כל מבוגר צריך מגרש משחקים
מגרש המשחקים
היום הבנתי עד כמה המשפט הזה הוא הכרחי. סיפור אמתי לגמרי: לפני מספר ימים אריאל, בתי הבכורה בת ה- 6 נגשה אלי ובקשה לישון אצל חברה מהגן
הסכמתי כמובן, מסוקרנת לראות האם אכן תעביר את כל הלילה בבית חברתה, מאחר ומעולם לא הסכימה לישון מחוץ לבית.
יום לאחר מכן נגשה אלי ובקשה : "אימא, בואי נעשה תרגיל. בואי נתכונן".
"נתכונן למה?" שאלתי והיא ענתה: "את תהיי הילדה אליה אני הולכת לישון ואני אהיה אני. אני רוצה שיצליח לי לישון אצלה".
נדהמתי מהבקשה שלה.
הילדה בעצם מבקשת לעשות סימולציה! היא מתכוננת לקראת מפגש עם רגש שהיא לא יודעת איך תגיב אליו באותו הרגע, היא מבינה שהיא עלולה לחזור הביתה אז היא מבקשת לעשות תרגול.
אמרתי לה שהרעיון גאוני וקבענו לתרגל למחרת בערב.
לפני שהתחלנו את התרגיל שאלתי אותה אם היא תרצה לקחת אתה לחברה חפץ כלשהו כמו תמונה של האחים שלה, או של המשפחה כדי שתרגיש שאנחנו אתה כל הזמן.
אריאל ענתה שתמונה זה לא רעיון טוב כי היא תתגעגע וזה רק יעציב אותה. היא חיפשה (וזו הגדרה מדויקת שלה) חפץ, שמצד אחד ישמח אותה ומצד שני ירגיע אותה.
עוד הבחנה שהטריפה אותי בעומק החשיבה שלה.
איך ילדה בת 6 יודעת להגדיר בצורה כל כך מדויקת שהיא רוצה חפץ שירגיע אותה ובאותה הנשימה לא יעציב?
אחרי חיפוש בחדר, מצאנו בובת כלב שסבתוש קנתה לה.
הבאנו את הבובה לסלון והתחלנו את הסימולציה (כולל פתיחת שיחה של אהלן מה נשמע? רוצה לשחק?). הבנתי שהיא מנסה לעבור דרך כל נקודות המפגש בבית שהוא לא שלה בו תשהה בלעדינו. היא חפשה את המקומות בהם תרגיש שהיא עלולה ליפול ועברה שלב שלב ,לא מוותרת על שום נקודת מפגש פוטנציאלית. ובאמת זיהינו (דרך שיחה) מהם המקומות שהיא עלולה לרצות לחזור הביתה ודיברנו על זה.
אני הייתי בעננים! לילדה הקטנה (גדולה) שלי יש עומק של שחיינים אולימפיים.
זה גרם לי לחשוב האם אנחנו כמבוגרים מתכוננים לקראת מפגש עם רגש / אדם / סיטואציה בצורה כזו? האם אנחנו יודעים לזהות איפה המקומות בהם אנו עלולים ליפול? אולי כדאי לנו.
התודעה שלנו הוא מגרש משחקים אז למה אנחנו עושים מלא סימולציות בסדנאות שונות עבור מקום העבודה, אבל לא עושים סימולציות עבור מפגשים כאלו ואחרים בחיים שלנו? במקום הכי חשוב לנו.
האם יש לנו חפץ או בנק של חפצים או סימן שעוזר לנו להתגבר על הרגשות הפחות נעימים?
אני למדתי מילדה בת 6 מה זה לקחת את התודעה שלי ברצינות ולהתכוונן למקום בו אני רוצה להיות.
אגב, הצליח לה. היא קמה בבוקר מאושרת ומועצמת מעצמה.
אני הועצמתי ממנה, ושמחתי על הזכות שהיא נתנה לי להוביל אותה בתהליך שחששה ממנו.
