולתם להותיר חותם.

ניר ספיר, 40, תושב שכונת גבעת האירוסים, שספר הילדים פרי עטו "למה יש לי כזה מקור?" יצא זה לא כבר, הוא בוודאי אחד מאותם אנשים, שאם לא כן, קשה להבין מדוע ראה לנכון להשקיע זמן כה רב, כסף ומאמצים בהוצאת הספר החדש.
"הכתיבה אינה חדשה לי. למעשה, הטיוטה לספר נכתבה כבר לפני שבע שנים", מספר ספיר, אב לשלושה ומהנדס אלקטרוניקה במקצועו, שעושה את ימיו בחברת היי-טק. את הסיבה לפרק הזמן הממושך שנדרש לו כדי להוציא את הספר, הוא תולה בין השאר בשעות העבודה הארוכות, שהן חלק בלתי נפרד מן העבודה בהיי-טק, ובתהליך שנדרש לעבור כדי להוציא את הספר. אחרי ששלח את כתב היד לכמה הוצאות ספרים, ולא נענה בחיוב, החליט ספיר להוציא את הספר בהוצאה עצמית. "נעזרתי בחברת הפקה, שסיפקה את כל הפונקציות הדרושות כגון עריכה, עריכת לשון, גרפיקה ואיורים. התהליך היה ארוך, בין השאר כי היה חשוב לי למצוא את אנשי המקצוע המתאימים – מאייר, עורך וכו' - וכמובן גם משום שנאלצתי לשאת בעלויות".

כן לציפור

עלילת "למה יש לי כזה מקור?" מגוללת את סיפורו של גוזל קטן של צופיות, המבקש להבין מדוע יש לו מקור. כדי למצוא את התשובה הוא יוצא למסע של גילוי עצמי, שתחילתו במפגש עם כמה חיות, המנסות לסייע לו לפתור את החידה, אך בדרך גם מנצלות אותו; והמשכו בפגישה עם בני האדם. בלי להסגיר פרטים רבים מדי על גורלו של הגוזל, נאמר רק כי מדובר בסיפור חינוכי לילדים. ספיר מספר כי החל לכתוב את הספר כשבתו הבכורה הייתה בת שלוש, והיא שנתנה לו את המוטיבציה לכתיבה, אולם נראה כי זרעיו הראשונים נזרעו שנים רבות קודם לכן, אי שם בדרום אמריקה. "את הרעיון לסיפור שאבתי מטיול שערכתי בדרום אמריקה לפני 20 שנה. במהלך הטיול ראיתי להקה של תוכים צבעוניים, שהתעופפו בחופשיות בטבע. מדובר בתוכים שאנו רגילים לראות כלואים בתוך כלובים, ולכן החוויה הייתה חזקה מאוד. אמנם בספר התוכי נהפך לצופית, שהיא ציפור נפוצה מאוד בישראל, אבל הרעיון היה להעביר לילדים מסר חינוכי על זכויות בעלי חיים בכלל, ובעלי כנף בפרט".
ואכן, מה שמוביל את ספיר הוא הניסיון להקנות לילדים ערכים שנוגעים לסביבה, לבעלי חיים ולטבע המקיף אותנו. "הספר לא נכתב למטרות רווח" מדגיש ספיר, "היה חשוב לי להעביר מסר, ללמד, להקנות ערכים לילדים צעירים".

מעריצים צעירים

לדברי ספיר, עד כה הספר מעורר הדים חיוביים. נוסף על הביקורת המחמיאה שקיבל מנורית וייסמן, הלוא היא נוריתה, נראה כי ספיר רכש לעצמו קהל מעריצים צעירים. "הילדים שלי מאוד מתלהבים ומאוד גאים בי, והם לא היחידים. הקראתי את הסיפור במסגרת שעת סיפור בגן, וזו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי סופר; הילדים באו ושאלו אותי כל מיני שאלות על הספר, על התהליך, עליי. הם התלהבו מאוד, וזה היה ממש כיף. הם לא ידעו שאני לא סופר, שכבר יש מאחוריו עשרות ספרים. מבחינתם, אני הסופר שכתב את הספר, וזה מספיק כדי לקנות את אהדתם".