ערב יום השואה והגבורה תשע"ז – נפתחה בבית הספר אורט גוטמן, תערוכת אמנות, המנציחה את דמותו של חסיד אומות העולם, צ'יהונה (סמפו) סוגיהרה, המכונה שינדלר היפני

סוגיהרה, היה דיפלומט יפני שבהיותו קונסול יפן בקובנה הציל בזמן השואה את חייהם של אלפי יהודים מליטא ופולין, תוך שהוא מנפיק להם אשרות יציאה.

תירוכת אומנות בגוטמן- צ'יהונה סוגיהרה

תערוכה באורט גוטמן. ציהונה סוגיהרה

תערוכת האמנות באורט גוטמן הינה תוצר לסיכום שנת לימודים של כיתה י'4 במפגש בינתחומי של שני מקצועות לימוד, היסטוריה ואמנות, במסגרת הערכה חלופית בתכנית ל"למידה משמעותית". הלמידה התמקדה סביב דמותו ופועלו של חסיד אומות העולם – סוגיהרה, במטרה לעצב את דרך הנצחתו בנתניה. במסגרת זו וכחלק מהלמידה הכיתתית אודות סוגיהרה בשיעורי ההיסטוריה, יצאו תלמידי מגמת הגרפיקה לסיור מודרך ברחבת הזכרון סביב בית יד לבנים: באנדרטה משואה לתקומה, באנדרטת הנצחון ובקרון שהובא לנתניה והוצב שם בגן, במהלכו למדו אודות האנדרטאות וניתחו אותן מבחינה אמנותית וצורנית. בהמשך - יצרו התלמידים, במהלך שיעורי האמנות, סקיצות לאנדרטאות/יד זכרון לסוגיהרה, תוך שהם מתייחסים לערכיו של האיש ולמעשיו ההירואיים ובתוך כך משקפים אותם מבחינה רוחנית וחומרית. 

לאחר הקמת התערוכה, הדריכו התלמידים את חבריהם, מוריהם ואת צוות בית הספר לגבי יצירותיהם, כחלק מהמעורבות החברתית והמחויבות שלהם לתרום לקהילת בית הספר.

יש לציין כי עיריית נתניה פרוייקט בינלאומי להנצחתו של סוגיהארה, במסגרתו עלה כי בנתניה גרה כיום קהילת שורדים, אותה הציל סוגיהרה בזמן המלחמה. בין היתר, מתקיים בעיר פרוייקט הנצחה, הכולל את תיעוד הניצולים, וזאת במסגרת תרומתו של איש העסקים היפני ריקוהו מדרמה, שהקים בנתניה פלנטריום. כמו כן קראה העירייה רחוב על שמו, בצמידות למרכז.

חוה אפל, מנהלת מוזיאון נתניה, שאביה היה אחד הניצולים, ביקרה בתערוכה ואמרה בהתרגשות : "לנו יש מן המשותף - לא היינו פה ללא סוגיהרה".עוד הוסיפה "נדהמתי מעומק ההפנמה, ההבנה וההזדהות שחשו התלמידים עם הדמות הרחוקה ההיא. אני מצדיעה להם ולכל צוות בית הספר."

טל בר מעוז, מנכ"לית אורט גוטמן: "למידה בדרך חקר בינתחומי, באמצעות יצירת תוצר כלשהו ובמיוחד ביצירת אמנות, היא דרך משמעותית להבנה ולהפנמה של הנלמד. התלמידים מגלים בעצמם ואת עצמם ובאמצעות עבודת צוות מחזקים את היכולת הלימודית. העיסוק בנושא השואה ובסיפורים המיוחדים של הניצולים בכלל ושל בני העיר בפרט יעמיק את הקשר של בני הנוער למקום בו הם חיים וגדלים. אני מאמינה שלבית הספר תפקיד משמעותי ביצירת הקשר הזה ומבטיחה שנמשיך ונפתח תכניות לימוד מעשירות שיחברו את תלמידינו לקהילה שסביבנו ולעולם הידע התרבותי. כבת לאם ניצולת שואה וכאשת חינוך אני רואה שליחות בתפקידי, להמשיך ולהעביר מדור לדור את זכרון השואה".