תשעה באב, גירוש ספרד והאנוסים

תשעה באב הינו יום אבל על חורבן ירושלים, חורבן העם וחורבן בית המקדש. במהלך ההיסטוריה היהודית הצטרפו אירועים נוספים לתחושת האבל והחורבן והאסונות השונים קיבלו ביטוי גם במועד זה. מגילת איכה, אותה קוראים בתשעה באב, מתארת את האסונות והזוועות שנעשו בירושלים והכתוב בה יכול להתאים לאסונות ואירועים כגון: מסעות הצלב, פרעות וגירוש ספרד

גרוש יהודי ספרד | תמונה: אתר בית התפוצות

הפזורות הנסתרות – סיפורם של צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל

בשנת 1492 גירשו פרננדו השני ואיזבלה, המלכים הקתולים של ספרד ופורטוגל, את היהודים, שלא הסכימו להמיר את דתם. תוך שלושה חודשים עזבו כ-20,000 יהודים את ספרד ויותר מחציים עבר לפורטוגל. המעבר לא צלח והיהודים הוכרחו להמיר את דתם בכח. חלקם לא שרד והתבולל וחלקם נרצח. חלק לא מבוטל, ששמר בסתר על היהדות מתעורר כעת.

מדוע מתעוררים האנוסים לחפש את יהדותם?

אחרי 500 שנים, החלה בעשור האחרון התעוררות של צאצאי האנוסים לחפש את שרשיהם ולהכיר בזהותם היהודית. דורות רבים שימרו משפחות האנוסים, במיוחד הנשים, מנהגים שהיו קיימים בבתיהם מבלי לדעת את מקורם. מנהגים כגון: הדלקת נרות בערב שישי מתחת לשולחן, כיסוי ראש לנשים, טאטוא הלכלוך למרכז החדר (במקור המזוזה), שחיטת התרנגול בסכין ותלייתו להוצאת הדם ועוד רבים אחרים.
מדוע כעת? עם התפתחות התקשורת והיכולת ליצור קשרים למרחוק, החלו צאצאי האנוסים לשמוע על אחרים החולקים את אותם מנהגים ולחקור את מקורם. מפגשים שהתקיימו בטיולי הנוער בעולם, החלפת סיפורים מבית והשוואתם לסיפוריהם, זירזו אותם לחפש את שרשיהם. מספרת חנה איל, בת למשפחת אנוסים, כי את מסעה ליהדות החלה בהיכרות עם השפה העברית וסיפורים על ישראל והיהדות מהצעירים שהכירה בנפאל. היא חשה לדבריה קירבה וחיבור והחלה לחקור את שורשיה. היא עברה גיור, נישאה לשי ישראלי שהכירה בהודו, אם לשתי בנות וחיה בישראל. זאת ועוד, הקמתה של מדינת ישראל העלתה את תחושת הגאווה של היהודים בתפוצות. לא עוד יהודים גלותיים, חלשים ועלובים אלא גיבורים המקימים להם מדינה. הכרה זו איפשרה לצאצאי האנוסים "לצאת מן הארון" ללא חשש ובגאווה.

המכון לחקר יהדות ספרד והאנוסים במכללה האקדמית בנתניה

המכון, הנמצא בתוך המכללה בנתניה, הוקם כתוצאה מההתעוררות המפתיעה של צאצאי היהודים ועוסקים במחקר אקדמי עכשווי. המכון הוקם רשמית בשנת 2011 על ידי שלמה בוזגלו שמנהל אותו עד היום. בראיון שקיימתי עם שלמה בוזגלו הוא סיפר: "המכון הוקם על בסיס סיפור אישי. נתבקשתי לעזור לבן דודי בנושא גיור של בת אנוסים ונישואין ומכיון שלא הבנתי דבר בנושא זה פניתי לעמותה קטנה שהייתה דאז "קאזה שלום" שעסקה בנושא האנוסים ובראשה עמדה גב' מדהימה בשם גלוריה מונד. יחד איתה הקמנו את המכון. הקמת המכון נבעה מהתודעה שנושא האנוסים הוא רחב וצריך לעשות הרבה כדי להחזיר את בני האנוסים ליהדות. התייעצתי עם רבים וההחלטה הייתה שצריך להקים את המכון באוניברסיטאות. פניתי למספר אוניברסיטאות בארץ שדיברו על החשיבות אך סירבו לפתוח את המכון אצלם. לשמחתי, פנייתי אל נשיא המכללה דאז בנתניה, צבי ארד, נענתה בחיוב".

שלמה בוזגלו מנהל מכון המחקר של האנוסים במכללה האקדמית בנתניה

המכון ממוקם בתוך הספריה, בו שתי קומות וספרים רבים מונחים על המדפים. למטה, אולם אליו מגיעים סטודנטים המחפשים שקט בעבודתם ולמעלה משרד וחלל עבודה קטן של שלמה ושל אורי, שהגיע מברזיל ועוזר לו בכל נבכי מסמכי האינקויזיציה ואחרים.
לשאלתי האם סטודנטים לומדים את נושא האנוסים ענה שלמה: "לצערי לא. בכל אוניברסיטה יש קורסים כלליים על כל מיני נושאים, שאינם קשורים למקצועות אותם לומדים הסטודנטים והסטודנטיות. על קורסי בחירה אלה הם מקבלים נקודות זכות לתעודה שלהם. הייתי שמח שגם במכללה האקדמית בנתניה יאפשרו לי לפתוח קורס שיחשוף את בני הנוער לפלא הקורה בימים אלה: יהודים רוצים לחזור לארץ, לשרת בצה"ל ולגדל את ילדיהם כיהודים לכל דבר".
חשיבותו של המכון עולה מתוך דבריה של חנה איל, שסיפרה בכנס שנערך בבית התפוצות בתל אביב ובשיתוף המכון: "במהלך החיפושים שלי הגעתי למכון האקדמי ושם קיבלתי רשימה של מנהגים של בני האנוסים. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מודעת לכך, שהמנהגים שהיו בביתי אינם שייכים רק למשפחתי אלא מקורם במצוות הקיימות ביהדות".

האם יש למדינת ישראל מחוייבות לבני האנוסים?

הרב ישראל נתנאל וורצמן, רב אורתודוכסי, הינו הרב של קהילת "טוב להודות לה'" אשר בבאר שבע. בשנת 2017 הוא קיבל את אות יקיר העיר. הרב מקיים מרכז גיור שמשלב לימודים ופרקטיקה כאחד. זהו מרכז ייחודי בו למועמדים יש קהילה והם יכולים ליישם את מה שהם לומדים הלכה למעשה כגון: תפילות, ארוחות שבת, חגים, זמירות, חתונות ובריתות.
"הגיע הזמן שעם ישראל ומדינת ישראל יתחילו לפתוח את הזרועות ולאסוף לחיקם את האנשים האלה" טוען הרב וורצמן. " יש להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי. אלו הם צאצאים של יהודים שהטבילו אותם בכח בפורטוגל. אחת המצוות היפות ביהדות היא פדיון שבויים, ואני רואה באנוסים שבויים, שצריך לפדות אותם. על הארגונים שעוסקים בנושא זה, הסוכנות, משרד הקליטה והייתי ממליץ גם לרבנות הראשית, לשבת ולראות איך אפשר לעזור לשבויים אלה, להקל עליהם ולקבל אותם".
אני מצטרפת לדבריו.