המצוקים בנתניה בסכנת התמוטטות

המשרד לאיכות הסביבה נלחם לעצור את התדרדרות המצוקים, באמצעות התוכנית הארצית להגנה על מצוקי החוף בישראל שאושרה לאחרונה.

כיצד זה ישפיע על מצב המצוקים בנתניה ומה עמדת העירייה בנושא?

בכל שנה מאבד המצוק החופי בישראל 40 עד 50 סנטימטרים והתמוטטותו מסכנת חיי אדם וגורמת לנזקים כלכליים עצומים. אך למרות זאת, יש מי שחושב שבניית מיגון מלאכותי מזיקה יותר מאשר מועילה. בנתניה בעיית המצוקים בולטת בחופים: הארגמן ושער הים. מצוקי העפר הסמוכים לחופים נסוגים בקביעות בתהליך גאולוגי טבעי. מדובר בהליך ארוך למדי ואין סכנה מימדית. יחד עם זאת הממצאים שהוצגו ע"י המשרד לאיכות הסביבה מעלים תמונה מדאיגה. במהלך השנים האחרונות מואץ תהליך ההרס והנסיגה של המצוק בשל פעולות מעשי ידי אדם בסביבת החוף. פעילויות כגון הקמת מבנים ימיים מאלכותיים כמו שוברי גלים, נמלים ומעגנות, משנות את מאזן החולות וגורמות להיצרות החוף ולחשיפת המצוק לפגיעת גלי הים.

תוכנית מתאר ארצית חדשה שיזם המשרד להגנת הסביבה להגנה על המצוקים בישראל מפני התמוטטות, תאפשר לרשויות המקומיות להוציא היתרי בנייה מהירים עבור קטעי החוף שנמצאים בסכנת התמוטטות מיידית. הגורם העיקרי להתמוטטות הוא גלים הפוגעים במצוק, בנוסף לתהליכים של התדרדרות והתמוטטות גג המצוק כתוצאה מזרימת מי גשמים החורצת סדקים בקרקע. בקטעי חוף רבים, טוענים במשרד להגנת הסביבה, קיים סיכון ממשי למבנים, דרכים ציבוריות וחופי רחצה.

בנתניה ישנם 2 מצוקים שיש איתם בעיה; המצוק בשער הים והמצוק בחוק בחוף ארגמן.

בארגונים הירוקים מעלים את הטענה שההתעקשות לביית את החופים הטבעיים עלולה לעלות ביוקר. כפי שמסביר דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים: "הגנה קשיחה של חופים היא מדיניות אווילית שאסור לתת לה יד. מדובר בבניית אלמנטים שהורסים את החוף החולי וגורמים לנזקים סביבתיים קשים. פשוט מקריבים את החופים החוליים היפים של ישראל למען הנדל"ן שעל המצוקים. בחופי נתניה אפשר לראות את הנזק העצום שגרם הקיר שנבנה מתחת למלון כרמל".

תוכנית המתאר תאפשר כאמור התקנת אמצעי מיגון לקטעי מצוק לאורך החופים שבהם קיימת סכנת התמוטטות, מדובר בין השאר על הקמת חומות ביבשה וסוללות סלעים בים, וכן בהוספת חול. ייתכן ובעתיד תורחב התוכנית כך שתאפשר הקמת שוברי גלים.

פעולות המיגון, טוען דרור עזרא, אמורות להתבסס על שיקולים סביבתיים ובמטרה למנוע נזקים לערכי הטבע והנוף במצוק ולהגן על שלמות החוף. "מפולות כורכר הן חלק מתהליכים טבעיים של בליה של חופי ישראל במשך עשרות אלפי שנים, הדרך להתמודד עם הסיכון ממפולות הוא להרחיק בנייה מן המצוק, לגדר ולשים שלטים על החוף".

תגובת העירייה

"עיריית נתניה פעלה ופועלת באופן אחראי והשקיעה ב-15 השנה האחרונות למעלה מ-30 מיליון שקלים בטיפול במצוקים. השקעה זו כוללת מעקב צמוד וטיפול במצוקים, העסקת צוות רב-מקצועי, עבודות ניטור פעמיים בשנה (לפני ואחרי החורף), וכן עריכת תסקיר השפעה על הסביבה בשת"פ עם משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, הטכניון, צוות המתכננים ומכון דני (מדנמרק).

העירייה מינתה ועדת מצוקים עם כלל הגורמים המקצועיים האמונים על השמירה על המצוקים ומתן פתרונות בטיחותיים. נציין כי המדינה הקימה חברה ממשלתית שתפקידה לטפל במצוקים באמצעות הגנות ימיות. צוותי העירייה קיימו פגישת עבודה עם נציגי החברה לטובת קידום תכנית מח 280 שאושרה להפקדה באחרונה. עם כניסתה של התכנית לתוקף תוכל החברה הממשלתית לבנות את שוברי הגלים מול חופי נתניה.

לצד זאת, פועלת העירייה להכרה של המדינה גם בהגנות היבשתיות - העירייה עתרה לבג"צ בנושא וטענה בין היתר כי הטיפול במצוקים הינו משימה לאומית. הודות למוכנותה הגבוהה של העיר וההשקעה הנרחבת בטיפול במצוקים, אנו מקווים כי נתניה תהיה העיר הראשונה אשר תזכה לטיפול מצד החברה הממשלתית".

תגובת חבר המועצה אדיר בנימיני

"יש גוף בעיריה בראשות מהנדס העיר לשעבר פולי ויטו שהיום הוא סמנכ"ל נכסים בעירייה והוא עוקב אחר המצוקים. יש שני מצוקים בעייתיים בתחום השיפוט של נתניה. בחוף ארגמן ובשער הים. פול ויטל אמר שהמשאבים שפועלים באמצעותם מוגבלים והם עושים ככל יכולתם במסגרת הכלים שעומדים לרשותם. הנושא חייב לקבל פתרון באמצעות השלטון המרכזי ואי אפשר להטיל את האחריות לעירייה".