מצוק קרס דרומית לפולג, בנס לא היו נפגעים

צוותי כיבוי ומד"א שללו הימצאות לכודים במפולת סלעים רחבת היקף שהגיעה ממש עד קו המים. דו"ח מבקר המדינה התריע על הסכנות מבעוד מועד, אך הגורמים הרלוונטיים מגלגלים אחריות מאחד לשני, כך שלא ברור מי אמור למנוע מקרים דומים בעתיד

המצוק שקרס 

ערב שלישי השבוע, זמן קצר לאחר רדת החשיכה. השקט היחסי מופר עם קריסתו של מצוק כקילומטר וחצי דרומית לחוף פולג בנתניה, באזור מכון וינגייט. בולדרים וסלעים התפוררו והוטחו ארצה בעוצמה כמעט עד לקו המים ברדיוס של כמה עשרות מטרים. יש לציין כי מדובר בקטע חוף שקט יחסית אותו מנצלים אנשים להליכות ספורטיביות וכן מגיעים אליו זוגות כדי להתבודד. בעקבות האירוע הוזעקו למקום צוותים של כיבוי ומד"א שסרקו את האזור ושללו הימצאות לכודים תחת ההריסות, כך שבנס לא היו נפגעים ונמנע אסון כבד.
נכון שלעיתים אין מה לעשות כנגד איתני הטבע, אבל השאלה המתבקשת היא מי אחראי למיגון האזור וחשוב עוד יותר – אילו פעולות ישנן לבצע על מנת למנוע אסון פוטנציאלי עתידי כתוצאה ממקרים דומים. על פי דו"ח מבקר המדינה, שפורסם לפני חודש בדיוק בנושא התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי, בחופי ישראל יש מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ. בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה. במהלך המאה העשרים ואחת צפויה האצה בהליכי הרס המצוק - הוא והחופים הצמודים לו צפויים לסגת בעשרות מטרים. יש למצוא לכך פתרונות שייתנו מענה לבטיחות הציבור וישמרו על הנכסים ועל ערכי הטבע.

עוד נכתב כי בשנים האחרונות, נקטה המדינה כמה פעולות להתמודדות עם בעיית התמוטטות המצוק, על הסיכונים הכרוכים בה, והחליטה כי האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בים תוטל על הממשלה, וכי ביבשה היא תוטל על הרשויות המקומיות.

מהדו"ח עולה תמונת מצב מדאיגה, לפיה על אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק במרבית מקטעיו – בהם בנתניה – טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק, למעט הגנות דחופות בלבד. בנוסף, טרם בוצעו הגנות שהיו באחריות הרשויות המקומיות.
מאידך, נכתב כי עיריית נתניה פעלה לקידום התכנון והביצוע של ההגנות על המצוק בכמה מהקטעים שבתחומה ולניטור המצוק כדי להבטיח את שלום הציבור. בעיקרי המלצות הביקורת, נכתב בין השאר כי על הרשויות המקומיות לפעול לקידום התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות הנדרשות לאורך המצוק, לנוכח הצורך המידי למנוע פגיעה בו ולמנוע סיכון חיי אדם.  

ראוי לציין כי בסטטוס ביצוע ההגנות בהתאם לתכנית המתאר להגנה על המצוק, הנוגעת לחופים בדרום נתניה, נכתב כי התכניות אושרו, אך ההגנות – הן היבשתיות והן הימיות – טרם בוצעו. קריסת המצוק השבוע עוררה מחדש את הדיון הטעון בסוגיית הקמתם של שוברי הגלים בעיר, כאשר התומכים טוענים שאלו יפחיתו את נסיגת החול ובכך גם סכנות פוטנציאליות לקריסות נוספות, ואילו לטענת המתנגדים שוברי הגלים יגבירו את הסכנה מטביעות כתוצאה ממערבולות באזור.
כך או אחרת, על פי דו"ח המבקר, חלקים ניכרים מאישור הממשלה למדיניות הטיפול במצוק טרם מומשו, והוא קובע כי על הגורמים המעורבים לבצע בחינה מקיפה של המדיניות האמורה והחסמים המעכבים את יישומה, זאת על מנת לקבל החלטות אופרטיביות בנושא ולמנוע עיכובים נוספים. כזכור, במאי 2009 התרחש אסון כבד, כאשר צעיר בן 26 שבילה עם חבריו נהרג כתוצאה מקריסת מצוק סמוך למלון "בלו ביי" בחוף צוקי ים בצפון העיר.  

מי לוקח אחריות?

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: " הטיפול במצוקים הינו באחריות החברת הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון. במדינה עשרות קילומטרים של רכסי כורכר שמעט לעט ישנן מפולות. רשות הטבע והגנים מציבה שילוט בשטחה מפולג ועד געש, לצד פרסום באתר רשות הטבע והגנים ועדכון עיריות ומועצות רלוונטיות, גם במקרה זה הועבר עדכון לעיריית נתניה. החברה הממשלתית אישרה לעיריית נתניה תכנית למיגון המצוק. הרשות מבקשת מהציבור להישמע להנחיות ולשילוט בשטח ולא לשהות בסמוך לשפת המצוק".
מהחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון נמסר: "ההתמוטטות שאירעה בווינגייט הסתיימה למזלנו הפעם ללא נפגעים, אך זו תזכורת חשובה לדחיפות הטיפול במצוק החופי, במיוחד באזורים שמוגדרים בסיכון גבוה. הטיפול במקטע וינגייט מוגדר בתמ"א 9/13 כטיפול יבשתי בלבד ולכן לא בתחום האחריות של החברה הממשלתית".
הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחוף): "המצוק המדובר סומן בתכנית המתאר הארצית להגנה על מצוקי החוף. יחד עם זאת, לצורך מימוש ההגנות של מצוק זה, נדרשת הכנת תכנית מפורטת. עד היום, לא הוגשה תכנית כזו לולחוף".
הממונה על החופים בעיריית נתניה, טלי מולנר: "מדובר בהתמוטטות רצינית וגדולה ורק בנס לא נפגעו אנשים. חבל שרשות הטבע והגנים האחראית על רצועת חוף זו, לרבות המצוקים בשטח זה, אינה מטפלת בהגנת המצוקים לא מהיבשה ולא מהים, באמצעות החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון. מבחינתם מדובר בחוף סגור שהמעבר בו אסור והתפוררות מצוק זה ענין טבעי שאי אפשר למנוע".
אשר לפעילות העירייה בנושא הוסיפה מולנר: "עיריית נתניה, לעומת זאת, מבצעת עבודה ארוכת שנים להגנת המצוקים והושקעו עד כה למעלה ממאה מיליון ש"ח בהגנה יבשתית ובאוקטובר הקרוב תחלנה עבודות נוספות על הגנת המצוק מהים באמצעות בניית שוברי הגלים וכן עבודות נוספות למיצוק והגנת המצוקים מהיבשה. העבודות יעשו בשלב ראשון בין סירונית לאיילנד ובשלב שני מאיילנד לארגמן. בחופי נתניה מפוזרים שלטים לאורך המצוקים הקוראים לציבור שלא להתקרב למצוקים עקב סכנת מפולת, וכמובן שילוט על איסור שהיית לילה ולינת לילה בחופים".