גוטע שאבעס: הסרט 'שאבעס מארגען' זכה בפסטיבל הקולנוע הישראלי בניס

אירוע מרגש התרחש ב-12 במרץ אי שם בניס שבדרום צרפת, עת הוקרן בפסטיבל הקולנוע הישראלי במקום הסרט 'שאבעס מארגען' של הבמאי אור דותן - מעשייה קצרה על מילוי צוואתו של מוטי וסרמן ז״ל, שרצה להיקבר מול הים. בניו מגשימים צוואתו, מוציאים גופתו באישון לילה ובדרך נתקלים בקשיים המזכירים להם מדוע כל כך התרחקו.

לפני כשבוע התבשר דותן כי הסרט שלו – פרויקט אמצע בלימודי התואר הראשון לקולנוע במדרשה לאמנות - בית ברל -  זכה במקום הראשון בקטגוריית הסרט הקצר.

בעבר השתתף הסרט בפסטיבלים בגרמניה, אנגליה ובפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים, ולאחרונה התקבל לשני פסטיבלים נוספים - בקליפורניה ובברלין.  

יש לציין כי הפסטיבל בו זכה, המתקיים בניס זו השנה העשירית, הפך לשם דבר במקום. כ-30 אלף יהודים מתגוררים בעיר והפסטיבל מנוהל על ידי אנשי הקהילה היהודית בפורמט לא קונבנציונלי – בו מוקרנים במשך חמישה שבועות מדי יום ראשון שני סרטים – קצר וארוך – ובכל אחת מההקרנות האולם הענק מלא עד אפס מקום בצופים מכל הגילאים – מילדים ועד פנסיונרים -  בשל פופולריות האירוע.  

"הרעיון לסרט נולד בעקבות הנושא של קבורה בקומות", משתף הבמאי אור דותן בראיון ל'נתניה נט'. "זה החל להעסיק אותי כשראיתי את הכוורות בבית העלמין בירקונים לפני כארבע שנים, כשמשרד הדתות עשה קמפיין בו הוסברה ההכשרה ההלכתית - סוג של קומבינה שבתוך כל כוך מפזרים אדמה וכך כביכול מתקיים הפסוק 'מעפר אתה ואל עפר תשוב'. פשוט הכשירו את השרץ. הפרטאץ' הזה עורר אצל אבא שלי תגובה צינית ומצחיקה לפיה אם כבר יקברו אותו בדבר כזה אז לפחות שישימו אותו בפנטהאוז. התגובה עוררה בי רעיון לתסריט שהתגלגל לשנה של כתיבה, כאשר במקור הגופה אמורה הייתה לעבור מהקומה הראשונה לפנטהאוז ובסוף בסרט עצמו היא מועברת מבית הקברות אל הצוק מול הים". האב המצולם בסרט הוא אמנם אביו של דותן, שמעון, אך אור מבהיר כי מעבר לכך אין לו קשר לדמות שבסרט הבדיוני, המדברת כביכול מהעולם הבא.   

"אבא שלי פולני יליד לודז', כך שלדברר רגשות זה לא בדיוק הצד החזק שלו", אומר אור בחיוך על התגובה של אביו לסרט, "אבל הוא מאוד התרגש כשהסרט יצא ומן הסתם העיסוק בנושא נוגע לו. הוא יותר קליל בתפישת העולם שלו ולקח את זה בהומור כמו שהסרט מנסה לעשות ולא ברצינות תהומית. מעבר לזה לאחר הזכייה קיבלתי הרבה תגובות חיוביות ומפרגנות". 

אור דותן (30) נולד וגדל בשכונת רמת פולג בנתניה. בשלוש השנים האחרונות הוא מתגורר בתל אביב, שנתיים מהן עם בת זוגו. למד במגמת קולנוע בתיכון 'אלדד' בנתניה, והבין שייעודו בתחום הסרטים בעקבות המורה יאיר הוכנר – במאי, מבקר סרטים וכן מייסד ומנהל פסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב. שאבעס מארגען הוא סרטו הראשון. 

בימים אלה עובד דותן על סרט הגמר של התואר שצפוי להיות דוקומנטרי – מסע אישי שעבר עת ביקר אצל בני משפחה וחברים בניו יורק וסאן פרנסיסקו, בעקבות החלום הגדול לעבור לאמריקה ולעשות סרטים. "בסרט אני בוחן את אפשרות ההגירה לארה"ב בצורה בוגרת יותר מעוד חלום של ילד", הוא מספר ונזהר מספוילרים: "בוא נגיד שהיו תהפוכות במהלך המסע, ובסופו של דבר נשארתי פה". מלבד בימוי, צילם אור שני סרטי גמר עלילתיים של חברים וכעת הוא מצלם סרט גמר נוסף של חבר לתואר. פרט פיקנטי נוסף הוא עבודתו כעורך וידאו בחטיבת החדשות של תאגיד השידור, שעלתה לאחרונה לכותרות שלא בטובתה, בעקבות ההסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון – לפיו תפורק חטיבת החדשות ומי שיאייש אותה יהיו אנשי רשות השידור. 

"התחלתי בחטיבת הדיגיטל והייתי מחלוצי חטיבת החדשות", מספר דותן, שלקח חלק בהפגנות של עובדי התאגיד כנגד ההסכם האמור. "כרגע אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל וההתלחששויות הפוליטיות לא נוגעות לנו. כמובן שהנושא עלה ויש הרבה אי ודאות מסביב, אבל אנחנו צריכים לקום ולצאת לדרך בסוף החודש על פי חוק ואני מקווה מאוד שזה אכן מה שיקרה".       

"השאיפה אחרי סרט הגמר היא לעשות עוד סרט קצר ולהתנסות בהפקתו מחוץ למסגרת הלימודים. יש לי כבר כמה רעיונות ראשוניים שאני רוצה לכתוב לעומק. בהמשך השאיפה והמשימה הענקית היא לעשות סרט באורך מלא".