חינוך: אינטגרציה בבתי ספר בנתניה

לאחרונה סוגיית שילובם של בני העדה האתיופית במוסדות החינוך עולה רבות לכותרות

בשנים האחרונות תכנית משרד החינוך והעירייה היא להגביר את האינטגרציה של בני העדה האתיופית בבתי הספר בעיר על ידי צמצום מספרם בבתי הספר בהם יש ריכוז גבוה במיוחד של בני העדה.

בעקבות התוכנית קיימת תופעה לסגור בתי ספר שרובם יוצאי אתיופיה ולשלב אותם בבתי ספר אחרים. אך האם בכל מחיר?

נקח לדוגמא את בית ספר רש"י בנתניה אשר נסגר לפני כ-3 שנים ובו למדו רוב של כ-90% בני העדה האתיופית. מדובר בבית ספר שבו הישגי התלמידים היו גבוהים מאוד ועל פי תוצאות המיצב, זכה להיות בעשירון העליון של כל בתי הספר בארץ והיווה מקור לגאווה לבני העדה. בית הספר נסגר במטרה לשלב את בני העדה בבתי ספר אחרים.

במקום רש"י, צמח בית הספר אורות רש"י אשר משלב בתוכו רק כ- 25% בני העדה האתיופית. בית ספר זה מספק חינוך תורני אשר כולל לימודי ליבה, אולם הקבלה אליו אינה פשוטה עבור בני העדה ורובם נאלצים לחפש בתי ספר אחרים.חלקם בתי ספר ממ"ד במרכז העיר וחלקם פונים לחינוך הממלכתי.

האם היה נחוץ לסגור בית ספר עם הישגים כל כך גבוהים?

זו השאלה הנשאלת שכן לצעד זה השלכות חברתיות רבות. הורים טוענים כי בית הספר רש"י היה בית ספר מצויין, שעבר מהפכה של ממש ונתונים השוואתיים ממשרד החינוך מאשרים זאת. לדעתם, המשמעות של סגירת בית ספר זה וצמיחה של אחד חדש ללא רוב יוצאי אתיופיה, היא לקויה שכן היא מעידה על מצב שילדים ממוצא אתיופי לא מספיק טובים.

מחד המטרה היא ליצור אינטגרציה של בני העדה במוסדות החינוך ומאידך היא אינה מצדיקה את האמצעים להשגתה במחיר של פגיעה בזהות האתנית. 

דוגמא נוספת היא בית ספר סיני אשר בדורה, גם בית ספר סיני נסגר עקב אחוז גבוה של יוצאי העדה האתיופית ומאז נשאר המבנה שלו ריק ושומם ממתין לקול צהלות הילדים שמילאו את חצרותיו. העיריה פתחה בשכונה את ביה"ס העל איזורי לאומנויות ולתושבי השכונה והובטח שלאחר שנה, הוא יעבור למבנה של בית ספר סיני, אך הדבר לא קרה וביהס סיני הופרט לרשת בר אילן אשר תקים שם בשנה הבאה תיכון לבנים.

בית ספר נוסף שעומד להיסגר ותלמידיו יתפזרו בין בתי הספר בשכונות הסמוכות הוא בית הספר מסילות.

אין קונצנזוס בעניין האינטגרציה אך אין להישאר אדישים לגבי סוגיה לא פתורה זאת.

יש לשקול פתרון ראוי שיאפשר השתלבות קלה ונוחה לבני העדה בבתי הספר החדשים ובמקביל לשקול בכובד ראש את סגירתם של בתי ספר בעלי רוב אתיופי. שיקול הגיוני מתקבל על הדעת הוא סגירת בתי ספר חלשים ושלובם של התלמידים בבתי ספר חזקים אחרים בעיר לעומת סגירתם של בתי ספר פורחים בשיא הצלחתם והישגיהם. 

תגובת הערייה:

התכנית החינוכית החדשנית - "דרום מלכתחילה", שגובשה בשיתוף אנשי מקצוע, משרד החינוך ונציגי הקהילה האתיופית בנתניה –מהווה בסיס לעבודה מקיפה ורב-שנתית, העומדת במבחן התוצאה, כאשר לצד הישגים חינוכיים מרשימים והגדלת רווחת התלמידים, מתבצעת אינטגרציה במוסדות החינוך.

באשר לבית הספר רש"י, ביה"ס נסגר בהוראת משרד החינוך במטרה לשלב את יוצאי הקהילה האתיופית בבתי ספר אחרים. נציין כי בית הספר ממשיך לפעול בכיתות ד'-ו'. מאחר שחלה ירידה משמעותית בהרשמה לביה"ס, וכמעט שלא היו נרשמים, פעלנו לפתוח במקום מוסד חינוכי תוך שיתוף פעולה עם הגרעין התורני.

נבהיר כי בשל מיעוט נרשמים בשנה הראשונה של פעילות הגרעין התורני, ביה"ס קלט 9 תלמידים יוצאי הקהילה. אולם בשנת הלימודים הנוכחית נקלטו כ 20 תלמידים יוצאי הקהילה, וככל שגדל מספר הילדים הבאים ללמוד מחוץ לשכונה, כך בהתאמה, משתלבים יותר תלמידים מתוך השכונה. הצוות הינו אותו צוות מורים, העובד באותן שיטות, ואנו מצפים שרמת ההישגים של בית הספר תשתמר.

נבהיר כי ביה"ס סיני הינו ביה"ס הראשון שנסגר עקב מיעוט תלמידים. כיום תלמידיו משולבים בבתי ספר שבחרו ורמת ההישגים המדווחת גבוהה בהרבה.

באשר לביה"ס מסילות, נדגיש אחוז התלמידים יוצאי הקהילה האתיופית בו הינו נמוך ביותר. בביה"ס פועלת כיתה אחת בשכבה, כאשר ברוב הכיתות פחות מ 20 תלמידים. בית הספר נסגר בשל חוסר הרשמה כאשר בסמוך אליו נפתח קמפוס דורה לאומנויות הקולט את כל ילדי השכונה. 

זהו המקום לציין את ביה"ס רמב"ם, שעבר מיתוג מחדש (לעמיטל) הפך אטרקטיבי לקהילה, ומושך אליו נרשמים ממגוון שכונות, לרבות קריית השרון.