פרסומת באנר העמותה לחינוך עליון

דרגת קושי: קל, מתאים לילדים

הסיור מתחיל בגבעת אום חאלד ליד המקלט הציבורי שברחוב עולי הגרדום. בזמו חפירת המקלט התגלתה מערת קבורה עם שמונה כוכים וחפצים שונים המתאימים לסוף המאה הראשונה לפנ"הס ועד לסוף תקופת בית שני.

ליד המערה נמצא בור מים חצוב ומטויח ועל קרקעיתו שברים המתאימים לתקופת מערת הקבורה ועליהם אבק ופסולת המעידים על חורבן הישוב. כמו כן נמצאו חרסים מהמאות הרביעית עד השישית לספירה. המקום כנראה נהרס במרד הרומאים הגדול בשנים 66-70 לספירה. לאחר החורבן הגיעו למקום כנראה שומרונים. עקב מרידות השומרונים בשנת 524 לספירה חרב שוב המקום. היישוב המשיך להתקיים בתקופה הביזאנטית והערבית.

ממשיכים מערבה

ממשיכים מערבה ומגיעים למבנה גדול מאוד. זהו כנראה שריד לאחוזה כפרית של אציל בשם רוג'ר הלומברדי. כנראה שבמאה ה 19 עברו במקום בין היתר הצייר האנגלי וילסון שביקר בארץ בשנת 1880, כמו גם משה ויהודית מונטיפיורי שהיו בדרכם צפונה ואורחים נוספים.

פונים מזרחה

פונים מזרחה לישיבת בריסק שממוקמת במבנה ששימש כמסגד. בשער הכניסה למסגד מצפון יש כתובת בערבית. רשום שהמקום נבנה ע"י הפחה התורכי בשנת 1865. הכתובת מכוסה בשלט פח של ישיבת בריסק.

ע"פ עדויות שונות, ערביי אום חאלד עזבו בשנת 1948 למרות שהיהודים במקום הפצירו בהם להישאר. היחסים בין תושבי נתניה לערביי אום חאלד היו טובים. עם קום המדינה התיישבו במקום עולים חדשים שפונו בהמשך לשכונת סלע הקרובה. בתי הכפר נהרסו עם השנים.

פונים שמאלה

פונים שמאלה, חולפים על פני שני עצי תות ועולים מרחוב גליקמן מערבה. בצד השני של הכביש ניתן להבחין בשרידיה של אמת מים שהובילה בעבר מים לפרדסים. כיום השרידים משמשים כאדנית לפרחים.

על גבעת אום חאלד נבנו קופת חולים מחוזית, תחנת משטרה שעברה מקום בשנת 2008, היכל תרבות, בית משפט, דואר מרכזי ותחנת מד"א.

למרגלות הגבעה נותר עץ השקמה העתיק שתחתיו נחו רבים.