אלפים חלקו כבוד לגיבור ישראל איתי חן

אלפים צעדו על מנת לחלוק כבוד לסמ"ר איתי חן שנהרג וגופתו מוחזקת על ידי חמאס. חגית אימו של איתי: "אמרו לי שכדי לשחרר את הנשמה אני צריכה להגיד שאני סולחת לך, למרות שאני לא יודעת על מה יש לי לסלוח לך ילד טהור וגיבור שלי"

אלפי תושבים, בני נוער, חיילים ומשפחות חטופים השתתפו היום בצעדת תמיכה לזכרו של איתי חן, שנחטף לעזה בשביעי לאוקטובר והודעה על מותו נמסרה למשפחה ביום שני השבוע. 
אלפים ליוו את המשפחה כשהם נושאים דגלים וצועדים מבית המשפחה בשכונת עיר ימים בנתניה לבית כנסת "ישראל צעיר" ברמת פולג.
בבית הכנסת התקיים טקס מרגש בו נשאו דברים משפחתו של איתי וכן רבני הקהילה הרב עידו פכטר והרב יונתן ליברמן.
נכחו באירוע ראש העיר מרים פיירברג איכר, חברי מועצה רבים, חלק ממשפחות החטופים ואלפים מתושבי נתניה ומכל חלקי הארץ.

עין לא נשארה יבשה כשחגית חן, אימו של איתי נשאה דברים: "אין לנו אפשרות לעשות הלוויה מאחר ואיתי עדין לא פה, הוא מוחזק בידי חמאס ובחרנו לא לשבת שבעה מכיוון שלא השלמנו את המשימה, איתי לא איתנו. ומדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי להשיב אותו וכשישוב נעשה לו שבעה כמו שמגיע לגיבור ישראל.
איתי שלי. בשישי לאוקטובר בלילה דיברנו, היתה לנו שיחה מאוד רצינית ולא אופיינית על המשך דרכך המקצועית בצבא. לא נשמעת טוב רציתי לשמח אותך קצת, הצעתי לשלוח לך משהו טעים מהעיר שליד המוצב שלך.
לא היית רעב ואמרת שנדבר בשבת ושתשמח שאשלח לך למחרת. מי ידע שזו תהיה השיחה האחרונה שלנו, אחרונה ממש, לעולם. מאז אנחנו מדברים רק בחלומות שלי.

ביום שבת בבוקר כשראיתי את החדשות נחרדתי וחיפשתי אותך, כבר לא ענית לי.  כתבתי לך שנראה לי שפרצה מלחמה, שתיצור קשר, שאני גמורה. לא ידעתי שברגעים אלו ממש אתה מגן בגופך על המדינה שכל כך אהבת ושילמת את המחיר הקשה והנורא מכל עבורך ועבורנו. לא ידעתי עד יום שני השבוע שלא אחבק אותך יותר כל כך חיכיתי לך שתחזור אלינו לחיים שלנו, חיכיתי לחיוך הענק שלך, לצחוק המתגלגל, לשנינות לחיבוק שלך, ללכת איתך לסרטים, טיולים , לפנק אותך באוכל שאתה אוהב".

אלפים חלקו כבוד לסמ"ר איתי חן | צילום: נתניה נט 

"יש לי משהו חשוב ממש להגיד לך. הטקס הזה הוא בשבילך אמרו לי שכדי לשחרר את הנשמה אני צריכה להגיד שאני סולחת לך, למרות שאני לא יודעת על מה יש לי לסלוח לך ילד טהור וגיבור שלי. אני סולחת לך כדי לשחרר אותך. אני מבקשת ממך סליחה. סליחה אם אי פעם פגעתי בך, סליחה שלא הצלחתי להחזיר אותך עדין. אני מבטיחה לך שנעשה הכל כדי להחזיר אותך ותקבל את הכבוד המגיע לך, כבוד של גיבור ישראל" 

"אני פונה לאמא שלי ולאמא ואבא של רובי ז"ל שנמצאים למעלה, תמצאו את איתי, תחבקו אותו ותשמרו עליו"
"לא מאמינה שלא אראה אותך וכל מה שהיה זה מה שיהיה ולא יהיה עוד ממך ולא יהיה עוד איתך.
מאז שהתגייסת נלחמתי על כל דקה להיות איתך, שיגעתי את אבא רועי ואלון לבקר אותך, השתדלתי לא להיות אמא נודניקית מדי. השתדלתי לעשות לך טוב ולפרגן לך.
תודה על כל הטוב והאור שהכנסת לחיי, לחיינו. תמיד אהבתי אותך ואוהב אותך לעד, מלך האריות היפה שלי". 

חלק מדבריה המרגשים של חגית

בין הדברים שאמר רובי "אני רוצה לבקש סליחה מאיתי, לא הצלחתי לשמור עליך ועל זה אני מבקש סליחה. כשהוא התגייס, היינו בבית הכנסת בשבת שלפני. הרב ישראל, הוא זקן השבט, ביקשתי שיברך אותו. הרב ישראל בירך, עברה חצי דקה, עברה דקה, שתיים והוא המשיך (איתי הסתכל עלי במבט של "מה נסגר?"), קיוויתי שכל התפילות האלו ישמרו עליו, אבל זה לא הצליח לנו. איתי התגייס לצה"ל כמו גיבור, לוחם. הוא הגיע לבקו"ם והיה נעול על זה שהוא הולך לשיריון. הוא התקשר אלינו בערב וסיפר לנו משהו שלא קרה בהיסטוריה של צה"ל. הוא רצה להתגייס לשיריון ואמרו לו שאין מקום בשיריון. מישהו שמע על דבר כזה פעם? והוא לא הסכים שום דבר אחר. הוא נלחם, היה באוהל הסרבנים ובסוף הוא קיבל את הכרטיס - כיווון אחד לשיזפון כמו שהוא רצה, וזה שלו. הוא נלחם ולא ויתר, הציל המון יהודים בקיבוצים ובבסיס, איתי והצוות שלו"

הטקס המשיך עם השיר האהוב על איתי "שקיעות אדומות" והסתיים בתפילה להשבת החטופים ובקריאה לעילוי נשמתו של איתי.