הכירו את דודו פריז הדי ג'יי של בלייני האזור
בוודאי רבים מכירים אותו, אך אלו שלא - הגיע הזמן. דודו פריז הוא הדיג'יי המוכר והמוכשר אשר מתגורר באזורנו ודואג לנו למוזיקה איכותית, מושקעת ועשויה עם המון אהבה.
ראיינו אותו וגילינו אדם מרתק שהמוזיקה עבורו היא החיים.
דודו פריז, בן 27 נולד וגר בנתניה "מאז שאני זוכר את עצמי המוזיקה תמיד שלטה בחיי. כבר מגיל צעיר הייתי עסוק בלהכנס לעולם המוזיקה ולקדם את עצמי בתחום כדי להיות דיג'יי בסופו של דבר".
מתי ואיך נחשפת לעולם המוזיקה ולתחום התקלוט בפרט?
"זה קרה בגיל 12, צמוד לחנות של אבא שלי הייתה חנות של כלי זמר בעיר שהייתי נוהג לבקר בה ומשם בעצם הכל התחיל. מידי פעם הייתי עושה שם שיעורים פרטיים, בהמשך קניתי מהם ציוד והתחלתי להפיק אירועים ומסיבות משלי. הרמתי הפקות עם הזמנות של די'גיים מוכרים ומנוסים בתחום ובכך למעשה קידמתי את עצמי ולמדתי תוך כדי את העבודה. כמובן שהכל דרש עבודה קשה ומאומצת ועם הזמן העניינים התחילו לתפוס תאוצה והטלפונים התחילו לזרום.
קיבלתי ליין קבוע בימי חמישי בלכת ובהמשך גם בימי שישי. במקביל התארחתי בחממה ובצוף על המים ומאז התחלתי לנגן בכל הארץ, מצפון ועד דרום לא היה מקום שלא ביקרתי בו".
בעולם יצא לך לנגן? " יצא לי לנגן באיטליה באירוע של יהודים שהגיעו אליי כששמעו אותי מתקלט במועדון כאן בארץ ויצא לי לתקלט בהפלגת מתגייסים בנאפה".
דודו סטייל
"הסגנון שלי הוא מיינסטרים, מוזיקה אלקטרונית, שחורה ולהיטים. אני לא מנגן רק מה שהקהל מכיר, אני תמיד דואג לאתגר אותם בחומרים חדשים ואיכותיים. כמה שאני בלב המיינסטרים אני מאוד מושפע מהטכנו ומוזיקה שהיא יותר מונוטונית ומינימליסטית ואני מאוד משתדל להביא את זה לידי ביטוי גם במיינסטרים".
מה סדר היום שלך? אתה הרי עובד בעיקר בלילה
דודו מסביר לי שדיג'יי טוב עובד במהלך כל היום ולא רק בלילה. "אחרי שאני מתעורר אני יושב לעדכן את עצמי במוזיקה על בסיס יומי, במהלך היום אני יוצא לפגישות עם זוגות שרוצים שאנגן להם בחתונה ובלילה אני מתקלט". דיג'יי טוב חייב להיות תמיד מעודכן כדי לאתגר את הקהל שלו. הקהל צריך להגיע למסיבה ולשמוע משהו חדש ולא משהו מאוס וחרוש".
היכן ניתן לשמוע אותך מתקלט ולשמוע חומרים שלך?
"היום עיקר העבודה שלי היא בחתונות ומסיבות. אין לי קביעות במועדונים, אך כן יש לי מספר מועדונים בארץ שאני מתארח אצלהם אחת לחודש בערך. באזור שלנו אני מנגן באיניגו, גאגוס, ג'ולי רוג'ר. מנגן גם בצפון ובהפקות של ימי סטודנט. מעבר לכך, אין יותר מידי חומרים שלי שמפורסמים ברשת. את החומרים שלי אני אוהב לתת בלייב. מה שכן אני אחת לכמה חודשים מוציא דיסק בשיתוף פעולה עם מועדון. כמובן שגם לדעת לאתגר את הקבל בדיסק חשוב מאוד".
מיהו דיג'יי טוב ומה אתה חושב על אומני מוזיקה בארץ?
"ה- א' ב' של דיג'יי מיינסטרים זה 'קריאת קהל', היכולת שלך להיות קשוב לערב ולקהל. יש הרבה אומנים שהם 'נעולים' על האומנות שלהם ולא מוכנים לנגן משהו אחר. לדעתי דיג'יי צריך להגיע ממקום בלי אגו בעניין הזה ולהיות קשוב מאוד לקהל שלו ולזרום איתו. מעבר לזה תמיד צריך להיות עם היד על הדופק ולתת לקהל משהו שהוא עדיין לא שמע. טכנו לא ישתנה לעולם אבל דיג'יי מיינסטרים חייב תמיד להישאר מעודכן ולדעת לזהות מה יהיה הדבר הבא. הטכנו והדיפ האוס לא משתנה לעיתים תכופות כמו המיינסטרים שמשתנה מאוד מהר".
נושא רגיש שדודו לא יכול לעבור עליו בשתיקה הוא עניין המיתוג של הדיג'יים והפיכתם ללוגו וסמל. "היום יש מגמה בעולם של דיג'יים שבאים רק לתת 'שואו' עם ידיים באוויר בלי לתת משמעות למוזיקה שהם עושים. זה עצוב שהגענו למצב כזה. הם מגיעים עם סטים מוכנים בלי להקשיב לקהל באמת ולדעתי זה דבר המזלזל באינטיליגנציה של הקהל ונורא למקצוע".
מול איזה קהל בעולם היית מעוניין לתקלט?
"מול הקהל שלי היום. אני מאוד מבסוט מאיפה שאני נמצא. התחביב שלי הפך למקצוע ואין ערב שאני לא מתרגש ממנו. הכיוון שלי הוא בעיקר בחתונות ומסיבות. גם אם אני מנגן חמישה ימים בשבוע בחתונות, אני תמיד אפנה יום כדי לנגן במועדון. אני מאוד מאמין בדיג'איים שמנגנים במועדונים, הן מבחינת העידכונים המוזיקליים שהם מקבלים והן מבחינת היכולת שלהם לאתגר את הקהל במשהו חדש. יש לי מלא אהבה למקצוע הזה וכל אירוע מרגש ומשמח אותי כשאני על הבמה".