כמו לפני 41 שנה? מכבי נתניה חולמת על גביע שני בהיסטוריה

האווירה המחשמלת שהייתה באצטדיון נתניה ביום שלישי לא נותנת לעיר שלמה להירגע והעובדה שמדובר בשחזור הגמר מ-1978 רק העלתה את מפלס ההתרגשות. השירים, השלטים והפנסים בסמארטפון הם רק המבוא לשיירה שתעשה את הדרך לסמי עופר ב-15 במאי. דור שלם של אוהדים לא זכה לראות את ההנפה של שפיגלר, גריאני ומכנס. עכשיו הם מרשים לעצמם להתחיל לחלום

צילום: צביקה דגני

בספר "יהלומים לנצח – סיפורה המופלא של מכבי נתניה" מתואר בפרוטרוט ובשפה מרגשת שכבר לא משתמשים בה היום על מעללי ה-24 במאי 1978, עת מילאו 45 אלף צופים את האצטדיון הלאומי לשעבר ברמת גן במעמד גמר הגביע. ממושיקו גריאני הזריז כשד שהסתובב מתחת לאפו של שומרו, דרך מיליון מסירות איטיות ובלתי מדויקות של אחת לעומת עורף יציב ומוצק של אחרת ועד תיאור צופרי המכוניות ואנשים שרקדו על גג האוטובוס. מכבי נתניה גברה על בני יהודה 1:2 וזכתה בגביע המדינה היחיד בתולדותיה. רבים מ-9,000 אוהדי נתניה, שמילאו בשלישי השבוע את האצטדיון הביתי הנוצץ וסיפקו מופע עידוד שכמותו לא זכור בעיר, עדיין לא נולדו בגביע ההוא. אחרי הניצחון 0:1 על הפועל חדרה בחצי הגמר הם החלו לחתום על שחזור ההיסטוריה, אמונה שהתחזקה פלאים 24 שעות לאחר מכן, כשגילו שהיריבה תהיה זהה לזו של סוף הסבנטיז. כעת, כדי להשלים את השחזור במלואו חסרים רק שני דברים "קטנים" – ניצחון והנפה.

מי רגוע ביציע?

כאמור, קרוב לרבבת אוהדים התייצבה כדי לדחוף את נתניה לגמר. שלטים בסגנון "האהבה תנצח" לצד הבלונים, הצעיפים והדגלים הצהובים גרמו להתרגשות גם עבור מי שאינו אוהד הקבוצה. כשאלפי סמארטפונים נדלקו באותו רגע לצד שירת הלהיטים המקומיים "שוב עולה במדרגות" וכמובן הספירה לאחור המפורסמת בואכה שאגות "יאללה נתניה", קשה היה להישאר אדיש. "הייתה תכונה בעיר וכולם דיברו על המשחק. כבר בחנייה ובצעדים הראשונים לכיוון האצטדיון הרגישו כולם שמדובר במשהו שונה לחלוטין ולא בעוד משחק רגיל", משחזר האוהד הוותיק אלי בנישטי, שמלווה את נתניה קרוב ל-30 שנה ונולד שנתיים לאחר אותה זכייה היסטורית. "פעם בכמה שנים מגיעים למעמד חצי הגמר ובגביע, במשחק של להיות או לחדול, טבעי שרמת הלחץ, כמו גם השמחה והציפייה, גבוהה הרבה יותר".

צילום: צביקה דגני

במשחק עצמו נתניה הייתה טובה מיריבתה בשתי דרגות לפחות ועלתה על לוח התוצאות בדקה ה-25 מטיל שטוח של גבי קניקובסקי. כמיטב המסורת, אוהדי נתניה בסך הכל חיפשו להירגע עם שער שני שיסגור עניין סופית, אבל במקום זה יצאו מדעתם בעקבות שרשרת החמצות מזעזעת שאיימה בשלב מסוים לפגוע בבריאותם. אחרי קורה בכל מחצית ועוד עשרות פעמים בה הכוכב המונטנגרי פאטוס בצ'יראי נכנס עם הראש בקיר במקום לקרוע את הרשת, הגיעה גם החמצת פנדל רשלנית שלו ומיד אחר כך כמעט שוויון טראגי שרק בנס נמנע על ידי השוער דני עמוס. מצד שני, מתי אוהדי נתניה היו רגועים בשלב מוקדם?

צילום: צביקה דגני

20 אלף בסמי

שריקת הסיום גאלה את נתניה מייסוריה והבטיחה לה חזרה למעמד הגמר המרגש לאחר חמש שנים, אז צברה זיכרונות נעימים פחות כשהפסידה בהארכה לקריית שמונה. האלפים חגגו עם השחקנים בשירה וריקודים וסירבו לעזוב את היציע דקות ארוכות אחרי המשחק. בשערי היציאה אפילו נשמעו מספר אוהדים שהשוו את ההתרגשות מההישג ליום חתונתם. מישהו זוכר את פתיחת העונה הקשה ואת עזיבתם של הכוכבים ערן לוי ודיא סבע? כעת, הפנים לדבר האמיתי – גמר הגביע ב-15 במאי באצטדיון סמי עופר בחיפה. על פי הערכות, למעלה מ-20 אלף אוהדי נתניה צפויים ללוות את הקבוצה בתקווה לראות במו עיניהם גביע שני בהיסטוריה. "אם זו הייתה החגיגה אחרי חצי הגמר, ברור שאם נביא את הגביע הביתה השמחה תהיה כפולה ומכופלת. לא ראיתי תואר בחיי הבוגרים והגיע הזמן", מחייך בנישטי. "הבעלים אייל סגל אמר שהמטרה שלו היא תואר בחמש השנים הקרובות, אבל מה שקרה בנתניה, עם עליית ליגה ועכשיו סיכוי לאירופה ולזכייה בגביע הוא בלתי נתפס. זה לא סתם מזל, אלא רואים דרך. זו הזדמנות שספק אם תחזור ואני מאמין שנעשה היסטוריה". עיר שלמה תמתין כעת בציפייה לאמצע החודש הבא. אין ספק שהקהל יעניק לנתניה אווירה ביתית גם בחיפה, בשירת "איך אני מתרגש, מחכה לך גם שעות, לתת את כל מה שבלב". גם הלהיט המיתולוגי "איפה הקוסם?" יככב ביציעים, עם "שרים עד שהאדמה תרעד, נתניה את שלי לעד". כעת נותר רק לברר האם הר הגעש הצהוב יתפרץ גם על כר הדשא ואותם שירים ישמעו בכביש החוף בדרך חזרה הביתה, עם גביע שני בארון.