שבוע ראשון בלי הלב של מיכל

משפחתה הקרובה של מיכל בן רעי ז"ל, שנפטרה בשבוע שעבר יומיים לאחר לידת בתה השלישית בעקבות מחלת הסרטן שהתגלתה אצלה בחודשי ההיריון האחרונים, עברה את השבוע הקשה בחייה.

הבעל יוני והילדים מאיה (8) ועומרי (5), מנסים בקושי לאסוף את השברים ולהסתגל למציאות החדשה ללא אחת הנשים הפעילות, המוכרות והאהובות בנתניה. במקביל, דואגים כולם לשלומה של התינוקת רומי, שכבר לא תזכה להכיר את אמה.

אלפים ליוו בשישי שעבר את בן רעי ז"ל בדרכה האחרונה בבית העלמין באבן יהודה, אבל התמיכה והסיוע לבני הבית הלכו והתעצמו במהלך השבעה, שהסתיימה כבר ביום שני בשל חג השבועות. בעיקר נכונים הדברים לגבי בנות "מעגל הנשים" אותו ייסדה בן רעי ז"ל. "המצב החדש עדיין טרי, אבל אנחנו נמצאים עבור המשפחה לכל עזרה שהיא רק תידרש", מדגישה נטלי פדר, חברת מעגל הנשים.      

בימים האחרונים זכתה המשפחה לסיוע בכל הנוגע לבישולים וסידור הבית, כשגם הילדים מאיה ועומרי לא נשארו לרגע לבדם. רומי עדיין שוהה בפגיה בבית החולים, מתפתחת ומצבה מתייצב. המשפחה זוכה במקביל לתמיכה ועזרה גם מאנשי הצוות הרפואי. "הבית מלא כל הזמן בכמות מטורפת של אנשים והמשפחה זוכה לעזרה ללא הפסקה", ציינו מספר חברות. בנוסף, מחפשת המשפחה מטפלת Live in לרומי וכן עזרה ליוני עם הילדים ותפעול הבית. עם פרסום ההודעה, זכתה משפחת בן רעי לפנייה מעשרות מטפלות שהביעו רצון ונכונות לסייע. 

חברותיה הקרובות של מיכל מתכוונות לפעול בכל דרך כדי להנציח את פעילותה הענפה. עוד לפני שהתקבלו החלטות בעניין, הודיעה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, כי החצר הנשית בעיר, המהווה מרחב פתוח, רב תרבותי, מגן ומעצים לנערות ונשים צעירות (בגילאי 13-30) במצבי מצוקה וסיכון ובפני כל מי שמבקשת תמיכה חברתית, רגשית, חינוכית או טיפולית – תיקרא על שמה של בן רעי ז"ל. 

"אישה מדהימה. יפה חיצונית ועוד יותר פנימית. באישיותה הקורנת והכובשת הצליחה להקים את מעגל הנשים בנתניה, עיר מגוריה עד השנה האחרונה, בה עברה לאבן יהודה השכנה", ספדה לה פיירברג-איכר. "מתנדבת בכל רמ"ח איבריה. הלב נשבר כשנודע לנו על לכתה מאיתנו כך פתאום באמצע החיים ואין מילים שיכולות לבטא את גודל הכאב על האובדן הקשה. אין מילים שיכולות לנחם את בן הזוג המדהים שלה ואת שלושת ילדיה הקטנים, ביניהם תינוקת בת יומיים. בעוצמות שבהן ניחנה אין לי ספק שהיא תמשיך להגן על משפחתה ועל כלל האנשים שזכו להכירה. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים". 

"מיכל נגעה בכל כך הרבה אנשים, כולנו הרגשנו אותה ואני בטוחה שעוד נרגיש אותה", אומרת פדר בכאב. "יש לנו הרבה רעיונות כיצד אפשר להנציח אותה וכמובן שכל דבר ייעשה בשיתוף פעולה מלא עם המשפחה. מבחינתנו זו הצוואה של מיכל. היא מלווה אותנו בכל יום, קשה מאוד ובלתי נתפש שהיא כבר לא איתנו, אבל כשאני קמה בבוקר אני אומרת לעצמי שאני יודעת מה אני צריכה לעשות – להנציח את מיכל בכל פעילות שלנו. זו שליחות חשובה מאין כמוה עבור כל חברות מעגל הנשים ואנחנו חדורות מוטיבציה לבצע אותה".