כוכב עולה בשמי המוזיקה המזרחית

בן מצמבר מנתניה, בן 23 בסך הכול, נחשב כיום לכוכב עולה בשמי המוזיקה המזרחית. נער צנוע עם עיניים כחולות, שגדל בשכונת דורה בעיר, מוציא בקרוב את הסינגל הראשון שלו.

בראיון אישי ומרגש הוא מספר על החששות שלו בתור נער, שחלם להפוך לזמר, על ה- 400 שקלים הראשונים שהרוויח מהשירה שלו, ועל אדם אחד מיוחד במינו ששינה את חייו. 

ילדות בשכונות דורה

"הסיפור שלי עם המוזיקה התחיל מגיל מאוד קטן", סיפר מצמבר. "מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לשיר. אבא שלי בא מעולם המוזיקה. הוא הופיע על כמה בימות, ואפילו הייתה לו להקה משלו. אבל אבא שלי לא עשה מזה קריירה וגם אני בתור ילד, לא העזתי לחלום על קריירה מוזיקאלית. שרתי בעיקר לאימא שלי, והבימה שלי – היתה חדר אמבטיה בדירה שלנו. כשהייתי בן 14, קניתי את הציוד הראשון שלי. חסכתי כמה אלפי שקלים מעבודה במלצרות וקניתי רמקול ומגבר קטן. השירה שלי באה מהלב. אף פעם לא למדתי מוזיקה בצורה מסודרת ולא הייתי בטוח שכולם יאהבו את הקול שלי. לכן הקהל שלי, היו בעיקר בני משפחתי וקומץ חברים קרובים".

עמדתי נבוך מול הקהל ורציתי שהאדמה תבלע אותי. אבל הם לא הפסיקו להתלהב

"כשהייתי בן 17 עבדתי בתור מלצר במסעדה במלון הכרמל", המשיך מצמבר. "בסמוך למסעדה היה אולם אירועים ובאותו הערב נערכה מסיבת יום הולדת עם מוזיקה וקריוקי. אני אף פעם לא נשאר אדיש למוזיקה ובמיוחד לשירה ולמזלי, גם מנהל המשמרת של אותו ערב, התלהב מהצלילים שעלו מהאולם הסמוך. הוא ראה אותי נעמד במקום ומקשיב למוזיקה ואמר: "אתה צריך ללכת לשיר שם במקומו". עוד לפני שהספקתי לומר מילה, הוא לקח אותי ביד והוביל אותי לאולם, ודקה אחרי זה, כבר מצאתי את עצמי עומד עם המיקרופון ביד, מול כל האורחים. בחרתי לשיר את שירו של ישי לוי "איפה את היום", והתגובות של הקהל היו מדהימות. הם מחאו לי כפיים בלי סוף, ואני עמדתי שם נבוך, רק רוצה שהאדמה תבלע אותי. באותו רגע, ניגש אלי הבחור שחגג את יום ההולדת, נתן לי נשיקה במצח ושם לי בכיס שני שטרות של 200 שקלים".

מאז זה התגלגל. מסיבות, קבלות שבת, בר מצוות. בהתחלה הופיע מצמבר בעיקר באירועים משפחתיים. הרי ללא קשרים בעולם המוזיקה, ללא גב כלכלי, גם לזמר כשרוני ביותר, קשה להגיע רחוק ולממש את הפוטנציאל שלו. אך יום אחד כל זה השתנה. לפני כחודש פגש הזמר הצעיר את אבי כהן- איש עסקים מנתניה, שהחליט לקחת את מצמבר תחת חסותו.

בדרך להגשים חלום

"פגשתי את אבי במקרה לפני כחודש", סיפר מצמבר. "הכרתי אותו לפני כן, אבל אף פעם לא דיברנו על הקריירה שלי. הוא אמר לי שהקול שלי, זה הדבר הכי יפה שהוא שמע והבטיח שעם העזרה שלו, אני אצליח ובגדול. כעבור שלושה ימים כבר עם הייתי עם אבא שלי במשרד של אבי. חתמנו על חוזה, וכשיצאתי משם, כבר לא הייתי "סתם נער שאוהב לשיר", אלא "זמר מתחיל עם מנהל אישי משלו".
מאז אותו יום, החיים שלי השתנו מהקצה לקצה. פתאום הבנתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, פתאום הבנתי שהשירה זה לא רק תחביב, אלא מקצוע לכל דבר ועניין, שדורש לימוד והשקעה. הדבר הראשן שעשיתי, זה להוציא מהמגירה את השירים שלי, ששכבו שם וחיכו לטיימינג הנכון. אחד מהם – שיר "זה אני", שהלחינה וכתבה רויטל נחמני יחד יניב נקאוגר. (עיבד מוזיקאלי נתנאל ששון). השיר הזה שכב במגירה במשך חצי שנה, והוא יהפוך לסינגל הראשון שלי. השלב הבא שלי, זה ללמוד מוזיקה בצורה מסודרת. מעולם לא קיבלתי הכשרה פורמאלית ועכשיו זה הזמן להשלים את הפערים. אני מקבל המון תמיכה מהמשפחה שלי, ששמה את השירה שלי, בראש סדר העדיפויות שלהם. הם עוזרים לי עם הבגדים, ציוד לאירועים וכל מה שצריך. אני יודע שיחד עם התמיכה שלהם, התמיכה והקשרים של אבי, וכמובן גם העבודה הקשה שאני מתכוון להשקיע, השמיים הם הגבול. ואני בטוח שיום אחד, אתם תראו אותי בהופעה על במת קיסריה.