פה קבור הכלב: איך מתמודדים עם עבירה שלא נעשתה?

בתקופה האחרונה הוגברה מאוד האכיפה בנושא צרכים של בעלי חיים שלא נאספו על ידי בעליהם. אבל מה עושים כשפקחים מנסים להדביק לך דו"ח על עבירה שלא אתה – ובמקרה הזה לא כלבך – ביצע?

השאלה הזו מטרידה מאוד את אהוד לוז, תושב עיר ימים בן 73. 

לדבריו, בבוקר ה-20 באוגוסט יצאה אשתו יהודית, 70, עם נכדם, צעיר לפני גיוס, יחד עם הכלבה. "הכלבה עשתה פיפי במרחק של כ-50 מ' מהבית, אותו כידוע לא ניתן לאסוף ואין חובה כזו בחוק", משחזר לוז. "לפתע, ממרחק של כ-30 מ' הגיח צמד פקחים שסימנו על חבילת צואה וטענו כי "ראו" את הכלבה שלנו עושה אותה. הטענות של אשתי לא עזרו. הפקחים מצאו להם טרף קל לספתח על הבוקר. כנראה שיש בונוס על דו"חות". 

הפקחים סרקו את השבב של הכלבה והמשיכו לדרכם. את הדו"ח הרשמי על סך 730 ₪ על פי חוק לוז טרם קיבל, אבל קשה לו מאוד להירגע בעקבות המקרה. "המקרה הזה אוכל אותי כאזרח שומר חוק ומבחינתי אני לא נאשם, אלא מאשים", הוא אומר. "אשתי חזרה הביתה עם דפיקות לב מואצות ולצערי גם נכדי נחשף למצב בו הואשמנו שלא בצדק. אני מברך על אכיפת חוק, אבל איך מתמודדים עם פקחים שקרנים ש"מדביקים" לך עבירה שלא אתה עשית?". 

בסוף השבוע שעבר ולאחר שנועץ בעורך דין, שיגר לוז מכתב רשום למחלקת תלונות הציבור בנתניה, הווטרינר העירוני ואף מבקר העירייה בדרישה לזמן את הפקחים לשימוע. "אשתי מוכנה להתעמת עם הפקחים ככל שתידרש", הוא מסכם. "אני לא מפחד מאיומים וגם הכסף הוא לא העניין פה, אלא העיקרון".      

הפקחים הבחינו בכלב הנ"ל עושה את צרכיו וממשיך לעשות את צרכיו כל כמה מטרים. הפקחים העירו לבעלת הכלב שהתחייבה להביא שקית לאיסוף הגללים אך לא עשתה כן והכלב המשיך לעשות את צרכיו. על כן נרשם הדוח.

נוסיף כי הגברת סירבה להזדהות והדוח נרשם ע"פ השבב של הכלב.