המוסיקה בוערת בעצמותיו

סף ההתרגשות של כל אמן ומוסיקאי באשר הוא, עולה פלאים רגע לפני שהוא משחרר לחלל האוויר התרבותי בארצנו הקטנטונת אלבום בכורה.

המוח מעסיק את עצמו שעות נוספות בשאלות כמו 'מה יגידו?' 'כמה יאהבו?', 'איך מתמודדים עם הביקורת?' , 'האם המאמץ היה כדאי?' וכמובן שאלת השאלות – 'האם אזכה לחיבוק מפרגן מתחנות הרדיו?'. 

במקרה של חגי גוטמן ולהקת נערי הליווי, תושבי נתניה, הטירוף וההתרגשות גדולים עוד יותר, פשוט מפני שבכלל לא היה ברור האם הפרויקט שלהם ייצא אל הפועל, שלא לדבר על האפשרות שיזכה להגיע לשלב האלבום, זאת בשל מצבו הבריאותי הלא פשוט של גוטמן, הסובל בשש השנים האחרונות ממחלת עצם קשה שפרצה בגופו. 

"בימים אלו אני מוציא לאור אלבום בכורה, אלבום שכולו פסיפס של שש השנים האחרונות מאז פרצה אצלי בגוף מחלת עצם קשה ומאז בין הטיפולים הכימיים לביולוגיים עשינו תקליט", ריגש גוטמן בסטאטוס שפרסם בפייסבוק. "יש לי סיפור על כוח נפשי מטורף..". 

אז לרגל האלבום, שצפוי לראות אור בקרוב, שוחחנו עם גוטמן במטרה להבין איך עושים זאת נכון, ובין ייאוש, תקווה ושלל טיפולים מסובכים עם השפעות לא פשוטות על הגוף, מוצאים גם זמן לעשות מוסיקה. 

"עד גיל 30 הייתי נגן ומפיק ועבדתי עם אמנים מוכרים", פותח גוטמן. "במקביל עבדתי על אלבום שנקרא 'סרטים' ועם סיומו קיימנו מופע השקה לעיני 300 איש בתל אביב. עמדתי להתחיל לנגן ופתאום אני מבין שיד ימין לא מתפקדת. היא פשוט השתתקה ולא שידרה שום דבר שהמוח אמר לה. אחרי שלוש דקות שנמשכו כמו נצח הגיטריסט שלי הבין שמשהו לא בסדר, לקח ממני את הגיטרה והתחיל לנגן בעצמו. ניגנו עוד שלושה שירים וסגרנו את ההופעה".

משום מקום, היה זה הרגע ששינה את חייו של גוטמן מן הקצה אל הקצה. "הכל התהפך", הוא נזכר. "כל ההשקעה הכלכלית והעבודה נזרקו לפח, אמרנו שלום לאלבום והכנסנו אותו למגירה, ומשם, במקום לדאוג לפרנסה, עבודה, קריירה, אישה וילדים, התחלתי לעבור בבתי חולים כד להבין מה הגוף שלי רוצה מהחיים שלי. עברתי שנתיים לא קלות והתנתקתי לגמרי ממוסיקה". 

למזלו של גוטמן, הוא התברך במשפחה וחברים קרובים שתמכו בו לכל אורך הדרך. אחד מהם הוא אורפז אגרונוב, שממש לא במקרה הוא גם המפיק והמעבד של האלבום הנוכחי, שקרוי בפשטות על שם יוצרו – 'חגי גוטמן'. "אורפז פשוט בא אלי יום אחד במהלך טיפול בבית החולם ואמר לי שהוא מודע למצבי הרפואי והכלכלי, אבל למרות זאת הוא רוצה שאכתוב שירים", אומר גוטמן. "הייתי סקפטי ולא האמנתי שאני יכול, אבל אספתי את עצמי ואחרי פחות מ-24 שעות נולד שיר שנקרא 'מתוך חלום', שאת הטקסט שלו עזר לי לכתוב ספי כהן. החבר'ה הגיעו לאולפן, הקשיבו, עיבדנו והקלטנו ומשם זה התגלגל ונולדו עוד שירים, חלקם יש מאין. אורפז עודד אותי לכתוב על כל מה שעובר עלי ולכן אפשר לומר שמדובר באלבום קונספט, כי בעצם אין בו הפסקות, אלא חיבורים. הקלטתי שיחות עם אחיות ורופאים והעברתי אותן בין השירים. בנוסף, שומעים סבל וקולות של מכשירי עירוי. לא חסכנו כלום. רציתי אלבום מיוחד, ואין מיוחד מזה. לקחנו בחשבון שכל האמצעים כשרים, ועשינו עריכה ועבודה דיגיטלית כך שיש שירים בהם אני מנגן על כל הכלים. יצרנו מקשה אחת בת 40 דקות שתכלול כעשרה שירי רוק ישראלי, לא כולל קטעי הקישור".

חגי גוטמן משתף כאמור פעולה עם להקת נערי הליווי – רוני הוד, ואביב בונן (תופים), יובב אברהם ומאור חי (גיטרות), עידו הרשקוביץ (בס) ושלומי מאיה (קלידים).

העבודה על האלבום, שנמשכה שש שנים תמימות, החלה לצבור תאוצה ובדרך הייחודית שעבר, מצא עצמו גוטמן כותב את השיר 'הכל שטויות', שנולד, תאמינו או לא, בתוך מכונת MRI  ובמהלך בדיקה. "יש למכונה הזו רעש וגרוב מוזר ואתה תלוש בחוסר תחושת זמן", משחזר גוטמן. "זה גורם לך להתחיל להיכנס לתוך עצמך. התחלתי לשנן לעצמי משפטים כמו 'תחזיק חזק אל תישבר'. אלה אמנם קלישאות, אבל באותו רגע זה עזר לי וכמובן השורה האופטימית שסוגרת את השיר אומרת – 'בסופו של דבר הכל שטויות, העיקר הבריאות' ".  

"המחלה הפכה את השירים שהיו באלבום שנגנז ללא רלוונטיים ביחס למה שאני עובר. אני אדם כנה, בעיקר עם עצמי. אין טעם לשיר על אהבה נכזבת כשאתה מתמודד עם החיים עצמם. ההחלטה לעבוד על הפסיפס היא בעצם השיקום שלי והדרך שלי לחזור לבמה. אני מקשיב לשירים וזה משרה בי בטחון". 

סדר היום הדי מטלטל של גוטמן, כולל טיפול כימי אותו הוא עובר ביום שני, ולאחריו זקוק למנוחה בת שלושה ימים. ביום חמישי הוא עורך הקלטות באולפן ובמהלך סופי השבוע משתדל לנוח או לכתוב. פעם בשישה שבועות הוא 'מאבד שבוע וחצי מהחיים', לדבריו, עקב טיפול ביולוגי שנעשה באשפוז בבית החולים 'איכילוב'. "זה כולל רעל שמזריקים לך לאט לאט ובמשך הרבה זמן, סבל שקשה לתאר", הוא אומר. "אני סובל ממחלת עצם שיוצרת גידולים בעצמות ועם הזמן הופכת אותך לבלתי כשיר בחלק העליון של הגוף, עם גושים בכתף, במפרקים, בשורש כף היד ודלקות בעמוד השדרה. אני באמת לא מאחל את זה לאף אחד". 

"נכון. כל הזמן יש, אבל החוכמה היא לקום בבוקר, גם כשאתה לא ישן בלילה, ולהגיד לעצמי שזה יום חדש וקטן עלי. אני משתמש בגראס רפואי כדי להתמודד עם רגעי השבירה, ומשתדל לא לתת לעצמי ליפול. למזלי יש לי חברה מדהימה, חן אולשביצקי, שאוהבת אותי מאוד ומרימה אותי מעל המים בכל פעם שהיא רואה אותי יורד במדרון. אותו דבר לגבי אורפז וחברי הלהקה, ברגע שהם רואים שאני סובל מחוסר בטחון או החמרה במחלה אני זוכה להמון תמיכה". 

חגי גוטמן (35) שר ומנגן על גיטרה, פסנתר, בס ותופים ובנוסף הוא מורה לגיטרה.

"תגובות מצוינות. כשאני מקבל במיילים או בפייסבוק תגובות שהשירים שלי חיזקו אנשים, זה ממלא אותי אושר. אפשר לומר שהסבל שלי בעצם גורם לאנשים סוג של נחת. מעבר לזה, יש כמה סינגלים תחת שמי ב-youtube. השיר 'הכל שטויות' הגיע לכ-65 אלף צפיות והשיר 'אני בא' עבר את רף ה- 24 אלף. השיר עוסק בחלום שחלמתי בבית חולים ואומר בין השאר ש'אני חלש אבל רוצה חזק, לא לחפש את היציאה'. בסופו של דבר יצא תקליט מדהים עם שירים אופטימיים, שלדעתי נותנים את התקווה למי שאיבד אותה". 

"אני עדיין מתמודד עם הטיפולים ומה שמחזק אותי הוא להופיע מול אנשים ולחזק אחרים. כל עוד ימשיכו להזמין אותי להופיע, אני מאמין שאעמוד בזה. לצערי זו מחלה ללא מזור ומדובר בהתמודדות לכל החיים". 

"להצליח להכניס שירים לרדיו, שהקהל יתמוך וכמובן לשיר תמיד, כי בזה אני הכי טוב. אני מופיע עם נערי הליווי בבתי ספר, והחלום הוא להמשיך להופיע בכל מקום מול כולם, ולא משנה אם זה מול 30 איש או אלפים, העיקר להופיע, לנגן ולהשמיע, ולקבל את המבט מאנשים שהם מבינים מה אתה רוצה - זה אומר הכל".