המשפט העברי מנע הפעלת צו הריסה מינהלי

כידוע, צו הריסה מינהלי הינו הליך דרסטי וקשה, אשר בסופו נהרס המבנה שנבנה ללא היתר בתוך ימים ספורים. כך היה בתחילה גם עם תושבת העיר נתניה אשר בנתה תוספת של כ-30 מ"ר בחצר הצמודה לביתה.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בנתניה הוציאה מיידית צו הריסה מינהלי, ובתחילה סוכם בין סנגורה הקודם של התושבת והתובעת העירונית, כי צו ההריסה יבוצע בתוך 45 יום, וגם זאת בשל התחשבות במצבה הרפואי של בעלת המבנה.

=

אילוסטרציה | צילום: סיון נצח  

מאוחר יותר, ימים ספורים בטרם ביצוע צו ההריסה, פנתה התושבת למשרדו של ד"ר ניסן שריפי, והוא החליט לנקוט בצעד בלתי שגרתי : לבקש אורכה מבית המשפט על מנת שיתאפשר ללקוחתו החולה להוציא היתר בנייה למבנה שבנתה.

ד"ר שריפי התבסס בבקשתו, בעיקר, על המשפט העברי וטען, בין השאר, כי: "בתגובתה של הוועדה המקומית יש כדי להוות חסם בעל משמעות לבקשת המבקשים, בוודאי כאשר תבקש הוועדה לנקוט במידה של 'יקוב הדין את ההר'. ברם, לימדונו כבר חז"ל, שכאשר המתדיינים, כמשיבה שלפנינו, מבקשים לנקוט בקו נוקשה ובלתי מתפשר, ללא כל אבחנה בין מקרה למקרה, אזי דרך פסולה היא זו, שבגינה חזינו בחורבן הבית, ובלשון התלמוד הבבלי :

'אמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה, אלא דיני דמגינתא לדיינו (= אלא מה ציפינו שידונו כדיני הגזלנים?), אלא אימא (=אמור) שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו (=עשו) לפנים משורת הדין' (בבא מציעא, דף ל' ע"ב)".
השופט אלי ברנד מביהמ"ש השלום בנתניה, הנחשב מומחה במשפט העברי, קיבל השבוע את גישתו של ד"ר שריפי, ולמרות התנגדות התובעת העירונית קבע כי "עניינה של המבקשת במצבה הנוכחי ובפרק הזמן הסמוך לניתוח שעברה מצדיק בהחלט לנהוג בה לפנים משורת הדין". לפיכך, באופן חריג, עוכב ביצוע הצו למשך 4 חודשים נוספים.