דיון ראשון בבג"צ לגבי הכרתה של נתניה כעיר עולים

ביום ב' השבוע נערך דיון ראשון בבג"צ בעתירתה של עיריית נתניה כנגד משרדי הפנים והאוצר לתיקון העוול ההיסטורי:
הכירו בנתניה שקלטה כ- 70 אלף עולים כעיר עולים
בדיון קבע בימ"ש כי עתירת עיריית נתניה תוצמד לעתירת באר יעקב שהינה בנושא דומה, והן ינוהלו במשותף 

כיום קיימות כ– 50 רשויות מקומיות המוגדרות כערי עולים, והעיר נתניה אינה בתוכן, למרות שכבר משנת 1989 מהווים העולים החדשים כ – 40% מכלל תושבי העיר.

מעל עשור מקדמת ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר, מול משרדי הפנים והאוצר דרישה להכרה בעיר נתניה, העיר שקלטה כ-70 אלף עולים, כ"עיר עולים". ביום שני האחרון נערך דיון ראשון בבג"צ בבקשתה של ראש העיר להגדיר כאמור את נתניה כ"עיר עולים".

העירייה תוכל להעלות את הארנונה למשרדים ממשלתיים 

הגדרה זו תעניק לעירייה את הזכות לגבות 100% ארנונה ממשרדים ממשלתיים ומוסדות מדינה, לעומת 50% ארנונה רשאית העירייה לגבות כיום מנכסים ממשלתיים. כך תוכל העירייה לדבריה לתעל תקציבים נרחבים יותר לטובת קליטת העלייה המאסיבית.
עתירת העירייה הוגשה לבג"צ כבר בחודש דצמבר 2014 ע"י עו"ד רענן הר-זהב. בעתירה התבקשו שרי הפנים והאוצר לנמק מדוע העיר נתניה אינה מוכרת כעיר עולים, בעוד ערים אחרות שבתחומן לא נקלטה עלייה כלל, הוכרזו בשנות החמישים כערי עולים והכרזה זו לא עודכנה עד היום.

פיירברג: "הממשלה נמנעה מלתקן עיוות הסטורי"

ראש העיר, מרים פיירברג-איכר מסרה, "העיר נתניה מגשימה הלכה למעשה את החזון הציוני, עם קליטת עלייה מאסיבית מכל רחבי העולם ואנו רואים בכך זכות גדולה. למרות כל זאת, לדאבוננו, סובלת העיר מעוול היסטורי, שכן אינה נכללת ברשימת הערים המוגדרות כקולטות עלייה. אני מצרה על העובדה שנאלצנו להגיש בג"צ כנגד המדינה בנושא של אפליה מזעזעת, שרירותית ולא הוגנת בין רשויות מקומיות בישראל. הממשלה הייתה מחויבת לטפל בבעיה לפני שנים, אך לצערי נמנעה מלתקן את העיוות ההיסטורי, כאשר גם הערות מבקר המדינה בנושא משנת 2005 לא הביאו את הממשלה לכדי הפסקת הפגיעה הקשה בתושבי העיר נתניה".

בדיון קבע בימ"ש כי מאחר שמתקיימת עתירה באותו נושא משנת 2011 בעניין באר יעקב, הוחלט להצמיד בין העתירות ולנהל אותן במשותף.